טורקיה כנראה לא תשתתף בייצוב עזה, כך מדווח הגרדיאן.

סביר להניח שטורקיה לא תהיה חלק מכוח הייצוב המונה 5,000 חיילים בעזה. ישראל הביעה את חוסר רצונה לראות כוחות טורקיים מעורבים במבצע.

מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה”ב, הדגיש שישראל צריכה להיות מרוצה מהרכב הכוחות הרב-לאומיים, הנוצרים כדי למנוע ואקום ביטחוני בעזה. טורקיה הביעה נכונות לספק כוחות, אך ישראל הבהירה שהיא לא תומכת בהשתתפות זו, מדווח The Guardian.

מתח ודקויות דיפלומטיות

היחסים בין ישראל לטורקיה התחדדו על רקע המצב בסוריה. נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן נתפס על ידי ממשלת ישראל כקרוב מדי לאחים המוסלמים ולחמאס. החרגת טורקיה מכוחות הייצוב מעוררת מחלוקות, בהתחשב בתפקידה בהסכם הפסקת האש שנחתם בתיווך טראמפ ובמעמדה כאחת מהצבאות המוסלמיים החזקים ביותר.

תפקיד מצרים והמשתתפים הבינלאומיים

הפיקוד על כוחות הייצוב, כצפוי, יישאר בידי מצרים. אינדונזיה ואיחוד האמירויות מתעקשות על מנדט מועצת הביטחון של האו”ם, גם אם המשימה אינה מבצע שמירת שלום של האו”ם.

הכוחות יתאמו פעולות עם מרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC) בהובלת ארה”ב, הממוקם בקריית גת. יחידה זו, הכוללת יועצים מבריטניה, צרפת, ירדן ואיחוד האמירויות, נפתחה ב-21 ביוני על ידי סגן נשיא ארה”ב ג’יי די ואנס.

משימות ואתגרים של כוחות הייצוב

המשימה העיקרית היא פירוק חמאס מנשקו ותמיכה בממשלת המעבר הפלסטינית, שהקמתה נותרת נושא שנוי במחלוקת. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלל את השתתפות הרשות הפלסטינית בניהול עזה, אף שהפלגים הפלסטיניים הסכימו על ועדה עצמאית של טכנוקרטים.

סימן למתח היה הציפייה של המומחים הטורקיים לאישור כניסה לעזה כדי לסייע בחיפוש גופות. הם נותרו בגבול המצרי, ממתינים להחלטת ישראל.

ארדואן קרא לארה”ב ולמדינות אחרות להגביר את הלחץ על ישראל באמצעות סנקציות ואיסור על מכירת נשק, כדי להבטיח את קיום הפסקת האש בעזה.