REPO 2.0: בסנאט של ארה”ב הציעו להעביר לאוקראינה נכסים רוסיים מוקפאים כל 90 יום – מינימום של $250 מיליון מדי רבעון

קבוצה דו-מפלגתית של סנאטורים הגישה את חוק יישום REPO: כל ~$5 מיליארד מנכסי הריבונות הרוסיים תחת תחום השיפוט של ארה”ב — לחשבון ריבית ולאחר מכן — העברות קבועות לאוקראינה כל 90 יום. במקביל — לחץ דיפלומטי על בעלי ברית כדי שיפרופילו מחדש לפחות 5% מנכסיהם.

כך נאמר בהודעה מ-19 בספטמבר 2025 באתר הוועדה Senate Foreign Relations Committee.

מה זה משנה ומתי לצפות לכסף

עובדות מפתח — בקצרה

• בסנאט של ארה”ב הוצג חוק יישום REPO של 2025 (REPO 2.0) — יוזמה דו-מפלגתית של שאהין, וויטהאוס, ריש, גראסלי, בלומנטל וגרהם. המסמך מציע להעביר כל 90 יום לטובת אוקראינה לפחות $250 מיליון מההכנסות מנכסים ריבוניים רוסיים מוקפאים, הנמצאים תחת תחום השיפוט של ארה”ב.

• כל ~$5 מיליארד מנכסים רוסיים כאלה בארה”ב מתוכננים להתמקד בחשבון ריבית; משם יבוצעו התשלומים הקבועים.

• משרד החוץ ומשרד האוצר של ארה”ב מוסמכים לנהל קמפיין מתמשך בקרב בעלי ברית, כדי שאלה ירפרופילו מחדש לפחות 5% מהנכסים הרוסיים המוקפאים שלהם — בערך ~$15 מיליארד ברבעון.

• זהו פיתוח של חוק ה-REPO (אפריל 2024) שכבר מאפשר להשתמש בנכסים ריבוניים רוסיים מוקפאים לטובת אוקראינה. לפי הערכות, > $300 מיליארד מנכסים כאלה חסומים בתחומי השיפוט של ארה”ב ובעלי בריתה.

• הקשר: באוקטובר 2024 הסכימה ה-G7 על הלוואה של $50 מיליארד על הכנסות עתידיות מנכסים מוקפאים; $20 מיליארד מהחלק האמריקאי הועברו ב-10–11 בדצמבר 2024 ללא הוצאות עבור משלמי המסים האמריקאים.

מה בדיוק מציע REPO 2.0

1) תשתית טכנית

כל הנכסים הריבוניים הרוסיים של הפדרציה הרוסית (הבנק המרכזי, משרד האוצר וכו’), הנמצאים תחת תחום השיפוט של ארה”ב — זה כ-$5 מיליארד — מועברים לחשבון נושא ריבית. זה חשוב: הכסף מתחיל להניב הכנסות על מסלולים משפטיים ברורים, ולא רק “שוכב תחת הקפאה”.

2) סדירות התשלומים: כל 90 יום — מינימום $250 מיליון

הצעת החוק ממליצה לנשיא כל 90 יום להעביר לפחות $250 מיליון לאוקראינה. הסדירות היא המפתח: קייב זקוקה ללוח זמנים ברור של הכנסות תקציביות ושיקומיות, ולא “קפיצות” תחת קוניקטורה פוליטית.

3) דיפלומטיה חוץ-טריטוריאלית: 5% אצל בעלי הברית

במקביל, מזכיר המדינה (בתיאום עם משרד האוצר) נדרש לפתוח קמפיין דיפלומטי עקשני, כדי שבעלי הברית גם יתחילו לרפרופיל מחדש לפחות 5% מהנכסים שלהם לטובת אוקראינה. בהיקפים הנוכחיים זה בערך $15 מיליארד ברבעון. Senate Foreign Relations Committee

4) חשבונאות, דיווח, “תיקונים טכניים”

משרד האוצר ומשרד החוץ צריכים לדווח על היקפי הנכסים הריבוניים הרוסיים מחוץ לארה”ב; המסמך כולל גם תיקונים טכניים לחוק ה-REPO הבסיסי של 2024.

מאיפה הכסף — ולמה “ללא משלמי המסים האמריקאים”

מהות הגישה היא להשתמש בהכנסות ו/או בסיס של נכסים ריבוניים מוקפאים של הפדרציה הרוסית. המנגנון הקיים של ה-G7 — הלוואות ERA — מתבסס על הכנסות עתידיות (windfall proceeds) מנכסים אלה, בעיקר מרוכזים באירופה (בלגיה, Euroclear). ארה”ב כבר העבירה $20 מיליארד מהחלק שלה — וושינגטון הרשמית מדגישה: למשלמי המסים זה לא הוצאה.

