בית הספר היהודי “פרלינה” בקייב סיפר לעמיתים בינלאומיים כיצד הוא ממשיך ללמד ילדים במהלך המלחמה הרוסית – כולל כאשר יש לשלב את השיעורים עם הצורך להסתתר מפני סכנה אווירית. צוות בית הספר השתתף בפסגת החינוך היהודי הבינלאומית שהתקיימה בין ה-12 ל-15 באוקטובר 2026 בירושלים.
מחבר: סטס שיפר | חדשות
על הנסיעה ב-19 באוקטובר דיווחה המהדורה האוקראינית JewishNews בהסתמך על פרסום של המוסד החינוכי עצמו. לפי דיווח בית הספר, נציגיו הכירו שיטות הוראה זרות, דנו בשימור המסורת היהודית וסיפרו על עבודה עם ילדים בתנאי איומים צבאיים יומיומיים.
ישראל אספה מחנכים ממדינות שונות
פסגת Global Jewish Educators Summit התקיימה במלון רמדה בירושלים. היא אורגנה על ידי משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות של ישראל באמצעות יוזמת החינוך UnitEd, שמפתחת קשרים עם בתי ספר יהודיים מחוץ למדינה.
בכנס השתתפו כ-250 מחנכים ומנהלי מוסדות חינוך יהודיים מחו”ל ועוד כ-100 מישראל. ברשימת המדינות המשתתפות נכללה גם אוקראינה.
התוכנית כללה סדנאות מעשיות, דיונים על עתיד החינוך היהודי ומפגשים של מומחים. בין המשתתפים המוצהרים בפתיחה החגיגית היו נשיא ישראל יצחק הרצוג ושר התפוצות עמיחי שיקלי.
לא מדובר בתחרות בית ספרית ולא בטיול סטודנטים. זו פגישה מקצועית של אנשים האחראים על חינוך והעברת התרבות היהודית לילדים במדינות שונות.
בית הספר בקייב, שבו המלחמה שינתה את השיעור הרגיל
“פרלינה” – באוקראינית “פנינה” – פועלת בקייב מאז 2001. כפי שעולה מההיסטוריה של בית הספר, בראשיתו עמדו הרב יונתן מרקוביץ’ והרבנית אינה מרקוביץ’, הקשורים לתנועת חב”ד-ליובאוויטש. חב”ד היא תנועה יהודית דתית-חינוכית בינלאומית, הפועלת גם עם משפחות, בתי ספר וקהילות.
המוסד החינוכי משלב את תוכנית החינוך הממלכתית האוקראינית עם לימודי עברית, היסטוריה ומסורת יהודית. באתר בית הספר מצוינים גן ילדים וכיתות יסוד, שיעורי אנגלית וכן תחומי חינוך נוספים. בית הספר ממוקם ברחוב אושינסקי בקייב.
לפני הפלישה הרוסית המלאה, המורים יכלו לתכנן את יום הלימודים סביב לוח הזמנים, השיעורים וההפסקות. כעת נוספה לכך משימה שעליה תלויה בטיחות הילדים: מה לעשות בזמן אזעקת אוויר, כיצד להמשיך את תהליך החינוך במקלט וכיצד לתמוך בתלמידים במתח מתמיד.
בדיוק על תנאים אלה, לפי דיווח “פרלינה”, הצוות סיפר לעמיתים בפסגה. עם זאת, המידע שפורסם אינו חושף את מספר הילדים, את קיבולת המקלט או את משך השיעורים מתחת לאדמה.
למה לדבר על זה בישראל
הורים ומורים ישראלים יודעים כיצד אזעקות ודרישות בטיחות מתערבות בחיי בית הספר. אך בתי הספר האוקראיניים פועלים בתנאי מלחמה מלאה מתמשכת ומתקפות רוסיות קבועות על ערים.
למחנכים משתי המדינות חילופי ניסיון כאלה מובנים לא מתוך ספרי לימוד: לילד דרושים גם בטיחות, גם תקשורת רגילה וגם אפשרות ללמוד.
ל”פרלינה” יש עוד משימה – לשמר את החינוך היהודי בקייב. בשיעורים הילדים מכירים את השפה, החגים והמסורות של עמם. במהלך המלחמה עבודה זו אינה נפסקת, אף שכל החלטה יש לקבל תוך התחשבות באיום של התקפה נוספת.
חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency
כבר כתבנו על איך החינוך היהודי באוקראינה הסתגל לתנאי המלחמה. סיפור “פרלינה” מראה את הבעיה הכללית הזו על דוגמה של בית ספר אחד בקייב: הקשרים החינוכיים בין אוקראינה לישראל אינם מוגבלים להצהרות רשמיות, אלא קיימים בעבודת היומיום של המורים.
מה מאושר על השתתפות “פרלינה”
התקשורת הישראלית מאשרת את השתתפות נציגי אוקראינה בפסגה. בית הספר עצמו דיווח על השתתפות הצוות שלו ופרסם וידאו מהאירוע.
עם זאת, בתוכנית הפתוחה של הפסגה אין הופעה נפרדת של “פרלינה” עם דוברים נקובים. לכן נכון לדבר על חילופי ניסיון בכנס ולא על נאום רשמי של בית הספר מהבמה הראשית.
חשוב יותר: המחנכים הקייביים הצליחו לשתף ניסיון של חינוך ותמיכה בילדים, שעבורם המלחמה הרוסית הפכה לחלק מחיי בית הספר היומיומיים. עמיתיהם הישראלים, המוכרים בעצמם עם עבודת מוסדות חינוך בתנאי איומי בטיחות, קיבלו הזדמנות לשמוע את הניסיון הזה ישירות מהמורים האוקראינים.
המפגש הירושלמי היה עוד דוגמה לכך שמוסדות החינוך היהודיים באוקראינה נשארים חלק מהקהילה המקצועית הבינלאומית גם במהלך המלחמה.