שמונה אנשים שהורשעו ברוסיה בפיגוע בגשר קרים ערערו בפני טראמפ, זלנסקי ופוטין.

שמונה אנשים, שנידונו ברוסיה בפרשת הפיצוץ על גשר קרים באוקטובר 2022, פנו בפומבי למנהיגי העולם ולארגוני זכויות אדם בינלאומיים. הם טוענים כי לא היו מעורבים בארגון הפיצוץ, נוצלו “בעיוורון” והפכו לחלק ממבצע של מישהו אחר ללא הבנה של מהותו. עובדה זו, מדגישים מחברי הפנייה, הוכרה בעבר בפומבי על ידי ראש ה-SBU לשעבר ואסילי מלוק.

הפנייה מופנית לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ, לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי. כמו כן, המכתב נשלח לארגוני זכויות אדם בינלאומיים. הנידונים מתעקשים: גורלם דורש לא גישה משפטית פורמלית, אלא החלטה פוליטית — חנינה או אמנסטיה.

פנייה מחוץ להיגיון המשפטי

טקסט המכתב פורסם על ידי פרויקט זכויות האדם ממוריאל במסגרת יוזמת “תמיכה באסירים פוליטיים”. המחברים מדגישים: הם אינם מבקשים בחינה מחדש של הראיות בבתי המשפט הרוסיים, אלא דורשים בחינה הומניטרית ופוליטית של מצבם.

כל שמונת האנשים מתארים את עצמם כאנשים רגילים — נהגים, לוגיסטים, יזמים. אנשים שחיו חיים יומיומיים ולא היו קשורים למבצעים מיוחדים או לפעולות אלימות. היום הם נקראים “טרוריסטים” ונידונו למאסר עולם, למרות שלדבריהם, לא הבינו במה בדיוק השתתפו.

לוגיסטיקה ללא ידיעת תוכן המטען

הטיעון המרכזי של הנידונים — היעדר כוונה. השתתפותם, כפי שהם טוענים, הוגבלה ללוגיסטיקה של מטען אזרחי. מאוחר יותר התברר שהוא הוסווה להובלת מכשיר נפץ.

על קיומו של חומר נפץ הם לא ידעו ולא יכלו לדעת. לא הייתה להם גישה למידע על תוכן המטען, מטרת ההובלה או השימוש הסופי בו. דווקא שרשרת הנסיבות הזו, לדעתם, הפכה לגורלית.

תהליך משפטי ללא ספקות

גם הצהרות פומביות של ראש ה-SBU לשעבר על חפותם של אנשים אלה מהכנת הפיצוץ לא השפיעו על מהלך העניין. התהליך המשפטי הושק והסתיים בגזר דין חמור ביותר.

הדיון התקיים כמעט ללא תשומת לב ציבורית. לא התקיימה שום דיון רחב, בדיקה עצמאית או ניתוח של הגרסה על שימוש באנשים “בעיוורון”. לפי הערכת פעילי זכויות האדם, האשמים נקבעו עוד לפני תחילת הדיונים.

מחיר גזר הדין — משפחות הרוסות

מאחורי הניסוחים המשפטיים עומדות השלכות אנושיות קונקרטיות. ילדיהם של הנידונים למעשה נותרו ללא אבות ושואלים שאלה שאף אחד לא נותן לה תשובה: מתי אבא יחזור. נשים איבדו את בעליהן, הורים — את בניהם.

צד זה של העניין כמעט ולא נשמע בהודעות הרשמיות, אך דווקא הוא, לדעת פעילי זכויות האדם, הופך את המצב לא רק למשפטי, אלא גם להומניטרי.

הקשר פוליטי ו”נידונים בלתי נראים”

על רקע המגעים והמשא ומתן הבלתי פורמלי המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, נושא האמנסטיות והפתרונות ההומניטריים עולה מעת לעת. עם זאת, שמונת האנשים הללו נותרים מחוץ לפוקוס.

הם לא שבויי מלחמה. לא פעילים ציבוריים. לא דמויות בזירה הפוליטית. דווקא לכן מצבם פגיע במיוחד — הם לא משתלבים באף תרחיש פוליטי נוח.

בקשה לאנושיות

מחברי הפנייה מכירים: על רקע המלחמה, אלפי ההרוגים והערים ההרוסות, גורלם עשוי להיראות משני. אך הם מתעקשים — פתרונות הומניטריים נבחנים דווקא במקרים כאלה.

בקשתם מופנית ישירות למנהיגי העולם: לשמוע, לשים לב ולמצוא מנגנון פוליטי שיאפשר להם לצאת לחופשי ולראות שוב את משפחותיהם.

בסוף הפנייה מפורטים השמות:

ארטיום אזאטיאן,
גיאורגי אזאטיאן,
אולג אנטיפוב,
אלכסנדר בילין,
ולדימיר זלובה,
רומן סולומקו,
ארתור טרצ’ניאן,
דמיטרי טיאז’ליך.

שמונה אנשים שנידונו למאסר עולם בפרשת הפיצוץ — ללא כוונה מוכחת וללא הכרה בהשתתפות בהכנתו. סיפור שנשאר מבחן ל”חוקיות” ולרצון הפוליטי — ושאותו מתעדים היום חדשות ישראל — Nikk.Agency.