26 באוקטובר 2026 חמישה מומחים מאוקראינה החלו הכשרה בישראל במסגרת תוכנית מש”ב – סוכנות לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ הישראלי. הקורס יימשך עד 12 בנובמבר ומתקיים בקיבוץ שפיים בין תל אביב לנתניה, במרכז ההדרכה הבינלאומי לחקלאות MATC. על הגעת הקבוצה האוקראינית דיווחה שגרירות ישראל באוקראינה.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
במשלחת נכללים מומחים לניהול סביבתי ומעקב, מרצים וחוקרים בתחום תכנון קרקע, גיאודזיה וקדסטר, מומחים להבטחת חוקית של ניהול מים, תפעול ותחזוקת מערכות הידרומליאורציה. מאחורי השם האחרון עומדים מבנים ספציפיים: תעלות, תחנות שאיבה, רשתות ניקוז, המספקות מים לשדות או מסלקות עודפים. לשיקום מערכות כאלה לא מספיק להביא משאבה חדשה – יש לבדוק את השטח, לבדוק את המסמכים על הקרקע ולקבוע מי אחראי על התחזוקה.
הקורס בשפיים: תוכנית, מועדים ומשתתפים
השם הרשמי של הקורס הוא “ניהול בר קיימא של משאבי מים וקרקע: ניסיון ישראלי, טכנולוגיות ופתרונות מעשיים”. באתר מש”ב הוא מופיע תחת קוד 7322. הבקשות התקבלו עד 15 בספטמבר, השיעורים מתקיימים בשפה הרוסית. התוכנית בינלאומית, לא רק לאוקראינה: מהמועמדים נדרשו השכלה גבוהה בתחום וניסיון מקצועי של לפחות שלוש שנים.
למשתתפים מוצגים דרכים להשגת ועיבוד מים ממקורות מסורתיים ולא מסורתיים, שיטות לחיסכון, טיהור וניהול אספקת מים בענפים שונים. בתוכניות הסטנדרטיות של מש”ב יש יציאות למפעלים. אך אי אפשר להכריז שהקבוצה האוקראינית כבר ביקרה בתחנות התפלה מסוימות: אין עדיין לוח זמנים פורסם לנסיעותיה.
לפי תנאי מש”ב שפורסמו ההכשרה, המגורים, המזון, הביטוח והנסיעות הלימודיות משולמים על ידי המארגן, כרטיסי הטיסה – על ידי המשתתף או הספונסר. מי ששילם על הדרך לחמשת אלה, לא דווח. מרכז MATC מכשיר מומחים זרים מאז 1963; במערכת מש”ב מתקיימים מדי שנה כ-100 קורסים לכ-2000 משתתפים. זה לא מרכז ההדרכה החיפאי של מש”ב על שם גולדה מאיר.
מה אוקראינה יכולה ללמוד מהניהול המים הישראלי
לישראלים מוכרים השקיה בטפטוף, התפלת מי ים וחברת “מקורות”, המנהלת חלק ניכר מתשתית המים הלאומית. יש גם “קולחין” (קולחין) – מי שפכים מטוהרים, המיועדים להשקיה במקום להשתמש במי שתייה. לפי נתוני OECD, ישראל משתמשת מחדש ביותר מ-87% מהשפכים המטוהרים, וכ-94% מהשפכים נאספים ומטוהרים. לפי דוח המדינה של הארגון, התפלה מספקת יותר מ-40% מאספקת המים הביתית העירונית.
אבל אי אפשר להעביר את המודל הישראלי לאוקראינה בשלמותו. שם גיאוגרפיה שונה, אקלים אחר ושטחים גדולים עם תשתית פגועה. השקיה בטפטוף חסרת תועלת אם המים לא מגיעים לשדה; מתקן טיהור דורש חשמל, חומרים מתכלים וכוח אדם. ההתפלה עצמה צורכת אנרגיה ומשאירה ריכוז מלח הדורש פיקוח. לכן התוכנית כוללת לא רק טכנולוגיות, אלא גם ניהול משאבים, סוגיות חוקיות וארגוניות.
הנושא הזה כבר עלה בפרסום חדשות על הופעתו של האקולוג האוקראיני לאוניד ביצורה במפגש בוגרי מש”ב בקייב, עליו כתבנו במאי 2025. הוא דיבר על הגישות הישראליות לשימוש חסכוני במים והצורך לשנות את מדיניות המים של אוקראינה.
שיתוף הפעולה החל לפני הנסיעה הנוכחית
כבר באפריל 2021 נציגי אוקראינה וישראל דנו בהכשרת מומחים ובשימוש בטכנולוגיות השקיה ישראליות בדרום אוקראינה. בספטמבר 2022 עברו הכשרה מש”ב בניהול מים עובדי הסוכנות הממשלתית למשאבי מים של אוקראינה ומרכז ההכשרה המקצועית. הענקת התעודות התקיימה בהשתתפות שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק. אלו משא ומתן וקורסים מאושרים, אך לא הוכחה למימוש כל הפרויקטים שנדונו.
העזרה לא הוגבלה להרצאות. ביולי 2025 הודיע משרד החוץ הישראלי על אספקת מערכות אספקת מים לשתייה לאזורים שנפגעו מהפגזות רוסיות באוקראינה. באוקטובר קיבלה את הציוד בית החולים הקליני האזורי של קייב. ב-22 בדצמבר ישראל ומש”ב העבירו מתקן טיהור מים לבית ספר, גן ילדים ובתים סמוכים בוורזל ליד קייב. בדוח שגרירות ישראל לשנים 2022–2026 מצוינים עשרה מערכות טיהור מים עם קיבולת מתוכננת של עד 100 אלף איש לכל אחת. זו תכונה טכנית, ולא מספר האנשים שכבר מקבלים מים.
שם מובאים גם מספרים אחרים: יותר מ-3000 משתתפים בסמינרים מקוונים ו-250 מומחים שהוכשרו בישראל. הם מתייחסים לכמה תחומים, כולל עזרה פסיכולוגית ושיקום, ולא רק לתחום המים.
היקף הבעיה התברר לאחר הריסת סכר קחובקה ב-6 ביוני 2023. מאגר המים על הדנייפר סיפק מים ליישובים ולמערכות השקיה בדרום אוקראינה. לפי הערכת תוכנית האו”ם לסביבה, ההשלכות הסביבתיות של האסון עשויות להרגיש במשך עשורים. על רקע זה, מומחים לתכנון קרקע ותיקון מתקני מים נחוצים לא פחות ממומחים לטיהור מים.
שמות כל חמשת המשתתפים והמוסדות שהם מייצגים עדיין לא נחשפו; אין גם הסכמות מאושרות על פרויקטים חדשים דווקא בעקבות הקורס הזה. הוא יסתיים ב-12 בנובמבר, ואז תתאפשר הערכת תוצאות ההכשרה הספציפיות.