הכישלון של פוטין בפסגת ה-BRICS: מדוע אוקראינה וישראל לא נשארו מבודדות

בפסגת ה-BRICS בקאזאן, פוטין לא הצליח להשיג את מטרותיו.

“המלחמה הנכונה באוקראינה” המתוכננת ו”גינוי ישראל” של פוטין נותרו ללא תמיכת המדינות המשתתפות, למרות ניסיונותיו. ישראל ואוקראינה לא מצאו את עצמן מבודדות כפי שציפו הקרמלין.

“כל המדינות חייבות לפעול בהתאם למטרות ולעקרונות של מגילת האו”ם” – עם הביטוי הזה הוזכרה המלחמה באוקראינה פעם אחת בהכרזה הסופית של פסגת ה-BRICS בקאזאן. למרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים של פוטין למשוך תמיכה ממדינות בדרום הגלובלי, תוקפנותו נגד אוקראינה וגינוי פעולות ישראל נגד טרוריסטים לא מצאו תגובה בקרב משתתפי הפסגה.

מלחמה באוקראינה: קרב דיפלומטי אבוד

פוטין ציפה שמדינות ה-BRICS יתמכו בפעולות האגרסיביות שלו נגד אוקראינה, אבל המסמך הסופי של הפסגה הראה את ההיפך. המונח “מצב באוקראינה וסביבתה” מדגים בבירור את עמדתן המתחמקת של המדינות המשתתפות. הדגש הוא על הצורך בפתרון שלום של הסכסוך ועמידה באמנת האו”ם.

משרד החוץ של אוקראינה העריך זאת ככישלון נוסף של רוסיה בזירה הבינלאומית. ההצהרה שלהם אומרת כי הפדרציה הרוסית

“לא הצליחו לייצא את השקפותיהם הניאו-אימפריאליות על שינוי סדרי העולם וארכיטקטורת הביטחון העולמית באמצעות תוקפנות נגד אוקראינה”.

מסקנה זו מאשרת שמדינות ה-BRICS לא התייצבו לצד רוסיה בניסיונותיה להצדיק את המלחמה באוקראינה.

פעולות טרור בישראל: גינוי בחצי פה

כישלונותיו של פוטין לא נגעו רק לאוקראינה. תוך כדי דיון במצב במזרח התיכון, הביעו מדינות ה-BRICS דאגה רצינית מהמצב ההומניטרי באזור, אך הגינוי שלהן לפעולות ישראל נגד טרוריסטים היה חלש ולא מספק. בהצהרת הפסגה הוזכרו פעולות צבאיות ברצועת עזה ומותם של אזרחים, אך פעולות המחבלים עצמם נגד ישראל כמעט ולא היו מורגשים.

עובדה זו מצביעה על כישלונו של פוטין לשכנע את מדינות ה-BRICS לנקוט צד נגד ישראל.

מדאיג במיוחד נגרם מהמצב בשטחים הפלסטיניים “הכבושים”. מדינות ה-BRICS גינו את פעולותיה של ישראל הקשורות להרס תשתיות ולמוות של אזרחים, אך הטרור שנבע מהחמושים לא זכה לגינוי הראוי. ברור שחוסר איזון כזה מועיל לטרוריסטים ולנותני החסות שלהם.

הצהרת BRICS: נקודות עיקריות

• המלחמה באוקראינה מוזכרת רק פעם אחת בניסוח המתחמק “המצב באוקראינה וסביבתה”.
• קריאה לפתרון שלום של הסכסוך באמצעות דיפלומטיה, אך ללא תמיכה ספציפית בעמדות רוסיות.
• גינוי למוות של אזרחים במזרח התיכון, אך היעדר גינוי ברור לפעולות הישראליות.
• קריאה להפסקת אש ברצועת עזה ולשחרור כל בני הערובה, אך ללא פירוט על תפקיד המחבלים.

לקחים מפסגת ה-BRICS לפוטין

תוצאות הפסגה בקאזאן מראות שלפוטין צפוי פיאסקו מוחלט בזירה הבינלאומית. ניסיונותיו לקדם את האג'נדה שלו בעולם, לזכות במדינות בדרום הגלובלי, ולקבל תמיכה בתוקפנות נגד אוקראינה כשלו. יתרה מכך, פסגת ה-BRICS רק הדגישה עד כמה רוסיה מבודדת ועד כמה מעמדה חלש.

אוקראינה ממשיכה לקבל תמיכה בינלאומית, ומאבקה לריבונות נותר נושא מרכזי על סדר היום. ישראל, בתורה, מתמודדת עם איום הטרור למרות תמיכה בינלאומית לא מספקת.

מי השתתף בפסגת BRICS?

נציין כי השנה רוסיה עומדת בראש ה-BRICS, והאירוע המרכזי בארגון צריך להיות הפסגה, אותה מארח הקרמלין ב-22-24 באוקטובר בקאזאן ואליה נמצאות מספר רב של מדינות מהדרום הגלובלי. מוזמן.

BRICS הוא ארגון שנוצר בשנת 2006 על ידי ארבע המדינות הגדולות מבחינת שטח ואוכלוסיה: ברזיל, הפדרציה הרוסית, הודו וסין. הבלוק נקרא על שם ראשי התיבות האנגליים של המדינות המייסדות – ברזיל, רוסיה, הודו, סין והרפובליקה של דרום אפריקה (RSA). בנוסף למדינות אלו, הגוש כולל את מצרים, איראן, אתיופיה ואיחוד האמירויות הערביות.

פסגת ה-BRICS, שהתקיימה בקאזאן, הפגישה מנהיגים של מדינות מפתח בעולם, בהן ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה – המדינות המייסדות של הגוש. בין המנהיגים שלקחו חלק:

• שי ג'ינפינג – יו”ר הרפובליקה העממית של סין;
• נרנדרה מודי – ראש ממשלת הודו;
• לואיז אינאציו לולה דה סילבה – נשיא ברזיל;
• סיריל רמפוסה – נשיא הרפובליקה של דרום אפריקה.

בנוסף, בפסגה השתתפו מנהיגים ממדינות מפתח בדרום הגלובלי, כולל מצרים, איראן, אתיופיה ואיחוד האמירויות הערביות. גם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס נכח במקום. גם מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרס השתתף בפסגה.

עם זאת, למרות רמת הייצוג הגבוהה הזו, פוטין לא הצליח להשיג את מטרותיו. פסגת ה-BRICS הוכיחה כי התמיכה בתוקפנות נגד אוקראינה נותרה מינימלית, והפעולות הישראליות במזרח התיכון זוכות לגינוי “לא מספיק ברור”. רוסיה נותרה מבודדת בינלאומית למרות מאמציו של פוטין להחזיר את השפעתו הקודמת.

השאירו תגובה↓