אנשי העסקים האוקראינים טימור מינדיץ’ ואלכסנדר צוקרמן, המעורבים בפרשת השחיתות של מידאס, עשויים לנסות להימנע ממשפט על ידי הישארות מחוץ לאוקראינה. שניהם מסתתרים בישראל, ולפי החוקרים, משתמשים במלחמה כטיעון להגנתם בבתי משפט זרים.
כך סיפר ראש מחלקת הבלשים של NABU אלכסנדר אבאקומוב בראיון ל-RBC-אוקראינה ב-17 בדצמבר 2025, כשהוא מתייחס לסיכויי ההסגרה וההליך המשפטי האפשרי.
«כאן מסוכן» כקו הגנה
לדברי אבאקומוב, אסטרטגיה כזו כבר הפכה לטיפוסית.
אנשים שמסתתרים מהצדק האוקראיני בחו”ל טוענים בבתי משפט במדינות אחרות כי החזרה לאוקראינה כביכול אינה בטוחה בגלל המלחמה. טיעון זה משמש כניסיון לחסום הסגרה או לעכב את התהליך במשך שנים.
אותה לוגיקה, ציין הוא, מיושמת גם במקרה של מינדיץ’ וצוקרמן.
ההסגרה לא ירדה מהפרק
בתשובה לשאלה האם אפשרית הסגרתם של אנשי העסקים הללו או דיון בתיק תחת סמכות השיפוט הישראלית, אבאקומוב הדגיש:
כעת נבחנים כל המנגנונים המשפטיים הזמינים.
מדובר לא רק בהסגרה כשלעצמה, אלא גם בצורות אחרות של שיתוף פעולה משפטי בינלאומי, המאפשרות לא לתת למעורבים להתחמק מאחריות.
יש גם ניסיון חיובי
ב-NABU מדגישים: הטיעון על המלחמה אינו אוניברסלי. לאוקראינה כבר יש ניסיון חיובי בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות בהסגרת אנשים החשודים בעבירות שחיתות — אפילו בתנאי סכסוך מלא.
כל מקרה כזה דורש עבודה משפטית נפרדת, הוכחות ודיאלוג עם רשויות המשפט במדינת השהייה.
הקושי העיקרי — אזרחות ישראלית
הגורם המסבך המרכזי בתיק זה, לדברי אבאקומוב, הוא שמינדיץ’ וצוקרמן הם אזרחי ישראל ומסתתרים דווקא שם.
זה מעלה אוטומטית את הרף להסגרה והופך את התהליך למורכב יותר מבחינה משפטית. החוק והפרקטיקה המשפטית הישראלית במקרים כאלה דורשים טיעונים והוכחות במיוחד מדוקדקים.
במקביל, ב-NABU מדגישים עמדה עקרונית:
חשוב לא מיקום המעורבים, אלא שהם לא יתחמקו מאחריות, היכן שלא יהיו פיזית.
מבחן לצדק הבינלאומי
תיק מינדיץ’ וצוקרמן הופך למדד לאופן שבו פועלים מנגנוני אנטי-שחיתות בתנאי מלחמה וחקירות חוצות גבולות. השימוש במלחמה כטיעון פרוצדורלי — רגע רגיש לבתי משפט זרים, כולל ישראליים.
אוקראינה, מצידה, מראה שהיא מתכוונת להביא תיקים כאלה לסיום ולהשתמש בכל כלי משפטי זמין, כפי שמדווחת בעקביות NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.
