ב-14 באוקטובר 2026 בחמלניצקי הוצג פרויקט מרכז בריאות הנפש ושיקום הווטרנים “כנפיים”. זמן קצר לאחר מכן כתב על השתתפותו ביצירתו הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן. המתחם העתידי מיועד לחיילים, בני משפחותיהם ואזרחים שנפגעו מהמלחמה. אך סיפור המקום התחיל הרבה לפני ההצגה הנוכחית: בשנת 1967 נבנה כאן מחנה חלוצים “ברזקה”, אליו הגיע מחבר השורות הללו בעצמו למחנות קיץ.
מחבר: פאבל שווייקו, נאנובוסטי.
בית החולים העירוני רכש את המבנים הישנים כבר בשנת 2023. כעת העלות המקדימה של כל הפרויקט מוערכת ב-825 מיליון גריבנה (כ-56.9 מיליון שקל), והביצוע מתוכנן בשלבים עד שנת 2030. אספנו את סיפור המחנה, מסמכים על מכירתו, את הקונספט הרפואי, מידע על הצוות ומה שידוע על תפקידו של אסמן.
מה דיווח משה אסמן
בפרסום שלו סיפר הרב כי היה לו הכבוד להשתתף ביצירת “כנפיים” בקהילה החמלניצקית – כך באוקראינה מכנים את העיר והיישובים הסובבים, המאוחדים על ידי הממשל המקומי.
“זה יהיה מרחב מודרני שבו וטרנים, מגיני ומגינות אוקראינה, בני משפחותיהם, וכן אזרחים שנפגעו מהמלחמה, יוכלו לקבל עזרה פסיכולוגית, לעבור שיקום ולחזור לחיים שלווים ומלאים.”
אסמן כותב כי הוא עוסק בשיקום באופן שיטתי מאז 2023: תומך במוסדות רפואיים קיימים, מעביר ציוד, עוזר לפצועים, משתתף ביוזמות חדשות. לפי תוכניתו, העזרה ב”כנפיים” לא צריכה להסתיים בקורס קצר: יש צורך בשיקום ממושך, התאמה חברתית וליווי לאחר השחרור.
“ברזקה”: ממחנות חלוצים לבסיס נופש של המפעל
המרכז העתידי ימוקם בכפר גולובצ’ינצי שבמחוז חמלניצקי, כ-40 קילומטרים ממרכז המחוז ו-13 קילומטרים מליטיצ’ב, בין יערות ונטיעות אלונים בקרבת נהר הבוג הדרומי. כאן בשנת 1967 הוקם מחנה בריאות לילדים של מפעל תחנות המשנה הטרנספורמטוריות של חמלניצקי – “אוקראלקטרואפרט” העתידי.
סיפור המפעל עצמו התחיל בשנת 1957, והמוצר הראשון שלו יצא בשנת 1959. המפעל ייצר טרנספורמטורים ותחנות משנה שלמות, בשנת 1976 קיבל את עיטור דגל העבודה האדום, סיפק ציוד לברית המועצות ומחוצה לה, כולל להודו, וייטנאם וקובה. כמו מפעלים סובייטיים גדולים רבים, הוא החזיק אובייקטים חברתיים: העובדים קיבלו כרטיסים לנופש ילדים דרך האיגוד המקצועי.
עבורי, פאבל שווייקו, “ברזקה” אינו שם במסמכי המכירה. בילדותי נחתי פעמים רבות במחנה החלוצים הזה, מגיע כל שנה למחנה אחד, ולעיתים לשניים. מאז עברו עשורים, ומוזר לראות כיצד המקום, הקשור לחופשות הקיץ, מוכן לשיקום אנשים שחוו מלחמה.
השם “ברזקה” ידוע מזיכרונות אישיים של נופש לשעבר; במסמכים רשמיים מודרניים האובייקט מסומן כמחנה לשעבר של “אוקראלקטרואפרט”. אין עדיין ארכיון מלא של מחנות המפעל. לא נקבעו תאריכים מדויקים של מחנות הילדים האחרונים, מספר הילדים במחנה ורשימת הרפובליקות של ברית המועצות או מדינות זרות מהן יכלו להגיע הנופשים. אין לבלבל בין מדינות הייצוא של מוצרי המפעל לגיאוגרפיה של כרטיסי הנופש לילדים.
