פוטין הציע לאיראן עזרה ב”הפסקת המלחמה” עם ישראל וארה”ב: מוסקבה מגנה על טהראן, שהמל”טים שלה הורגים אוקראינים

ב-8 באוקטובר 2026 בטורקמניסטן, ולדימיר פוטין נפגש עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן והציע למוסקבה תפקיד של עוזרת ביישוב המלחמה במזרח התיכון. הדיקטטור הרוסי הצהיר כי איראן לכאורה אינה אשמה בהיווצרות הסכסוך ומנסה לסיים אותו בדרכי שלום. באותו יום הבטיח נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לא לחדש את המתקפות על איראן עד הבחירות האמריקאיות ב-3 בנובמבר.

מחבר: אנטון פשדינסקי.

לישראל זו לא סתם עוד פגישה בין שני נשיאים. רוסיה משתפת פעולה יותר ויותר עם מדינה שישראל רואה כאחת האיומים המרכזיים על ביטחונה. ולגבי אוקראינה, לפגישה זו יש משמעות עוד יותר קונקרטית: דווקא המל”טים האיראניים שאהד הפכו לאחד הכלים המרכזיים במתקפות הרוסיות על ערי אוקראינה.

מה פוטין הבטיח לנשיא איראן

הפגישה התקיימה בשולי אירועים בינלאומיים בטורקמניסטן, לשם הגיע פוטין להשתתף בפסגת חבר המדינות – חבר המדינות העצמאיות, המאחדת מספר רפובליקות סובייטיות לשעבר, ובפסגה האקולוגית של הים הכספי.

בפנייה לפזשכיאן, פוטין כינה את המצב במזרח התיכון כבעיה האזורית החריפה ביותר והבטיח לעשות כל שביכולתו כדי ליישב אותה.

הערכתו של פוטין לגבי סיבות המלחמה הייתה במיוחד מובהקת. לדבריו של המנהיג הרוסי, הסכסוך לא התחיל באשמת איראן, וטהראן לכאורה עושה מאמצים אמיתיים לסיימו.

בנפרד, פוטין ביקש להעביר איחולי בריאות למוג’תבא חמנאי – המנהיג העליון של איראן, המחזיק בתפקיד הגבוה ביותר במערכת הפוליטית והדתית של הרפובליקה האסלאמית.

זו הייתה הפגנה גלויה של תמיכה פוליטית בהנהגת איראן. אך תוכנית שלום רוסית קונקרטית, מנגנון תיווך מוסכם או התחייבויות חדשות בעקבות הפגישה לא הוצגו בפומבי.

טהראן מכינה הצעות לוושינגטון

פזשכיאן אישר כי איראן ממשיכה לחפש פתרון דיפלומטי למלחמה. עם זאת, הוא הטיל את האחריות על היעדר ההסכם על ארצות הברית.

הנשיא האיראני הצהיר כי טהראן לא הפסיקה את המשא ומתן, למרות המתקפות הצבאיות האמריקאיות, וכעת מסיימת את הכנת חבילת הצעות חדשה. לאחר ההסכמה, המסמך אמור להיות מועבר לצד השני באמצעות מתווכים.

פזשכיאן לא פירט אילו תנאים בדיוק מציעה איראן.

עלה גם שאלה נפרדת: האם פוטין קיבל מנשיא איראן מסר מיוחד לטראמפ? ב-9 באוקטובר הצהיר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי לא היה שום מסר.

לכן, אין בסיס לטעון שמוסקבה כבר הפכה למתווך רשמי בין וושינגטון לטהראן.

טראמפ ציין תאריך – 3 בנובמבר

כמעט במקביל לשיחות בטורקמניסטן, דונלד טראמפ הודיע כי ארה”ב לא תחדש את המתקפות על איראן עד 3 בנובמבר 2026, כאשר יתקיימו הבחירות הביניים לקונגרס האמריקאי.

טראמפ כינה את השיחות עם הצד האיראני פרודוקטיביות. עם זאת, הוא הדגיש במקביל: המצור האמריקאי יימשך, ואיראן לא צריכה לקבל נשק גרעיני.

