מתקפה לילית בחום: קייב, אודסה ודנייפרו תחת מתקפה של רחפנים וטילים

הלילה שבין 12 בפברואר 2026 הכוחות הרוסיים שוב ביצעו מתקפה משולבת על ערים אוקראיניות. נעשה שימוש ברחפנים מסוג “שאהד” וטילים בליסטיים, והמטרות היו מתקני ייצור חום ותשתיות שעליהן תלויה ישירות חיי מיליוני אנשים.

התוצאה נמדדת במהירות לא בדיווחים צבאיים, אלא במספרים בדוחות הקומונליים.

מה קורה בקייב לאחר הפגיעות החדשות

בבירה נותרו ללא חימום כ-2600 בתים נוספים. עוד כ-1100 היו ללא חום עוד לפני המתקפה הזו — בשל הריסות קודמות ורשתות עמוסות.

המים עדיין מסופקים. מערכת הביוב פועלת.

עם זאת, שירותי העיר מזהירים בגלוי את התושבים על הסיכון למתקפות חוזרות ומבקשים להחזיק מלאי של מים לשתייה ומים טכניים. זו נוסחה סטנדרטית של הגנה אזרחית, אך מאחוריה עומדת ההבנה: מתקני האנרגיה נשארים מטרה בעדיפות גבוהה.

מתקפה על עמידות, ולא רק על מתקנים

כאשר הטמפרטורה נמוכה מהנורמה העונתית, כל דוד שמושבת הופך לבעיה בקנה מידה אזורי.

זהו לחץ על בתי חולים, בתי ספר, תחבורה, פעילות עסקית.

וזהו לחץ על אנשים שצריכים להחליט — להישאר או לעזוב.

המצב בדרום ובמרכז המדינה

באודסה בשל הפסקות חשמל נותרו כ-300 אלף איש ללא אספקת מים. כמעט מאתיים בתים נותרו ללא חימום.

בדניפרו הופסקה אספקת החום לכעשרת אלפים מנויים. עבור צומת תעשייתי ולוגיסטי זה אומר עומסים נוספים על מערכת הקיום ועל תוכניות הפינוי.

הרס האנרגיה — משבר איטי. הוא לא תמיד נותן תמונה של קטסטרופה מיידית, אך נמשך שבועות וחודשים.

לכן דיווחים על נזקים בתחנות כוח נקראים על ידי מומחים כאסטרטגיה לטווח ארוך.

מהי המטרה הנראית לעין

ישנן מספר גרסאות, אך הן אינן סותרות זו את זו.

מוסקבה מנסה להחליש את יכולת החברה לתמוך בחזית.

במקביל — להפוך ערים גדולות לפחות מתאימות למגורים, להגביר את הלחץ ההגירה על אירופה וליצור מתחים חברתיים חדשים.

הרשויות האוקראיניות מדברות על כך בגלוי, ללא נוסחאות דיפלומטיות.

במרחב התקשורתי הישראלי הערכות כאלה מופיעות באופן קבוע בניתוחים שמפרסמים גם עיתונאים של נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, שכן עבור ישראל נושא עמידות העורף — אינו תיאוריה מופשטת, אלא חלק מזיכרון היסטורי עצמי.

השאלה שנשמעת בקול רם יותר ויותר

על רקע זה עולה בהכרח היבט פוליטי.

כיצד מתפרשות מתקפות כאלה על ידי אותן בירות מערביות שממשיכות לחפש הזדמנויות למשא ומתן?

מה בדיוק נחשב כהשלמה או אי-השלמה של הבטחות מצד הקרמלין?

הנוסחאות דיפלומטיות, אך חשמל וחום או שיש או שאין. ואת ההבדל הזה אי אפשר לערוך בהודעה לעיתונות.

מה יקבע את השבועות הקרובים

הגורם העיקרי — היכולת לשקם במהירות את הנזקים.

השני — קיומן של יכולות ומכשור רזרביים.

השלישי — נכונות השותפים להאיץ את אספקת מערכות ההגנה.

החורף תמיד בודק את עמידות התשתיות. בתנאי מלחמה הבדיקה הזו הופכת ליומיומית.

הערים ממשיכות לחיות. התחבורה פועלת, בתי החולים מקבלים מטופלים, שירותי הקומונליים פועלים ללא הפסקות.

אבל כל לילה חדש מחזיר את האזור שוב לאותה שאלה: כמה זמן המערכת תעמוד בקצב כזה של מתקפות.