שטח המחנה – 4.2 דונם, השטח הכולל של המבנים הקבועים – 2557.8 מ”ר. כאן היו מבנה שינה בשטח 803.2 מ”ר, מבנה טיפולי בשטח 639.4 מ”ר, חדר אוכל בשטח 287 מ”ר, מבנה בריכה פתוחה בשטח 253 מ”ר, בידוד רפואי, מקלחות, מבנים למגורים ולשירותים. בין העצים היו שתי מגרשי ספורט, אזור משחקים ומגרש קיץ לאירועים; כל המתחם היה מגודר עם כניסה סגורה.
בשנת 1994 המפעל הפך לחברה ציבורית. מאוחר יותר הופסקו מחנות הילדים – התאריך המדויק אינו ידוע, – אך השטח לא ננטש: לפני המכירה השתמשו בו לנופש ובריאות של עובדי המפעל. על כך סיפר באוקטובר 2023 ראש מחלקת הבריאות העירונית בוריס טקץ’. חלק מהמבנים נזקקו לשיפוץ, אך מבני השינה והטיפול, חדר האוכל, הבריכה והתשתית לשירותים נשמרו במצב משביע רצון.
כתובת “ברזקה” לשעבר – גולובצ’ינצי, רחוב נובה, 14/2. זה לא המחנות השכנים “בורביסניק” (קשור לאוניברסיטה הלאומית של חמלניצקי), “ליסובה קזקה” (בין המייסדים שלה הופיע “אוקרטלקום”) או “צ’ייקה” הפעיל: יש להם סיפור משלהם ובעלים משלהם.
כיצד העיר רכשה את המחנה: המחיר, העזרה המובטחת והמועד הראשון שהוחמץ
בשנת 2023 “אוקראלקטרואפרט” הציע את בסיס הנופש לשעבר למכירה דרך DIM.RIA ו-OLX. המחיר ההתחלתי של ההצעה – כ-250 אלף דולר (כ-772 אלף שקל). באותו זמן הרשויות בחמלניצקי כבר חיפשו מקום לשיקום חיילים פצועים, משפחות ההרוגים ואזרחים שנפגעו. נדון הרחבת המוסדות הקיימים, אך השטח היער עם המבנים הישנים אפשר ליצור מתחם נפרד.
במסיבת עיתונאים ב-31 באוקטובר 2023 סיפר ראש העיר אלכסנדר סימצ’ישין על המשא ומתן עם המפעל. לדבריו, המפעל הציע הנחה של 50%, אך היה צורך לרשום את הרכישה העירונית לפי הערכה עצמאית. אז נדון אפשרות אחרת: המפעל מוכר את הנכס לפי הערכת שווי, ובערך מחצית מההכנסות רוכש ציוד למרכז העתידי. העזרה המוערכת הייתה כ-4.5 מיליון גריבנה (כ-311 אלף שקל). אין עדיין אישור תיעודי להעברת הציוד על כל הסכום הזה.
ב-10 בנובמבר 2023 מועצת העיר חמלניצקי בהחלטה מס’ 20 אישרה למפעל העירוני “בית החולים העירוני של חמלניצקי” לרכוש 11 מבנים ומתקנים ב-9,073,482 גריבנה (כ-626 אלף שקל) מכספי בית החולים. בין האובייקטים – המבנים שהוזכרו לעיל, חדר האוכל והבריכה. ההחלטה נחתמה על ידי סימצ’ישין, והשליטה הוטלה על סגן ראש העיר וסילי נובצ’וק והוועדות המקצועיות. המקור של ההחלטה העירונית מתעד את הצדדים, הסכום והרכב הנכס. עם זאת, היא מתייחסת למבנים: יש לבחון בנפרד את המעמד המשפטי של הקרקע.
בתחילה הבטיחו לפתוח את המרכז עד סוף 2024. זה לא קרה. ביוני 2024 הזמין בית החולים תיעוד פרויקט ב-1,045,742 גריבנה (כ-72 אלף שקל); הקבלן היה חברת “אנרגו-טכניצ’ני רישניה” מאיבנו-פרנקובסק. המידע על הרכישה פורסם ב-Prozorro – מערכת הרכישות הציבוריות האוקראינית.
המשימה כללה לא שיפוץ קוסמטי: רצו להוסיף קומה שלישית למבנה השינה, לצייד אותו במעלית חיצונית ובשירותים נגישים נפרדים. במבנה הטיפולי – לפתוח חדרי פסיכותרפיה, אולמות פיזיותרפיה וארגותרפיה, כלומר שיקום מיומנויות יומיומיות לאחר פציעות. הבריכה הפתוחה הוצעה להפוך לבריכת שיקום סגורה, עם מעליות למטופלים עם מוגבלות תנועה. במרתפים תוכננו אולם כנסים, אולם קולנוע, חדרי טיפול קבוצתי ומקלט במקרה של אזעקת אוויר; בנוסף – קפלה, תחנת חימום עצמאית, אספקת חשמל גיבוי ועדכון רשתות הנדסיות. בתוכנית המוקדמת ייחסו את השיפוץ לשנים 2024–2027.
