ב-27 באוקטובר 2026 בקייב, שותף בבעלות של קבוצת Nova האוקראינית, ויאצ’סלב קלימוב, סיפר בפורום הכלכלי הבינלאומי כי ‘נובה פוסטה’ כבר מפילה רחפנים תקיפה רוסיים. כמה בדיוק – לא אמר. בחברה הסבירו לעיתונאים של TSN כי לחשוף את מנגנון ההגנה מסוכן: מידע זה יכול לעזור לצבא הרוסי.
28 באוקטובר 2026 | מחבר: אנטון פשדינסקי
‘נובה פוסטה’ היא אחת מהחברות הפרטיות הגדולות ביותר באוקראינה לשירותי משלוח מהיר. מאחורי השם, שנשמע כמו שירות דואר ממשלתי, עומדים אלפי סניפים, מסופי מטען וקווי מיון. פגיעה במתקן כזה משפיעה על עובדים, לקוחות, חנויות קטנות ועסקים התלויים בהובלות.
ב-3 בספטמבר בדניפרו, טיל-רחפן רוסי ‘באנדרול’ השמיד דפו וסניף של ‘נובה פוסטה’. עובד נהרג, חמישה מעמיתיו נפצעו, כך דיווחה החברה. ‘באנדרול’ הוא סוג נפרד של מכשיר תקיפה רוסי, אין לבלבל אותו עם שאהד. השם האחרון באוקראינה מתייחס בדרך כלל לרחפנים בעיצוב איראני וגרסאותיהם הרוסיות, הנושאים חומר נפץ למטרה שנקבעה מראש.
נאנובסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency דיווחו בעבר על רחפני יירוט אוקראיניים P1-SUN. כעת עולה שאלה נוספת: מי מממן את ההגנה האווירית על מתקנים אזרחיים ולמי מותר להשתמש בנשק?
החברה רוכשת את הנשק, הצבא נותן את הפקודות
בנובמבר 2025 אישרה ממשלת אוקראינה ניסוי המאפשר לחברות להקים קבוצות הגנה אווירית. במרץ 2026 הורחב הסדר זה. המשתתפים יכולים לרכוש ציוד מאושר, ובמקרים מסוימים – לקבל זמנית נשק ותחמושת מיחידות צבאיות. כוחות האוויר של צבא אוקראינה מתאמים את תחום העבודה, הרכב הקבוצה והמשימות, ומגדירים מטרות אוויריות.
בקבוצות כאלה יכולים לעבוד עובדים אזרחיים שהוכשרו, כולל חיילים לשעבר. נדרשים הכשרה, בדיקות ואישורים נדרשים. השם ‘הגנה אווירית פרטית’ מתייחס בעיקר להשתתפות העסקים והוצאותיהם. היחידות נשארות תחת פיקוד צבאי.
בדרך כלל מדובר ברחפני יירוט ומערכות מקלעים אוטומטיות. האחרונות נקראות צריחים: הנשק מותקן על פלטפורמה נשלטת. אמצעים אלה מיועדים בעיקר למאבק ברחפנים. הם אינם יכולים להפיל טילים בליסטיים. מערכות הגנה נגד טילים ישראליות, כמו ‘חץ’ (Arrow), פותרות משימות מסוג אחר.
כמעט 100 חברות קיבלו אישורים. לא כולן באמת נלחמות
ב-14 באוקטובר הודיע משרד ההגנה של אוקראינה על כמעט 100 חברות שהורשו להשתתף בניסוי, וכ-50 קבוצות שהוקמו. אך משימות קרביות בוצעו אז רק על ידי קבוצות של שישה חברות. התוצאה הכוללת שלהן – יותר מ-60 מטרות אוויריות שהושמדו.
קלימוב לא פירט את מספר היירוטים של ‘נובה פוסטה’. אין סטטיסטיקה ציבורית של החברה. לא נחשפו מיקומי הקבוצות, מספר המפעילים והתקציב. לכן, נתוני המשרד על 60 מטרות לא ניתן לייחס ל-Nova.
בראיון ב-19 באוקטובר, נציג חברת האבטחה SHERIFF, דמיטרי ריאבוי, ציין כ-4 מיליון גריבנה כהשקעה מינימלית בפרויקט כזה. הוא העריך את ההגנה הפעילה של נקודה אחת ב-14 מיליון גריבנה; מערכות גדולות יותר עשויות לעלות 20–40 מיליון. אלה חישובים מסחריים של משתתף בשוק, ולא הוצאות מאושרות של ‘נובה פוסטה’. הם גם לא מבטיחים הצלחה בהדיפת כל התקפה.
יש הוצאות שלא נראות בתמונות של הצריחים: הכשרה, משמרות, תחזוקת ציוד. בפורום בקייב, קלימוב דיווח כי עובדי ‘נובה פוסטה’ מכבים בעצמם חלק ניכר מהשריפות לאחר התקפות רוסיות. כמה חברות גדולות מחפשות רכבי כיבוי באירופה כדי לארגן שירותים משלהן.
נשר, מחסנים אוקראיניים וביטחון ישראלי
ב-12 בנובמבר 2024, רחפן של חיזבאללה התפוצץ ליד גן ילדים בנשר, ליד חיפה. בעיר עצמה לא נשמעה אזעקה. הגננות, ששמעו אזהרות ביישובים סמוכים, הספיקו להוביל את הילדים למקום מוגן. איש לא נפגע.
נאנובסטי תיארו בפירוט את המקרה הזה במאמר על איך חברות ישראליות דנות עם שותפים אוקראיניים בטכנולוגיות למאבק ברחפנים. העניין בניסיון האוקראיני מובן: שתי המדינות מתמודדות עם רחפנים תקיפה, אך המרחקים, זמן האזהרה ותנאי היירוט יכולים להיות שונים משמעותית.
יש גם הבדל משפטי. אוקראינה התירה במיוחד לחברות להשתתף בהגנה על המרחב האווירי תוך שמירה על נהלים צבאיים. מהדיווח על ‘נובה פוסטה’ לא עולה כי למפעלים, מחסנים או מרכזים לוגיסטיים ישראליים יש זכות לארגן קבוצות חמושות באופן עצמאי באותה שיטה.
הניסוי האוקראיני נמצא עדיין בשלב מוקדם. כמעט מאה משתתפים קיבלו סמכויות, אך נכון ל-14 באוקטובר רק שש חברות היו להן קבוצות שביצעו משימות קרביות. ‘נובה פוסטה’ אישרה בפומבי יירוטים מוצלחים. עד כמה הגנה זו הפחיתה את הסיכון לעובדיה ולמסופים שלה, לא ניתן לקבוע מהנתונים שפורסמו עד כה.