המכון הישראלי לביטחון INSS: סדרות התקיפות של רוסיה על בתי כנסת באוקראינה מעוררות ספקות לגבי מקריותן ומשתלבות במגמה האנטישמית העולמית הכללית

«לא ארגונים יהודיים בינלאומיים, לא ממשלות מדינות המערב, לא ארה”ב ולא ישראל גינו את המתקפות על בתי הכנסת.»

אחד המרכזים האסטרטגיים המרכזיים של ישראל — INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי), שהערכותיו מצוטטות בממשלה ובצבא המדינה, פרסם ב-30 באוקטובר 2025 ניתוח על סדרת המתקפות הרוסיות על בתי הכנסת באוקראינה.

חלק מכוון בטקטיקה הרוסית

מחבר המחקר, דיפלומט ישראלי לשעבר ירון המבורג, מראה שההתקפות על בתי הכנסת בחרסון, קייב ואודסה אינן מקריות. זו לא טעות ניווט ולא נזק משני — זהו חלק מכוון בטקטיקה הרוסית, המשתלב במגמה רחבה יותר.

רוסיה, בהרסה את אוקראינה ובהפגנת זלזול פומבי בנורמות בינלאומיות, משחקת על גל העלייה העולמית באנטישמיות. הקרמלין משתמש באופן פעיל בנרטיבים אנטישמיים, והתקפות על מקומות קדושים יהודיים הופכות להמשך מעשי של רטוריקה זו.

המחבר מדגיש: זה קורה ברגע שבו האנטישמיות מתחזקת במהירות בעולם, במיוחד במערב אירופה. וזו הסיבה שהשתיקה של הקהילה הבינלאומית מסוכנת — היא הופכת שנאה ואלימות לנורמה.

המסקנה העיקרית של המחקר ברורה:

רוסיה לא רק נלחמת נגד אוקראינה. היא מכוונת במודע נגד סמלים יהודיים — ובכך הופכת לחלק מהמגמה האנטישמית העולמית.

כרונולוגיית המתקפות

«ב-24 באוקטובר 2025 טיל רוסי פגע ישירות בבית הכנסת המרכזי בחרסון. למרות שהטיל לא התפוצץ, הוא הרס את המבנה לחלוטין; הרב ניצל בנס, כשהוא יצא ממנו שניות לפני הפגיעה.»

בית הכנסת הזה כבר הותקף ב-9 באוקטובר, כאשר «תחמושת מצרר רוסית פגעה באחד הקירות».
לאחר מכן — ב-22 באוקטובר: מזל”ט רוסי פגע בבית כנסת באזור פודול בקייב, וגרם לנזקים חמורים.
ולבסוף, באוגוסט: ביום שאחרי צום תשעה באב, מזל”ט «שהד» הרס את בית הכנסת ההיסטורי באודסה.

«תדירות המתקפות על בתי הכנסת מעוררת ספקות לגבי מקריותן, במיוחד על רקע הצהרות רוסיה על נשק “חכם” ו”מדויק”.»

למרות הצהרות מוסקבה על «מטרות צבאיות», הפגזות על אזורים אזרחיים, לדברי המחבר, פוגעות קשות בתשתיות.
המטרה היא «להפוך את אוקראינה למקום בלתי ראוי למגורים».
ובתי תפילה הופכים ל«מטרות איכותיות, שהרסן מערער את מרקם החיים האזרחיים».
שלוש וחצי שנים לאחר תחילת הפלישה, כותב המבורג, כבר קשה להתפלא מהציניות של הטקטיקה הצבאית הרוסית.

“בין אם ההתקפות על בתי הכנסת היו מקריות או מכוונות, רוסיה לא התנצלה”, כותב המחבר.

רטוריקה אנטישמית של הקרמלין והקשר העולמי המסוכן

המחבר מדגיש שלמנהיגות הרוסית אין סיבה לגלות אמפתיה כלפי הקהילה היהודית באוקראינה.