825 מיליון גריבנה ושלושה שלבים עד 2030
להצגה ב-14 באוקטובר 2026 התרחב הרעיון. לפי מפת ההשקעות של חמלניצקי, ההערכה המקדימה של הפרויקט – 825 מיליון גריבנה (כ-56.9 מיליון שקל). זו עלות מחושבת, לא כסף שכבר הוצא. בכרטיס מופיעה גם משך ההשקעה המשוער של 24 חודשים, בעוד שפיתוח כל המתחם מתוכנן בשלבים עד 2030.
לשנת 2026 התוכנית העירונית כוללת 10,955 מיליון גריבנה (כ-756 אלף שקל) לעבודות בנייה ונלוות, כולל תיעוד פרויקט-תקציב. זהו תכנון תקציבי, לא אישור להוצאה בפועל של הסכום המלא.
השלב הראשון, שנים 2026–2027, – תשתית בסיסית, מבנה טיפולי ל-60 מקומות וגיבוש הצוות. בשנים 2028–2029 מתכננים להגדיל את הקיבולת ל-120 מקומות ולפתח שיקום אשפוזי. עד 2030 אמור לפעול כל המתחם, יחידת לימוד ומתחם מתודולוגי להכשרת מומחים.
סימצ’ישין אומר כי את רוב הבנייה והתחזוקה העתידית מתכננים לממן מתקציב העיר. לעסקים ולתורמים הכינו חמישה פורמטים של השתתפות – מתוכניות נפרדות ועד אובייקטים תשתיתיים. את הקונספט כבר הציגו לשותפים זרים; דווח על עניין, על סכומים ספציפיים של התחייבויות – לא. בכרטיס ההשקעה המשתתף העיקרי הוא בית החולים העירוני, השותפים – מחלקת הבריאות וסוכנות הפיתוח של חמלניצקי.
בקרבת מקום פועל מרכז נופש “חוף התקווה” לכ-60 מקומות, שבו כבר משתקמים חיילים ואזרחים. המתחם החדש מתוכנן ל-120 מקומות אשפוז, אשפוז יום וקבלה אמבולטורית – כלומר טיפול ללא מגורים קבועים. בשטח המחנה לשעבר מתכננים גן טיפולי, חממה, מתחמי תרפיה באמנות ופעילות גופנית, מסלולי הליכה, אזורי מנוחה ותקשורת משפחתית. לפי הסבר ראש העיר, הסביבה היערית תאפשר ליצור מקום שלא דומה לבית חולים רגיל. כרגע זהו פרויקט, לא מרכז פתוח למטופלים.
איזו עזרה מתכננים להעניק
הרעיון של “כנפיים” כולל אבחון מוקדם וייעוץ, תוכנית שיקום קצרה של 7–10 ימים וקורסים מקיפים באורך 3–6 שבועות. מתוכננים עזרה פסיכולוגית ופסיכיאטרית, פיזיותרפיה, עבודה עם השלכות של שבי ועינויים, דיכאון, מצבי חרדה, התמכרויות, מחלות כרוניות ופציעות קרב.
משימה נפרדת – הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שיכולה להופיע לאחר חוויות קרב ואלימות. מתכננים להעניק עזרה גם לבני זוג, ילדים והורים של חיילים, משפחות ההרוגים. בתוכנית כלולים טיפול משפחתי, ליווי משפטי, הכשרה מקצועית, חזרה לעבודה ועקרון “וטרנים לווטרנים”, שבו אדם עם ניסיון צבאי תומך באחר בדרך לשיקום. המארגנים מדברים גם על עזרה לאחר השחרור: הטיפול לא מסתיים בדלת האשפוז.
מי עובד על “כנפיים”
המארגן העירוני – הקהילה החמלניצקית בראשות ראש העיר אלכסנדר סימצ’ישין. החלק הנכסי והרפואי קשור לבית החולים העירוני, שבראשו עומד ולרי גרבוזיוק. ב-23 ביוני 2026 הוכרז על תחרות למנהל הפרויקט: מהמתמודדים נדרשה ניסיון ניהולי, תיאום בנייה, צוות ושותפים; קיבלו מסמכים עד 7 ביולי. כבר ב-15 באוקטובר הציג ערוץ הטלוויזיה TV7+ את נטליה סמצ’נץ כמנהלת “כנפיים”.