REPO 2.0 מחבר באופן הגיוני את הנכסים האמריקאים למסלול רבעוני ברור. ובאירופה במקביל דנים בהרחבת גשר האשראי בהתבסס על €170–210 מיליארד נכסים מוקפאים, מבלי לפנות להפקעה ישירה — כדי לעקוף סיכונים משפטיים ווטו פנימי.

למה זה חשוב ממש עכשיו

אוקראינה זקוקה לכסף צפוי — להגנה אווירית, תחמושת, שיקום אנרגיה ודיור. המלחמה ארוכה, ומימון “קרוע” פוגע בכושר ההגנה יותר מכל מחסור בסיסמאות. תשלומים רבעוניים מפחיתים את התנודתיות של התקציב בקייב ומספקים איתות לשווקים: התמיכה היא מערכתית ולא צורכת משאבים ממשלמי המסים האמריקאים.

עבור בעלי הברית זה גם מבחן למשמעת קואליציונית. אם אירופה ו”קבוצת השבעה” יעבירו את הלוגיקה של הלוואות ERA להעברות ישירות קבועות, אוקראינה תקבל מסגרת מימון חדשה ויציבה, ורוסיה — “טיקטוק כלכלי” קבוע שמזכיר: כל עוד נמשכת התוקפנות וההקפאה פועלת, ההכנסות מהנכסים פועלות נגד הקרמלין.

משפטית: “ריבוניים” מול “פרטיים” — ואיפה עובר הגבול

הערה חשובה של חבילת REPO — מדובר בנכסים ריבוניים של הפדרציה הרוסית (הבנק המרכזי, משרד האוצר וכו’), ולא על חסכונות פרטיים של רוסים. הגבול הזה הוא עקרוני במערכת המשפט האמריקאית, וגם עבור עורכי הדין האירופאים, הבוחנים חריגות מחסינות המדינה כאמצעי נגד בתגובה לתוקפנות. לכן גישת REPO משלבת פתרונות חקיקתיים עם הנדסה פיננסית זהירה (ריביות, חשבונות מיוחדים, גשרי אשראי).

מה הלאה: הליך וסיכונים

זה עדיין הצעת חוק

היא צריכה לעבור ועדות, הצבעה בסנאט ובבית הנבחרים, ולאחר מכן חתימת הנשיא.

שימו לב במיוחד לניסוחים: encourage the President ו-encourage the Secretary of State. חלק מהמנגנונים הם המלצה מוסמכת, ולא “מכונת תשלומים”. אבל גם בצורה זו REPO 2.0 יוצר אינרציה מוסדית: “סימון” רבעוני בלוח השנה, דיווח של משרדים ולחץ פוליטי על בעלי הברית.

סיכונים?

משפטיים ופוליטיים. באירופה עדיין דנים באיזון בין הפקעה, שימוש בהכנסות וארכיטקטורת אשראי — כדי לא להרוס את האמון במטבעות רזרבה ולהימנע מתקדים שינוצל על ידי משטרים עוינים. אבל המגמה בחודשים האחרונים ברורה: הכלים ל”מוניטיזציה של הקפאה” מתרחבים, וארכיטקטורת הלוואות ERA כבר פועלת. F

לקוראי נאנובוסטי בישראל

למה זה נוגע לנו?

כי משפחות רבות כאן הן ממוצא אוקראיני, והכלכלה הישראלית רגישה ליציבות האזור ולשווקים הגלובליים. הצפיות בתמיכה חיצונית לאוקראינה מפחיתה את הסיכון ל”עייפות פיננסית” ממושכת ומפחיתה את הסבירות לתרחישים פאניקיים בשוקי האנרגיה. עבור ישראלים ממוצא אוקראיני זה גם סמן מוסרי: החוק הבינלאומי לא צריך להיות פיקציה — התוקפן משלם.

שאלות ותשובות (בקצרה)

מה זה אומר בשפה פשוטה

• משטר סדירות. מעבר מ”קפיצות פוליטיות” ללוח זמנים רבעוני.

• איתות לבעלי ברית. ארה”ב לא “נושאת לבד”, אלא דורשת השתתפות חלקית: לא פחות מ5% מכל אחד, רבעונית.

• מזעור סיכונים משפטיים. דגש על נכסים ריבוניים וריביות עליהם מפחית את האיום של תקדימים לרכוש פרטי.

• קשר עם אירופה. האיחוד האירופי מכין הרחבת גשר האשראי על בסיס נכסים מוקפאים.