עצם העובדה שמוצאו של ולדימיר זלנסקי יהודי מרגיזה את האליטה הרוסית, שמנסה לשכנע את העולם שבאוקראינה פועל “משטר ניאו-נאצי”.

לדברי החוקר, הקרמלין משתמש באופן שיטתי במוטיבים אנטישמיים, מעוות את זיכרון השואה ומפיץ תזות קונספירציה אנטי-מערביות.

המחבר מזכיר שפוטין האשים בפומבי «יהודים אתניים» ברדיפה לכאורה של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית באוקראינה — מה שמחזק את הרקע הקונספירטיבי והעויין. כדוגמה הוא מביא את דברי שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב על “שורשים יהודיים” של היטלר וזלנסקי.

זעם ההנהגה הרוסית מופנה לא רק נגד זלנסקי, אלא גם נגד הקהילה היהודית באוקראינה. הרב הראשי של המדינה ושליח חב”ד משה אסמן, שגינה את הפלישה ואיבד את בנו החייל, הפך למטרה להתקפות: אחד מנציגי מועצת הביטחון הרוסית כינה את תנועת חב”ד באוקראינה “כת השולטת במדינה”.

רוסיה בינתיים לא הביעה שום התנצלות על המתקפות על בתי הכנסת.

לא פחות מדאיגה המחבר תגובת הקהילה הבינלאומית — ליתר דיוק, היעדרה.
למרות שרוב בתי הכנסת שנהרסו שייכים לחב”ד, ראש חב”ד הרוסי ברל לזר, המקורב לקרמלין, לא עשה הצהרות.
גם לא היו גינויים מצד ארגונים יהודיים בינלאומיים, ממשלות מערביות, ארה”ב וישראל.

המחבר מציין ששתיקה כזו מערערת את הבסיס המוסרי של המאבק הגלובלי באנטישמיות.

הוא מדגיש שמדובר לא רק במישור המוסרי — המאבק באנטישמיות הוא בעל חשיבות אסטרטגית.
החוקר מקשר את המתרחש לעלייה הכללית באנטישמיות בעולם, במיוחד במערב אירופה, ומזהיר שהתקפות חוזרות על בתי הכנסת באוקראינה מתרחשות על רקע תהליך זה.

המסקנה נותרת עקרונית:

חשוב לא לאפשר נורמליזציה של תופעה כזו — לא בפוליטיקה הבינלאומית ולא בתפיסה הציבורית.

מסקנת INSS

INSS רואה במתקפות אלו לא טעות ולא נזק משני, אלא טקטיקה מכוונת של טרור סמלי.
רוסיה תוקפת לא רק אנשים, אלא גם זיכרון, תרבות ומקומות קדושים. שתיקת הקהילה הבינלאומית מנרמלת התנהגות זו ומערערת את יסודות האתיקה העולמית.

INSS ומחבר המחקר

INSS — המכון למחקרי ביטחון לאומי של ישראל

INSS (Institute for National Security Studies) — אחד ממרכזי המחקר המשפיעים ביותר בישראל ובמזרח התיכון.
זהו המרכז המוביל בנושאי ביטחון ומדיניות אסטרטגית במדינה.

מה חשוב לדעת:

• הוקם באוניברסיטת תל אביב, אך פועל כמכון אסטרטגי עצמאי

• הניתוחים וההמלצות שלו משמשים את המטה הכללי של צה”ל, משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה של ישראל

• למסקנות INSS פונים באופן קבוע מבנים בינלאומיים כמו נאט”ו, האיחוד האירופי, האו”ם ומשלחות דיפלומטיות

• הכנס השנתי של INSS (INSS Annual Conference) — אחת הבמות האסטרטגיות המרכזיות של ישראל, שאליה מגיעים:

  • ראשי ממשלות

  • ראשי המטה הכללי

  • ראשי שירותי המודיעין

  • שרי ביטחון

  • נציגים מארה”ב ואירופה

ברמת ההשפעה בשיח האסטרטגי של ישראל, INSS מושווה לעיתים קרובות ל-RAND Corporation בארה”ב.

