- February 25, 2026
- 12:50 pm
- בעולם
אוקראינה עמדה איתנה במקום שבו רוב התחזיות הבטיחו לה קריסה מהירה. למרות הלחץ בחזית, המכות על האנרגיה והיתרון הדמוגרפי של רוסיה, המפנה האסטרטגי לא התרחש לטובת מוסקבה. על כך כותב פרופסור ליחסים בינלאומיים במכללת העיר ניו יורק וחוקר בכיר במכון לחקר מלחמה ושלום על שם זלצמן באוניברסיטת קולומביה, רג’אן מנון, בטור עבור The Guardian.
הטענה המרכזית של המומחה היא שהמלחמה, שתוכננה כפעולה מהירה, הפכה עבור הקרמלין לשחיקה ממושכת ללא פרספקטיבה ברורה לניצחון.
אוקראינה הפריכה את התחזיות המוקדמות על תבוסה
בתחילת הפלישה המלאה, רבים מהאנליסטים ציפו שאוקראינה תיפול תוך מספר ימים. אוכלוסיית רוסיה גדולה יותר משל אוקראינה ביותר מפי שלושה, התוצר המקומי הגולמי גבוה בערך פי עשרה, הצבא גדול בהרבה, והארסנל של טנקים, ארטילריה, טילים ותעופה גדול יותר.
«ההנהגה הרוסית, כולל פוטין, ציפתה לכניעה של האוקראינים, אולי אפילו לקבלת פנים לצבא הרוסי», מציין מנון.
אפילו המודיעין של ארה”ב ובריטניה, שחזו את המלחמה עצמה, חזו ניצחון מהיר לרוסיה.
המציאות התבררה כשונה.
על פי הערכות, האבדות הרוסיות הגיעו ל-1.2 מיליון איש, כולל יותר מ-200 אלף מקרי מוות מאושרים. חישובי גיאולוקציה מעידים על כמעט 24 אלף יחידות ציוד שהושמדו, נפגעו או נתפסו. מספרים אלו היוו הלם לצופים – וכנראה גם לפוטין עצמו.
חורף, מכות על האנרגיה ועמידות אזרחית
התקפות רוסיות על תשתיות האנרגיה של אוקראינה בחורף 2022–2023 הותירו מיליוני אנשים ללא אור וחום. חורף 2025–2026 היה קשה עוד יותר – אלפי טילים ומל”טים נפלו על ערים ותחנות כוח.
לאוקראינה אין באופן אובייקטיבי מספיק מערכות הגנה אווירית להגנה מלאה על כל המטרות.
עם זאת, כפי שמציין המומחה, במדינה נשמעת אותה אמירה: «אין לנו ברירה אחרת אלא להילחם אם אנחנו רוצים לשרוד».
גורם מוסרי זה, לדעת מנון, הפך לאחת הסיבות המרכזיות לכישלון התוכניות הרוסיות.
מל”טים ומלחמה מסוג חדש
מנון מדגיש שהמלחמה בשדה הקרב השתנתה. המל”טים האוקראינים שללו מהצבא הרוסי את היכולת לבצע פריצות שריון קלאסיות בקנה מידה גדול.
הניידות בתנאי תצפית מוחלטת ומל”טים תקיפה הפכה למסוכנת מאוד.
היחידות הרוסיות הסתגלו: הן משתמשות בקבוצות קטנות של חיל רגלים, אופנועים, מכוניות פרטיות ואפילו בעלי חיים נושאי משא כדי להפחית את אבדות השריון. עם זאת, היתרון הטכנולוגי בתחום המל”טים, לדברי המומחה, לעיתים קרובות נשאר בידי אוקראינה.
עד 60–70% מהאבדות במלחמה זו קשורות דווקא למל”טים.
אוקראינה גם משתמשת באופן פעיל בפיתוחי טילים משלה, כולל «דובגי נפטון» המותאם ודגמים אחרים, תוקפת מפקדות, שדות תעופה ובתי זיקוק לנפט של רוסיה. על פי הפרסום, הפגיעות השפיעו על כמעט כל בית זיקוק שני, מה שהשפיע על שוק הדלק בתוך רוסיה.
מל”טים ימיים וטילים נגד ספינות אילצו את צי הים השחור של רוסיה להעביר את המטה מסבסטופול לנובורוסיסק.
בסקירות אנליטיות של נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מודגש שוב ושוב שההתאמה הטכנולוגית הפכה לאחד הגורמים המרכזיים לאיזון הכוחות במלחמה זו.
רוסיה לא כבשה אף עיר גדולה לאחר אבדייבקה
לאחר כיבוש אבדייבקה בפברואר 2024, רוסיה לא הצליחה לכבוש אף עיר גדולה. מאז 2024, ההתקדמות היומית הממוצעת שלה בכיוונים מסוימים נמדדה בעשרות מטרים.
במשך שנה, מוסקבה קיבלה כ-1.5% משטח אוקראינה, תוך שהיא מאבדת עשרות אלפי אנשים מדי חודש.
כדי לספח את שארית דונבאס, רוסיה צריכה לפרוץ את ההגנות ולתקוף את האגלומראציה סלוביאנסק — קרמטורסק — קונסטנטינובקה. זה דורש משאבים שהקרמלין עדיין לא הראה.
פוטין ואשליית השליטה
מנון מניח שפוטין עשוי להבין את הפער בין הדיווחים של הגנרלים למצב האמיתי. ההצהרות על «התקדמות לאורך כל קו החזית» מנוגדות לנתונים עצמאיים.
המומחה מציין שהצעות להסדר חלקי עשויות להיות קשורות להבנה של המגבלות.
עם זאת, למרות עייפות החברה, כ-75% מהאוקראינים, על פי סקרים, דוחים את התרחיש של העברת שטחים לרוסיה, שצבאה לא הצליח לכבוש.
סיכום הניתוח הוא כזה: רוסיה לא הפסידה באופן רשמי, הכלכלה שלה לא קרסה, הכוח הצבאי נשאר משמעותי. אבל אין ניצחון אסטרטגי, והמלחמה הפכה לעימות מתיש ללא מוצא ברור.
בדיוק בזה, לדעת המחבר, טמון הפרדוקס המרכזי: בהבנת המגבלות של תוצאותיו, פוטין ממשיך במלחמה, שלגביה לא חושבו מלכתחילה סיכויי הצלחה אמיתיים.
