Pax Silica: ישראל עם ארצות הברית וייתכן שגם קטאר יגנו במשותף על אספקת הסיליקון והמשאבים הקשורים אליו

הנהלת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מרחיבה את האסטרטגיה הכלכלית-טכנולוגית, שמטרתה לשלוט ולהגן על שרשראות האספקה הגלובליות של משאבים קריטיים למגזר ה-IT ולמערכות בינה מלאכותית. מרכיב מרכזי במדיניות זו הוא יוזמה בשם Pax Silica.

מדובר בניסיון לבנות ארכיטקטורת ביטחון כלכלי יציבה, שבה הגישה לסיליקון, מוליכים למחצה, אנרגיה ותשתיות AI נחשבת לשאלה של ריבונות ולא של שוק חופשי.

על כך כותב Gizmodo.

ביוזמת וושינגטון הוקמה קואליציה של מדינות להגנה על אספקת הסיליקון — משאב בסיסי למיקרוצ’יפים, מרכזי נתונים ופלטפורמות AI. בקואליציה נכללות ישראל, סינגפור, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה ובריטניה.

היוזמה מכסה את כל מחזור הייצור והלוגיסטיקה — מהפקת חומרי גלם ואנרגיה ועד לייצור מוליכים למחצה, תשתיות AI ולוגיסטיקה גלובלית. בארה”ב מדגישים: פגיעות של חוליה אחת בלבד הופכת את כל שרשרת הטכנולוגיה לתלויה בלחץ חיצוני.

סגן שר הכלכלה של ארה”ב, ג’ייקוב גלברג, כינה את המסמך “בסיס תפעולי לקונצנזוס החדש בתחום הביטחון הכלכלי”. המשתתפים הסכימו לתאם פעולות במגזרים מרכזיים — מתוכנה ופלטפורמות ועד לעיבוד מינרלים, תחבורה ואנרגיה.

בשלב הבא עשויים להצטרף ליוזמה קטאר ואיחוד האמירויות הערביות. במקביל מתקיימות התייעצויות עם האיחוד האירופי, קנדה וטייוואן.

השם Pax Silica מתייחס לPax Romana — תקופה של יציבות וצמיחה כלכלית שהושגה באמצעות שליטה קפדנית על התשתיות. במציאות החדשה, תפקידם של דרכים ונמלים ממלאים סיליקון, אלמנטים נדירים וכוח מחשוב.

האתגר המרכזי עבור ארה”ב נותר הדומיננטיות של סין בשרשראות האספקה של אלמנטים נדירים. בייג’ינג שולטת עד 90% מהשוק העולמי של חומרים אלו, הקריטיים לייצור שבבים ומערכות AI.

לאחר שבשנת 2025 סין הגבילה את יצוא האלמנטים הנדירים בתגובה למדיניות המכסים של וושינגטון, התלות של תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית הפכה לברורה. זה חיזק את עמדותיו של יו”ר סין שי ג’ינפינג במשא ומתן המסחרי ודחף את ארה”ב להאיץ את שרשראות האספקה האלטרנטיביות.

עם זאת, Pax Silica אינה מתמקדת רק בריסון סין. האסטרטגיה כוללת תיעוש מחדש של ארה”ב, איזון מסחרי, הגנה על שרשראות האספקה ושימוש בכלים כלכליים לייצוב אזורים קונפליקטיים — מאפריקה שמדרום לסהרה ועד למזרח התיכון.

בהקשר זה, השתתפותה של ישראל, כמו גם האפשרות להצטרפות קטאר ואיחוד האמירויות, מקבלת משמעות מיוחדת. מדובר לא רק בטכנולוגיות, אלא גם ביצירת ארכיטקטורה גיאו-כלכלית חדשה, שבה שליטה על משאבים ו-AI הופכת לגורם השפעה וביטחון, כפי שמדווח NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.