כלומר: אם INSS אומר שההתקפות על בתי הכנסת הן שיטתיות ומשתלבות במגמה עולמית של אנטישמיות — זה לא רק דעה. זהו אזהרה ברמת ביטחון לאומי.

על המחבר: ירון המבורג

מחבר הפרסום — ירון המבורג, מומחה לרוסיה והמרחב הפוסט-סובייטי במכון למחקרי ביטחון לאומי של ישראל (INSS).

זה לא עיתונאי ולא פרשן פוליטי —
זהו דיפלומט קריירה ואנליסט אסטרטגי, שעבד שנים רבות עבור מדינת ישראל.

ביוגרפיה קצרה ותפקידים

• חוקר בתוכנית «רוסיה» ב-INSS

• דוקטורנט באוניברסיטת פריז 8, שם הוא עוסק בחקר:

  • רטוריקה רוסית עכשווית,

  • זיכרון היסטורי,

  • אנטישמיות ודיסקורס על השואה.

• קצין בשירות הדיפלומטי הישראלי (מאז 1999)
  שירת בתפקידים מרכזיים:

  ✅ נספח עיתונות בשגרירות ישראל ברוסיה (2000–2003)
  ✅ סגן הקונסול הכללי של ישראל בקליפורניה (2005–2008)
  ✅ דיפלומט במשלחת ישראל בארה”ב (2015–2018)
  ✅ נספח עיתונות בשגרירות ישראל בצרפת (2010–2014)
  ✅ סגן ראש המשלחת הישראלית בארגונים בינלאומיים בפריז (2019–2022)

• ניהל קורס הכשרת כוח אדם לשירות הדיפלומטי של ישראל והשתתף בפיתוח אסטרטגיית דיפלומטיה ציבורית של משרד החוץ.

תחומי עניין מקצועיים

• מדיניות חוץ של רוסיה והמרחב הפוסט-סובייטי

• אנטישמיות ונרטיבים פוליטיים

• תעמולה מדינתית

• תקשורת אסטרטגית

• תפקיד הטכנולוגיות הדיגיטליות בדיפלומטיה בינלאומית

למה דעתו חשובה

המבורג — נציג דור הדיפלומטים הישראלים, שראו את המערכת הרוסית מבפנים ועבדו עם האליטות שלה.

במילים פשוטות:
זהו אדם שחוקר מקצועית את רוסיה ואת אסטרטגיות המידע שלה, מכיר את המערכת הרוסית מבפנים הדיפלומטיה ומבין באנטישמיות ככלי פוליטי ואסטרטגי.

למה זה חשוב

מסקנות אלו —
לא תזה פנימית אוקראינית,
לא תיאוריה אקדמית,
ולא תגובה רגשית ברשת.

זה:

✅ עמדה של מכון אסטרטגי ישראלי מכובד
✅ מאושרת על ידי ניסיון של דיפלומט וחוקר
✅ משתלבת בתמונה הגלובלית של עליית האנטישמיות
✅ מופנית לאליטות ולפוליטיקאים עולמיים

כאשר מבנים כאלה אומרים ש:

• רוסיה מכוונת במודע נגד בתי כנסת

• משתמשת באנטישמיות כנשק פוליטי

• והעולם שותק, וזה מסוכן

— זהו אות ברמת אזהרה מדינית, ולא פובליציסטיקה.

סיכום מ-NAחדשות

המתקפות הללו על בתי הכנסת — אינן טעות כיוון. זהו חלק ממלחמה נגד סמלים, זיכרון וזהות.
שתיקת העולם הופכת את הזוועה לנורמה, והאדישות — לשותפות.
INSS מזכיר: המאבק באנטישמיות — זה לא רק עניין של היסטוריה ומוסר. זהו עניין של ביטחון ועתיד העולם המתורבת.