ישראל נשארת בין השווקים הגדולים ביותר: IT מביא לאוקראינה כל דולר שמיני מייצוא

ב-7 באוקטובר 2026, אופנדאטאבוט, בהתבסס על נתוני הבנק הלאומי של אוקראינה, הודיע: מינואר עד אוגוסט אוקראינה ייצאה שירותי IT בשווי 4.46 מיליארד דולר. זהו גידול של 4% לעומת אותה תקופה בשנת 2025. חלקם של שירותי המחשוב הגיע ל-41% מכלל ייצוא השירותים של המדינה וכ-12% מסך הייצוא של סחורות ושירותים. במילים אחרות, בערך כל דולר שמיני שאוקראינה מקבלת מייצוא, כעת מגיע מ-IT.

מחבר: פאבל שווייקו

לקורא הישראלי יש כאן פרט נפרד: ישראל נשארת אחד השווקים הבולטים למפתחים אוקראינים. באוגוסט היא שוב נכנסה לעשירייה הראשונה של כיווני ייצוא ה-IT האוקראיני הגדולים ביותר. אך הקשר הזה מתפתח לא בקו ישר: הייצוא הכללי של IT האוקראיני גדל, בעוד שהמכירות דווקא לישראל במחצית הראשונה של השנה היו נמוכות מהשנה שעברה.

מה מסתתר מאחורי 4.46 מיליארד דולר

בסטטיסטיקה, “שירותי מחשוב” אינם מתייחסים לאספקת מחשבים ניידים או שרתים. מדובר בעיקר בפיתוח ותמיכה בתוכנה ושירותים דיגיטליים אחרים, שעליהם מזמינים זרים משלמים לחברות ולמומחים אוקראינים.

במשך שמונה חודשים, כל ייצוא השירותים האוקראיני הסתכם ב-10.9 מיליארד דולר — עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת. על IT נפל 4.46 מיליארד דולר. סך הייצוא של סחורות ושירותים הגיע ל-35.8 מיליארד דולר וכמעט לא השתנה בשנה; סחורות נתנו 24.9 מיליארד דולר, או כ-70%.

מתקבלת מבנה חשוב לכלכלת אוקראינה: סחורות עדיין מהוות את רוב הסחר החיצוני, אך דווקא IT נשאר מקור ההכנסה העיקרי מייצוא בתוך מגזר השירותים. יתרה מכך, הענף חזר בערך לרמת שמונת החודשים הראשונים של 2023, אם כי עדיין חסרים כ-9% לשיא של 2022.

ישראל נשארת בקבוצת השווקים הראשונה

במחצית הראשונה של 2026, ישראל רכשה שירותי מחשוב אוקראיניים בערך ב-122 מיליון דולר. זהו כ-3.6% מייצוא ה-IT האוקראיני באותה תקופה, אך 8.1% פחות מהשנה הקודמת. ביולי, הכיוון הישראלי הביא עוד 21 מיליון דולר ונכנס לעשירייה הראשונה של השווקים; לפי הסטטיסטיקה של אוגוסט, ישראל גם שמרה על מקומה בעשירייה הראשונה.

לנאנווסטים — חדשות ישראל | Nikk.Agency כאן חשובה דווקא התמונה הכפולה הזו. ישראל לא נעלמת ממבנה הייצוא הטכנולוגי האוקראיני, אך עדיין לא משתתפת בצמיחה הכללית באותה מהירות כמו כמה שווקים אחרים. בעבר כבר פירקנו בפירוט את הדינמיקה של ייצוא ה-IT האוקראיני לישראל והסברנו מדוע הסטטיסטיקה הרשמית לא בהכרח מראה את כל הקשרים האמיתיים: חלק מהחוזים של חברות ישראליות עוברים דרך ישויות משפטיות אירופאיות, ומומחה אוקראיני לאחר רילוקציה עשוי כבר לא להיחשב כייצוא שירותים מאוקראינה.

להבנת ההיקף מספיק השוואה: ברבעון הראשון ישראל נכנסה לחמישייה הראשונה של קוני שירותי ה-IT האוקראיניים עם 67 מיליון דולר. במאי היו 19 מיליון דולר, ביולי — 21 מיליון דולר. זה לא שוק ברמת ארה”ב, שנותנת לאוקראינה מאות מיליוני דולרים מדי חודש, אך עבור מדינה אחת מדובר בכל זאת בזרם יציב של הזמנות בעשרות מיליוני דולרים.

מדוע זה חשוב דווקא עכשיו

הגידול של 4% נראה צנוע, אם משווים אותו ל-IT האוקראיני בתקופות של התרחבות מהירה של הענף. אך בשנת 2026 חשוב עצם העובדה של גידול. המגזר פועל בתנאי מלחמה, גיוס, פגיעות באנרגיה, הגירה של מומחים וזהירות של מזמינים זרים.

במקביל, ייצוא ה-IT לא רק גדל בכסף. חלקו בייצוא השירותים נשאר מעל 40%, ובייצוא הכללי של המדינה — כ-שמינית. זה הופך את המגזר לאחד הכיוונים הבודדים שבהם אוקראינה מסוגלת לקבל הכנסות מטבע גדולות ללא העברת סחורה פיזית דרך הגבול או נתיבי ים.

השוק הישראלי בסיפור הזה מעניין גם כי הקונה היא מדינה עם high-tech חזק משלה. עבור הקורא הישראלי, המונח R&D פירושו מחקר ופיתוח — אחת מהיסודות של הכלכלה הטכנולוגית המקומית. חברות ישראליות עצמן יוצרות מוצרים תוכנתיים, קיברנטיים והנדסיים מורכבים ובמקביל מושכות צוותים מחוץ למדינה.

לכן שמירת ישראל בין הכיוונים הגדולים ביותר של ייצוא ה-IT האוקראיני — אינה מחווה סימבולית ואינה סטטיסטיקה פוליטית. אלו חוזים מסחריים ועבודת מומחים אוקראינים לשוק טכנולוגי תובעני.

השאלה הבאה כבר אינה האם ה-IT האוקראיני מסוגל לשרוד את המלחמה — נתוני הייצוא שלו מראים זאת שנה רביעית ברציפות. השאלה היא אחרת: האם המגזר יוכל שוב להגיע לרמת 2022 ואיזו חלק מהשיקום הזה יספקו שווקים כמו ישראל.