ב-20 באוקטובר 2026 ולדימיר זלנסקי הגיע לאוסלו לא בשביל עוד תמונה עם נציגים אמריקאים. אוקראינה זקוקה לטילים עבור פטריוט, אזהרות בזמן על שיגורים רוסיים ותקשורת לוויינית יציבה לצבא. כל עיכוב כאן משפיע על היכולת להגן על ערים מפני התקפות רוסיות.
מחבר: סטס שיפר, נאנובוסטי
.ובבוקר ה-21 באוקטובר השליח המיוחד האמריקאי סטיב ויטקוף הגיע לסנט פטרסבורג כדי לדון עם פוטין בהצעות שהוכנו לאחר הפגישה עם הצדדים האוקראיני והאירופי. מה הצליחו להסכים בנורבגיה ומה נשאר במילים בלבד?
למה קייב מתווכחת עם וושינגטון
המגזין האמריקאי Foreign Policy תיאר ב-20 באוקטובר את הפגישה של זלנסקי עם ויטקוף כניסיון לשקם את היחסים עם דונלד טראמפ. הצטברו מספיק סיבות למתח.
קייב דיווחה על הפרעות בקבלת אזהרות אמריקאיות על התקפות טילים רוסיות. כמו כן, הצבא האוקראיני נתקל במגבלות של Starshield – שירות לווייני מיוחד של חברת SpaceX המשתמש בטכנולוגיות Starlink לתקשורת מאובטחת. זה לא אומר שהאינטרנט האזרחי של Starlink נותק לחלוטין בכל אוקראינה.
למי הייתה ההחלטה להאט את השירות הצבאי, הצדדים מסבירים בדרכים שונות. רויטרס, בציטוט The Wall Street Journal, דיווחה על הוראה של אילון מאסק. מאסק וטראמפ הכחישו את אחריותם. אי אפשר לייחס את ההגבלה הזו אישית לנשיא האמריקאי כעובדה מבוססת.
יש גם בעיה עם יירוטי פטריוט – מערכת ההגנה האווירית והטילים האמריקאית. חלק מהטילים נרכשים עבור אוקראינה על ידי מדינות אירופיות במסגרת תוכנית PURL: שותפים משלמים על נשק אמריקאי מתוך רשימת צרכים אוקראינית מוסכמת. זלנסקי מדבר על עיכובים. מזכיר המדינה מרקו רוביו מאפשר שהמשלוח לא הגיע, אך מכחיש איסור פוליטי על העברתו.
מה זלנסקי קיבל באוסלו
בפגישות השתתפו ויטקוף, ראש ממשלת נורבגיה יונס גאר סטורה, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב ונציגי מוסדות אירופיים. ג’ארד קושנר, חתנו של טראמפ, הצטרף בשיחת וידאו.
לאחר המשא ומתן, זלנסקי דיווח כי האזהרות האמריקאיות על התקפות טילים שוב מתקבלות. זהו שינוי חשוב, אם כי הוא עדיין לא פותר את בעיית המחסור בטילים ו-Starshield. לא היו הכרזות על משלוחים חדשים מוסכמים של פטריוט.
דנו גם בערבויות ביטחוניות, כולל אפשרויות הדומות לסעיף 5 של נאט”ו. לקורא הישראלי אסביר: סעיף 5 קובע סיוע קולקטיבי של בעלי ברית במקרה של התקפה מזוינת על אחד מחברי הברית הצפון-אטלנטית, אם כי צורת הסיוע עשויה להשתנות. אוקראינה אינה חברה בנאט”ו. אפילו הבטחה ל”ערבויות דומות” עדיין לא מסבירה מי בדיוק ובאיזה אופן יבוא לעזרתה במקרה של התקפה חדשה.
למה בדיונים שוב הופיע דיזל
טראמפ הקל על המגבלות על דיזל רוסי, מסביר את ההחלטות האנרגטיות בשאיפה להוריד את מחירי הדלק בארה”ב. זלנסקי מתנגד: יצוא הנפט ממלא את התקציב הרוסי בזמן מלחמה. בעבר נאנובוסטי ניתחו את העסקה האמריקאית על דיזל והוויכוח סביב התקפות אוקראינה על בתי זיקוק רוסיים.
בתי זיקוק – מפעלים שבהם מזקקים נפט גולמי לבנזין, דיזל ומוצרים אחרים. אוקראינה תוקפת מתקנים כאלה בניסיון להפחית את הכנסות רוסיה ולהקשות על אספקת הדלק למלחמה. קייב מסכימה לדון בהפסקת התקפות אלה רק אם מוסקבה תוותר על התקפות על האנרגיה האוקראינית. רוסיה ממשיכה לתקוף תחנות כוח ורשתות באוקראינה.
מה חשוב לישראל בסיפור הזה
הקשר כאן אינו בכך שוושינגטון כביכול לקחה טילים מאוקראינה ונתנה לישראל: אין אישורים לחלוקה מחדש כזו. השאלה היא במלאי היירוטים האמריקאים ובאיך בעלי ברית מקבלים נשק בזמן מספר משברים בו זמנית.
לישראל זו בעיה מעשית מוכרת. דבר אחד הוא להבטיח תמיכה בהגנה אווירית, דבר אחר הוא לספק בזמן טילים, מודיעין ועבודה רציפה של מערכות תקשורת. אבל אי אפשר להשוות ישירות את ההתחייבויות ההגנתיות של ארה”ב כלפי ישראל ואוקראינה: לשתי המדינות יש יחסים שונים עם וושינגטון ואמצעי הגנה שונים.
יש גם קשר אנרגטי. המלחמה סביב איראן והסיכונים של הובלה דרך מצר הורמוז – נתיב ימי צר מהמפרץ הפרסי – משפיעים על עלות הדלק העולמית. על רקע זה, טראמפ מעוניין בכמויות נוספות של דיזל, בעוד קייב שואפת לשלול מרוסיה הכנסות מיצוא.
עכשיו המילה למוסקבה
ב-21 באוקטובר רויטרס אישרה את הגעתו של ויטקוף לסנט פטרסבורג. לדברי רוביו, הוא אמור להציג לצד הרוסי את תוצאות הדיונים באוסלו. זלנסקי מציע גם שיחה של שלושת הנשיאים – אוקראינה, ארה”ב ורוסיה – בנושאים שהמתווכים לא יכולים לפתור.
בינתיים לדיפלומטיה הזו יש שני תוצאות שונות. האזהרות על התקפות טילים, לדברי זלנסקי, שוחזרו. אך אין הסכמים על הפסקת אש, ערבויות ביטחוניות ומשלוחים חדשים של פטריוט.
לכן הייתי מעריך את התוצאה העתידית לא לפי המילים הנחמדות לאחר הפגישות, אלא לפי האם ההתקפות הרוסיות ייפסקו והאם אוקראינה תקבל את אמצעי ההגנה המובטחים.