לישראל זהו אות חשוב. וושינגטון מגבילה זמנית את האפשרות למתקפה אמריקאית חדשה, אך לא מכריזה על סיום המלחמה. שאלות תוכנית הגרעין האיראנית, האורניום המועשר והשיט דרך מצר הורמוז – נתיב אספקת נפט אסטרטגי מהמפרץ הפרסי – נשארות נושא לעימות.

מתברר שהדיפלומטיה האמריקאית והרוסית פועלות כעת במקביל. אך זה עדיין לא אומר שוושינגטון הכירה במוסקבה בתור כלשהי בתהליך השלום.

רוסיה ואיראן: לא רק דיפלומטיה

בינואר 2025 חתמו מוסקבה וטהראן על הסכם שותפות אסטרטגית מקיפה לתקופה של 20 שנה. הוא מכסה את הכלכלה, האנרגיה, הביטחון ושיתוף הפעולה הצבאי-טכני.

ההסכם אינו כולל כניסה אוטומטית של מדינה אחת למלחמה בצד המדינה השנייה. עם זאת, קשרים צבאיים רוסיים-איראניים התקיימו זמן רב לפני חתימתו.

מאז 2022, רוסיה משתמשת נגד אוקראינה במל”טים תקיפה ממוצא איראני. מאוחר יותר הוקם ייצור של גרסאות רוסיות של שאהד ישירות בשטח הרוסי.

בכתבה “מפעילים איראניים שיגרו שאהדים על אוקראינה” חדשות כבר סיפרו על הצהרתו של ולדימיר זלנסקי לגבי השתתפות מומחים איראניים במתקפות הראשוניות על ערי אוקראינה.

דווקא כאן מתעוררת סתירה שלא ניתן להסתיר בניסוחים דיפלומטיים. פוטין מציע עזרה בסיום המלחמה במזרח התיכון, בעוד שצבאו שלו ממשיך במלחמה נגד אוקראינה, תוך שימוש גם בנשק שפותח על ידי שותפים איראניים.

למה זה נוגע לישראל

ישראל יודעת היטב מהי התשתית הצבאית האיראנית. משמרות המהפכה האסלאמית – IRGC, אחת מהמבנים הצבאיים והפוליטיים המרכזיים של המשטר האיראני, משחקת תפקיד מרכזי בתוכנית הטילים של טהראן ובשיתוף הפעולה שלה עם קבוצות חמושות באזור.

מדובר בין היתר על חיזבאללה הלבנונית והחות’ים בתימן. לכן, היחסים בין מוסקבה לטהראן מעוררים שאלות לא רק על דיפלומטיה, אלא גם על אפשרות להחלפת טכנולוגיות ומידע מודיעיני.

חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency פרסמו בעבר הצהרת שגרירות אוקראינה בישראל על שיתוף הפעולה הרוסי-איראני. דיפלומטים אוקראינים קראו למדינות דמוקרטיות להתמודד יחד עם האיומים שמגיעים ממוסקבה וטהראן.

לגבי קייב וירושלים, האיומים שונים, אך יש ביניהם קשר ממשי: מל”טים, טכנולוגיות צבאיות, שותפות אסטרטגית של שני המשטרים.

משכין שלום שממשיך במלחמה שלו

נכון ל-9 באוקטובר, ההצעה הרוסית נותרת כהצהרה פוליטית. לא ארה”ב ולא ישראל הכריזו בפומבי על הסכמה לתיווך רוסי. אין גם הסכם מאושר שיכול לסיים את המלחמה סביב איראן.

מוסקבה מנסה לחזק את עמדותיה הדיפלומטיות, תוך תמיכה בטהראן והצעת עזרה בסיום הסכסוך.

אבל השאלה המרכזית נותרת ללא מענה: איזו תפקיד יכולה לשחק מדינה בהשגת שלום, כאשר היא עצמה מנהלת מלחמה תוקפנית נגד מדינה שכנה?

לישראלים זו שאלה של אמון במתווך אפשרי. לאוקראינים – זו גם שאלה של אחריות על הנשק שבו הצבא הרוסי ממשיך לתקוף את בתיהם.