ישראל ואוקראינה: בעלי ברית או מתחרים? בוז’נסקי ותמר מתווכחים על ארה”ב, רוסיה ואיראן – וידאו

בפרק החדש של התוכנית דמיטרי רוזנפלד «אין גלובוס אחר» ב-5 באוקטובר 2026 נפגשו חבר הפרלמנט האוקראיני מ«משרת העם» מקסים בוז’נסקי והאנליסט הצבאי הישראלי גריגורי תמר. השאלה המרכזית של השיחה נוסחה בצורה ישירה: האם ישראל ואוקראינה היום הן בעלות ברית, מתחרות על תמיכת ארה”ב או שתי מדינות שנמצאות במלחמות שונות מול איומים דומים?

מחבר: אנטון Peterchun

שני האורחים הסכימו שרוסיה ואיראן מקשרות בין הסכסוך האוקראיני למזרח התיכון, אך מסבירים זאת בדרכים שונות. בוז’נסקי דיבר על הרס המערכת הבינלאומית הקודמת ועל עולם שבו הכלל “החזק צודק” פועל יותר ויותר. תמר הלך רחוק יותר וקרא למה שקורה חלק ממלחמה היברידית גלובלית, שבה רוסיה, איראן, סין וצפון קוריאה שואפות במידה שונה לשנות את הסדר העולמי הקיים.

אין בעלי ברית — או שהם רק מתהווים?

בוז’נסקי הציע הגדרה נוקשה: לאוקראינה יש שותפים, אבל לא בעלי ברית. בעל ברית, לפי ההיגיון שלו, חייב לבוא לעזרה, בעוד שותף עוזר כאשר ובמידה שהוא רואה לנכון. תמר רואה את המצב אחרת: הוא סבור שבשנות המלחמה הגדולה אוקראינה הפכה לכוח צבאי רציני ובעתיד עשויה להפוך לאחד המרכיבים המרכזיים בביטחון האירופי.

בנפרד דנו האורחים בשאלה האם קייב וירושלים מתחרות על משאבים אמריקאיים. בוז’נסקי סבור שאין כאן תחרות פוליטית: המלחמות שונות מדי. אבל הבעיה האמיתית מתעוררת כאשר מדובר באמצעי הגנה אווירית נדירים ובעיקר בטילים לפטריוט, שדרושים בו זמנית לאוקראינה ולמדינות המזרח התיכון.

חדשות ישראל — Nikk.Agency

מה מונע מישראל ואוקראינה להתקרב

כאן שוב נפרדו עמדות האורחים. בוז’נסקי סבור שמדינות בכלל לא צריכות לבנות יחסים על מושג “חברות”: יש להן אינטרסים שלפעמים חופפים ולפעמים לא. לכן גם ישראל וגם אוקראינה מגנות באופן טבעי על הטכנולוגיות הצבאיות שלהן ולא מוכנות לחשוף סודות רגישים זו לזו.

תמר, לעומת זאת, סבור שהפוטנציאל לשיתוף פעולה אינו מנוצל. לדעתו, אפשר להתחיל לא עם נשק סודי, אלא עם עבודה משותפת של קצינים ברפואה טקטית, פינוי מוקשים, הצלת אנשים מבניינים הרוסים וכיוונים אחרים שבהם ישראל ואוקראינה כבר צברו ניסיון צבאי עצום.

לקורא הישראלי כאן חשוב ההקשר: מדובר לא בברית צבאית פורמלית בין קייב לירושלים, שאינה קיימת היום, אלא בניסיון להבין, האם חפיפה של חלק מהאיומים — בראש ובראשונה שיתוף הפעולה הצבאי-טכני הרוסי-איראני — יכולה להוביל לשותפות מעשית קרובה יותר.

המסקנה הסופית של הדיון הייתה קרובה באופן מפתיע לשני האורחים. לא ישראל ולא אוקראינה יכולות לצפות שארה”ב תשים את האינטרסים שלהן אוטומטית מעל לאינטרסים שלה. בוז’נסקי מדבר על עייפות אמריקה מתפקיד השוטר הגלובלי, תמר — על הצורך של שתי המדינות ללמוד לפעול בעולם שבו וושינגטון רודפת קודם כל את מטרותיה.

לכן השאלה המרכזית של הפרק נותרת פתוחה: ישראל ואוקראינה — לא בעלות ברית פורמליות ולא מתחרות אמיתיות. אבל המרחב לשיתוף פעולה ביניהן, לפי הדיון הזה, גדול בהרבה ממה שמנוצל היום.

הווידאו כאן – https://www.youtube.com/watch?v=OQujWhza3dk