ישראל שנייה, אוקראינה שלישית: מיקרוסופט הראתה את היקף מתקפות הסייבר של איראן ורוסיה בשנת 2026

ישראל ואוקראינה נמצאות זו לצד זו בדירוג העולמי של המדינות שהפכו למטרות התקפות סייבר בתדירות הגבוהה ביותר. ישראל תפסה את המקום השני, אוקראינה — את השלישי. לפניהן רק ארצות הברית. עבור שתי המדינות, המתמודדות עם איומים צבאיים, המספרים הללו מראים צד נוסף של המלחמה המודרנית — בלתי נראה, אך מסוגל לשבש את עבודתן של ארגונים שלמים ומערכות חיוניות.

מחבר: סטס שיפר | נאנובסטי | 8 באוקטובר 2026

נתונים אלו מוצגים ב-Microsoft Digital Defense Report 2026, שפורסם ב-1 באוקטובר 2026. המחקר מכסה את התקופה מיולי 2025 עד יוני 2026. מערכות Microsoft מעבדות מדי יום יותר מ-165 טריליון אותות אבטחת מידע.

ישראל — 7.6%, אוקראינה — 4.8%

ארצות הברית אחראית ל-25.5% מהפעילות הקיברנטית הגלובלית שנרשמה על ידי Microsoft נגד לקוחות. ישראל עם 7.6% נמצאת במקום השני, אוקראינה עם 4.8% — במקום השלישי. לאחר מכן טייוואן — 3.9%.

לישראל זהו המקום הראשון במזרח התיכון ובאפריקה. אוקראינה הגיעה למקום הראשון בין המדינות האירופיות, אף על פי שבשנה הקודמת הייתה במקום השלישי באירופה ובמקום החמישי בעולם.

חשוב להבין כי מדובר לא בכל התקפות הסייבר על פני כדור הארץ, אלא באיומים שהאינפרה-סטרוקטורה של Microsoft הצליחה לרשום. האחוזים גם לא מראים כמה התקפות הסתיימו בפריצה מוצלחת.

איראן נגד ישראל: 39% מהפעילות מופנית לכאן

ישראל נשארת המטרה העיקרית של קבוצות ההאקרים הממשלתיות האיראניות. לפי נתוני Microsoft Threat Intelligence, 39% מהפעילות הנצפית של קבוצות אלו מופנית נגד מטרות ישראליות. ארצות הברית אחראית ל-23%, איחוד האמירויות הערביות — 9%.

הפעולות האיראניות כבר מזמן לא מוגבלות לגניבת מידע. Microsoft מתארת ריגול סייבר, ניסיונות להתבסס ברשתות הפנימיות של ארגונים, התקפות הרסניות וקמפיינים להשפעה ברשתות החברתיות.

מוסדות העובדים עם נתונים סודיים, ארגונים מדעיים, חברות טכנולוגיה, תחבורה ומבנים ממשלתיים פגיעים במיוחד. לפעמים מספיק לפושעים לקבל גישה למערכת של קבלן כדי לחדור לאחר מכן לרשת של לקוח גדול בהרבה.

הסטטיסטיקה הישראלית מראה גם עלייה בפעילות תוכנות הכופר: מספר התקריות שנרשמו מסוג זה עלה ב-21%. תוכנות אלו יכולות להצפין נתונים של ארגונים ולדרוש כסף לשחזור הגישה.

ראש מערך הסייבר הלאומי של ישראל יוסי קרדי הזכיר כי במרחב הסייבר אין הפסקת אש. המשרד הזה, הידוע בעברית כ-מערך הסייבר הלאומי, אחראי על תיאום הגנת הסייבר האזרחית של המדינה. גם כאשר טילים לא עפים, ניסיונות חדירה למערכות דיגיטליות נמשכים.

רוסיה נגד אוקראינה: החזית הדיגיטלית של המלחמה

אוקראינה נמצאת בין המטרות העיקריות של קבוצות ההאקרים הממשלתיות הרוסיות. היא אחראית ל-14% מהפעילות שנרשמה על ידי Microsoft של מבנים אלו.

