נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הצהיר כי לאחר סיום המלחמה יוכלו אנשי הצבא לחזור לחיים אזרחיים. מדובר בעיקר באלה שהגיעו לצבא ממקצועות אחרים וגויסו בתנאי מלחמה כוללת. לדברי ראש המדינה, לא תהיה חובה להישאר בשירות לאחר סיום הקרבות עבורם.
עם זאת, עבור אלה שירצו להמשיך בקריירה צבאית, מתוכנן פורמט אחר — חוזים חדשים, שימומנו במשותף עם שותפים בינלאומיים של אוקראינה. מנגנון זה, לפי כוונת קייב, אמור להיות חלק ממערכת העתיד של ערבויות ביטחוניות.
חוזים לאחר המלחמה ותפקיד השותפים
זלנסקי הדגיש במיוחד: שינוי מקצוע לצבאי בתקופת מלחמה לא צריך להפוך להתחייבות לכל החיים. המדינה יוצאת מעקרון ההתנדבות בתקופה שלאחר המלחמה.
המשך השירות יתאפשר רק על בסיס חוזים מעודכנים, המובטחים במימון חיצוני. התמיכה הבינלאומית בהקשר זה נחשבת לא כעזרה חד פעמית, אלא כאלמנט ארוך טווח בארכיטקטורת הביטחון.
היציבות הפיננסית של הצבא לאחר המלחמה, לדברי הנשיא, היא גורם מפתח ליציבות המדינה. ללא תמיכה חיצונית, המודל הזה לא יוכל לפעול.
ספקנות המומחים: “ערבויות ללא שיניים”
המומחה הצבאי איוון סטופק מעריך את הערבויות הביטחוניות המוצעות בזהירות. לדבריו, פורמטים רבים הנדונים מזכירים “חיקויים של מותגים ידועים” — דומים חיצונית לערבויות אמיתיות, אך אינם בעלי עוצמה דומה.
סטופק מציין במפורש: אנלוגים של סעיף חמש של נאט”ו, שאינם מגובים בהתחייבויות ישירות של ארה”ב, נשארים הצהרות פוליטיות. ערבויות אמיתיות, סבור המומחה, אפשריות רק במסגרת הסכמים אמריקאיים עם שותפים אסטרטגיים מרכזיים.
מנקודת מבטו, לשם כך אוקראינה צריכה להפוך לחשובה קריטית עבור וושינגטון — לא רק כאובייקט תמיכה, אלא כאלמנט של אסטרטגיה גלובלית ארוכת טווח.
ברלין, וושינגטון וחיפוש הנוסחה
המשא ומתן בברלין בין אוקראינה, ארה”ב ובעלי ברית אירופיים הראה התקדמות מסוימת, אך לא הסיר את כל הסתירות. הצד האמריקאי מקדם מודל הסכם עם ערבויות ביטחוניות “חסרות תקדים”, אשר עם זאת, מציע פשרות טריטוריאליות.
מנהיגים אירופיים, מצידם, מציעים חבילה משלהם: הגנה על המרחב האווירי, ביטחון נתיבי הים ויצירת כוחות תמיכה רב לאומיים.
נוסחה אחידה עדיין אין, וזה נשאר הנקודה הצרה העיקרית של המשא ומתן.
עמדת נאט”ו והגורם הרוסי
מזכ”ל נאט”ו מארק רוטה הצהיר בפומבי כי הברית מתכוונת להבטיח לאוקראינה ערבויות ביטחוניות אמינות, המסוגלות למנוע מעשי תוקפנות חדשים מצד רוסיה.
עם זאת, מאחורי הקלעים מודים: פורמט הערבויות הללו עדיין נמצא בשלב הדיון, והיעילות האמיתית שלהן תהיה תלויה במידת המעורבות של ארה”ב ובהסכמה בתוך הברית.
מה זה אומר בפועל
הצהרת זלנסקי מסמנת מעבר חשוב: אוקראינה כבר חושבת לא רק על ניצחון, אלא גם על מודל הצבא שלאחר המלחמה. חופש הבחירה עבור אנשי הצבא וההסתמכות על שירות חוזי עם מימון בינלאומי — אות לחברה ולשותפים.
השאלה נשארת פתוחה: האם הערבויות הביטחוניות העתידיות יהפכו למנגנון עובד או יישארו אוסף של הבטחות פוליטיות. התשובה לכך תקבע במידה רבה כיצד ייראה השלב הבא של המדינה האוקראינית — ואיזו תפקיד ישחק הקהילה הבינלאומית בכך, כפי שכותבים באופן קבוע НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.