ליצירת הקונספט הרפואי גויסה הפסיכולוגית טטיאנה סירנקו, שהשתתפה בעבודה על מרכזי “ליסובה פוליאנה” בפושה-וודיצה ליד קייב ובאודסה. היא תומכת בסביבה המתחשבת בטראומה שחוו בכל – מהתקשורת של העובדים ועד לתכנון ולמשטר. בהצגה דיברה גם אוקסנה קוליאדה, שרת הווטרנים של אוקראינה בשנים 2019–2020, כיום ראש קואליציית המרחבים הווטרניים: הנושאים שלה – הצורך בשיקום, משפחות והכשרת מומחים.
את ניסיונם שיתפו הווטרנ דמיטרי צ’רנומזיוק, קפטן קבוצת “פודילסקי וולקי” בכדורגל אמפוטי – כדורגל לאנשים עם קטיעות; החייל הפצוע סרגיי ז’וקובסקי, שפתח לאחר השיקום עסק משלו; ונטליה פרולובה, ששרדה שבי רוסי והמשיכה לשרת.
שגרירת “כנפיים” הפכה לזמרת ונגנית הבנדורה מרינה קרוט (KRUTЬ). הבנדורה – כלי מיתר אוקראיני רב מיתרים. האמנית סיפרה על דיכאון קשה לאחר מותה במאי 2024 של חברתה, הרופאה הקרבית אירינה ציבוך, ועל עזרה מקצועית ממושכת שנדרשה לה עצמה. היא מתכוונת לייצג את המרכז במהלך נסיעתה לארצות הברית, פונה גם לקהילה האוקראינית.
אסמן וחמלניצקי: קשרים זמן רב לפני הפרויקט הנוכחי
הופעתו של הרב בסיפור הזה אינה מסתכמת בהודעה אחת באוקטובר. ב-16 בספטמבר 2009 הגיע משה אסמן לחמלניצקי לפתיחת בית הכנסת המשוחזר של בעלי המלאכה – אירוע חשוב לקהילה היהודית המקומית ולקרן “חסד בשט”.
בפברואר 2019 השתתף באירועים לזכר מאה שנה לפוגרום פרוסקוב. פרוסקוב – השם הקודם של חמלניצקי; בפברואר 1919 התרחשה שם טבח המוני ביהודים. הרב ערך תפילה ליד האנדרטה לנרצחים וב-21 בפברואר כתב לראש העיר סימצ’ישין עם הצעה להנציח את האוקראינים שהגנו על היהודים. בין הנקובים היה טרופימ ורחולה, שניסה לעצור את הרציחות, לעזור לפצועים ולהציל את תושבי העיר.
בספטמבר 2023 השתתפו אסמן והרב הראשי של חמלניצקי יוסף טייטלבוים בפגישה של הנשיא ולדימיר זלנסקי עם אנשי דת יהודים לפני ראש השנה – השנה החדשה היהודית. פגישות אלו מאשרות קשרים ארוכים עם העיר וקהילתה היהודית, אך אינן מוכיחות מי בדיוק הזמין את אסמן ל”כנפיים”.
מטיפול בפצועים בישראל למרכז באנטבקה
לאחר העלייה מברית המועצות אסמן חי ולמד בישראל, שירת בצה”ל – צבא ההגנה לישראל, ולאחר מכן קשר את פעילותו עם הקהילות היהודיות באוקראינה. בשנת 2014 עזר לארגן טיפול בישראל ל-עשרה פצועים ממשתתפי המידאן – המחאות ההמוניות האוקראיניות בשנים 2013–2014.
בשנת 2019 ביישוב היהודי שהקים אנטבקה ליד קייב נפתח מבנה שיקום בן שלוש קומות: חדרי רפואה, חדר אוכל, אולמות וחדרי מנוחה. לפי סיפורו של אסמן ל”אוקראינסקה פרבדה”, תוכננה גם עזרה לילדים עם שיתוק מוחין. היישוב עצמו נוצר כמקום תמיכה למשפחות שעזבו את בתיהן בגלל המלחמה והרדיפות. שמו מזכיר את העיירה היהודית מסיפוריו של שלום עליכם על טוביה החולב – הבסיס הספרותי של “כנר על הגג”.
בפורום היהודי בקייב בפברואר 2023 דיבר אסמן על יישום הניסיון הישראלי בטיפול בפצועים ובאדפטציה פסיכולוגית באוקראינה. ב-7 בפברואר 2025 העביר ל”מאות המתנדבים” כלים רפואיים, חומרים חבישה וציוד לעזרה לחיילים ולאזרחים. על כך כבר סיפרו נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency בחומר על עזרה רפואית והתנדבותית למגיני אוקראינה.