ההתקפות מכוונות לא רק להשגת מסמכים סודיים. מוסדות ממשלתיים, אנרגיה, תחבורה, תקשורת, מפעלי הגנה וקבלניהם מהווים עניין כמקורות מידע מודיעיני ונקודות פוטנציאליות להשפעה על התשתית.

במהלך המלחמה הרוסית המלאה נגד אוקראינה, איומים דיגיטליים מקבלים משמעות מיוחדת. שיבוש עבודת מערכת המידע יכול להקשות על שיתוף פעולה בין ארגונים, מתן שירותים ממשלתיים או שחזור תשתית שנפגעה.

עם זאת, המדד של 14% אינו יכול להיחשב כחלק המלא של כל הפעולות הקיברנטיות הרוסיות נגד אוקראינה. הוא משקף מסה מסוימת של תצפיות Microsoft, ולא סטטיסטיקה ממצה של התקפות רוסיות.

ל-נאנובסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כאן חשובה במיוחד ההקבלה בין שתי המדינות. ישראל מתמודדת עם פעולות איראניות, אוקראינה — עם רוסיות. שיטות התקפות הסייבר דומות במידה רבה, אף על פי שאופי העימות הצבאי ומטרות הפעולות הנפרדות עשויים להשתנות.

קודם לכן נאנובסטי סיפרו כיצד ישראל הגיבה למכות הרוסיות על אוקראינה, וכן על החלטת Microsoft להגביל את השימוש בשירותים מסוימים על ידי משרד ההגנה הישראלי. כעת הדו”ח החדש מראה מימד נוסף של הקשר בין ביטחון המדינות לטכנולוגיות דיגיטליות.

בינה מלאכותית מאיצה התקפות

בשנת 2026, המטרות העיקריות של פושעים ברחבי העולם היו מוסדות ממשלתיים ושירותים. הם היוו 27% מהפעילות הקיברנטית הנצפית לעומת 17% בשנה הקודמת.

פישינג — מכתבים, הודעות ודפים מזויפים המיועדים לגניבת סיסמאות — הופיעו ב-23% מהחדירות שנרשמו לעומת 7% בשנה הקודמת.

ב-52.2% מהחדירות עם שימוש בחשבונות קיימים, הפושעים גנבו בנוסף נתוני כניסה אחרים. לאחר שקיבלו סיסמה אחת, הם ניסו להרחיב את הגישה בתוך הארגון.

בינה מלאכותית מאפשרת ליצור מהר יותר הודעות הונאה משכנעות, לאוטומט את חיפוש הפגיעויות ולהגדיל את היקף ההתקפות. למגינים יש להשתמש בטכנולוגיות דומות, שכן התגובה רק בכוחות אנושיים הופכת למורכבת יותר.

למה לישראל ולאוקראינה חשוב להסתכל על המספרים הללו יחד

מאחורי הדירוג היבש לכאורה עומד שינוי באופי האיום עצמו. המלחמה המודרנית לא מסתיימת בקו החזית ולא מוגבלת לטילים או מל”טים. היא נוגעת לשרתים, דואר אלקטרוני, מאגרי נתונים ושירותים דיגיטליים, שעליהם תלויה חיי היומיום.

ישראל ואוקראינה תופסות את המקומות השני והשלישי בעולם לפי איומי הסייבר הנצפים על ידי Microsoft. זה לא מוכיח תיאום ישיר בין רוסיה לאיראן בהתקפות ספציפיות. אבל זה מראה עד כמה הפך המרחב הקיברנטי לכיוון משמעותי של עימות מדיני.

עבור שתי המדינות, הגנת התשתית הדיגיטלית היא כבר לא משימה בלעדית של מומחי IT. זהו עניין של ביטחון לאומי, יציבות כלכלית ויכולת המערכות הממשלתיות להמשיך לפעול גם בתנאי מלחמה.