מתיתיהו: המלחמה נכנסה למשפחת הרב
ביולי 2024 נהרג בחזית בנו המאומץ של אסמן מתיתיהו (אנטון סמבורסקי), שאומץ על ידי משפחת הרב בילדותו. מאוחר יותר הפך לחייל אוקראיני ויצא להגן על המדינה מפני הפלישה הרוסית. זמן קצר לפני שליחתו לחזית נולדה לו בת.
ב-12 בספטמבר 2024 נערך טקס הפרידה בבית הכנסת המרכזי בקייב, בו נכח שגריר ישראל מיכאל ברודסקי. נאנובוסטי פרסמו דיווח על הפרידה וחומר על סרט תיעודי של Hromadske, המוקדש למתיתיהו. בשנת 2025 הוענק למשפחה עיטור האומץ שלו לאחר מותו.
ב-26 באוגוסט 2025 נפתח באנטבקה “בית מתיתיהו” – מתחם מגורים למשפחות שאיבדו את בתיהן בגלל המלחמה. בטקס נכחו שר הדתות של ישראל מיכאל מלכיאלי, ברודסקי, הכומר האמריקאי מארק ברנס, חיילים אוקראינים ונציגי קהילות דתיות. הבנייה נתמכה על ידי קרן “קרן יעל”, תורמים פרטיים וחברי הקהילה היהודית; המשפחות הראשונות נכנסו ביום הפתיחה. עבור אסמן, נושא העזרה למשפחות ההרוגים יש גם ממד אישי.
הניסיון הישראלי – והשאלה על תפקידו הספציפי של הרב
לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והקרבות שלאחר מכן, ישראל התמודדה עם צורך גובר בשיקום פיזי ופסיכולוגי ממושך של חיילים ואזרחים פצועים. דוגמה אחת – מרכז גנדל בבית החולים “הדסה” בהר הצופים בירושלים, שהפתיחה ההדרגתית שלו החלה בינואר 2024. שם משולבים פיזיותרפיה, ארגותרפיה, עזרה נוירולוגית ושיקום פסיכולוגי. זו השוואת מודלים, לא ציון על קשר פיננסי של “הדסה” עם “כנפיים”.
אסמן מחזיק בקשרים ישראליים ואמריקאיים. נאנובוסטי כתבו בעבר כיצד הוא חיבר קשרים בינלאומיים למאמצים לשחרור שבויים אוקראינים, כולל מגיני מריופול. שותפות בינלאומית יכולה להיות מועילה גם למרכז השיקום, שבו מתכננים להשלים את תקציב העיר בכספי תרומות.
אבל כאן עובר גבול חשוב בין מה שנקבע לבין מה שעדיין לא נחשף. אסמן אישר בפומבי את השתתפותו ביצירת “כנפיים”, אך המסמכים הזמינים אינם מציינים את תאריך הצטרפותו, את האדם שהזמינו, ואת החלק הספציפי של העבודה – מימון, חיפוש שותפים, תוכניות רפואיות או אספקת ציוד. לא אושר גם הקצאת כספים למרכז על ידי ממשלת ישראל, בית חולים או ארגון זר מסוים ביוזמת הרב.
יוזם העסקה הנכסי והלקוח של התכנון היה בית החולים העירוני; ההנהלה התפעולית של הפרויקט מקושרת בפומבי לנטליה סמצ’נץ. קשריו הארוכים של אסמן עם חמלניצקי מסבירים מדוע שיתוף פעולה אפשרי, אך אינם מאפשרים לייחס לו את ייסוד הפרויקט העירוני או את תשלום רכישת המחנה. את הפרטים צריכים להבהיר המשתתפים עצמם והסכמי השותפות העתידיים.
מה יהיה הלאה
ממחנה החלוצים “ברזקה”, שבו ילדים בילו מחנות קיץ, הבסיס המפעלי לשעבר הופך למרחב שנועד לעזור לאלה שחוו מלחמה. כעת הדרך מהקונספט המוכן למרכז הפועל תלויה בשיפוץ, במומחים, במימון ובפתיחת המבנה הטיפולי הראשון. רק עם הופעת המטופלים יתברר כיצד התוכניות הגדולות פועלות בחיי היומיום.
האתר הרשמי של הפרויקט – kryla.center, ערוץ המארגנים – @kryla_veterans.
הערת המערכת: המקבילים בשקלים מעוגלים עבור הקוראים הישראלים לפי החישוב המשוער שהתקבל בחומר ל-16 באוקטובר 2026; זה לא שער החליפין בתאריך העסקאות ההיסטוריות.