“רוסיה היא נותנת חסות לטרור?” מה מתכונן בסנאט האמריקאי ומה המשמעות של זה עבור ישראל

כרגע ברשימה זו נמצאות רק קובה, איראן, צפון קוריאה וסוריה. תקציר: בוושינגטון השיקו הצעת חוק: רוסיה תקבל תווית “מדינה תומכת טרור” אם לא תחזיר יותר מ-19 אלף ילדים אוקראינים. עבור ישראל זה לא תיאוריה — בנקים, יהלומים, ייצוא ואפילו תעופה ירגישו את ההשפעה.

מבוא

ארה”ב באמת מכינה מנגנון שבו רוסיה תקבל מעמד של “תומכת טרור” אם לא תחזיר את הילדים האוקראינים החטופים. עבור ישראל זה אומר החמרת הציות, ניתוק בפועל של קשרים כלכליים שנותרו עם רוסיה וסנכרון עם כללי הסנקציות האמריקאיים.

מה בדיוק קורה בארה”ב

מי ומה הוגשו

ביום חמישי, 11 בספטמבר 2025, סנאטורים משתי המפלגות לינדזי גרהאם (רפובליקני), ריצ’רד בלומנטל (דמוקרט), איימי קלובושר (דמוקרטית) וקייטי בריט (רפובליקנית) הציגו הצעת חוק הכוללת את רוסיה ובלארוס ברשימת תומכי הטרור אם לא יחזירו יותר מ-19 אלף ילדים אוקראינים שנלקחו במהלך המלחמה.

גרהאם הדגיש כי קשה להיכנס לשם, אך רוסיה במעשיה “הרוויחה את הזכות הזו”.

גרהאם סיפר שהיה לו שיחה קונסטרוקטיבית עם הבית הלבן ורוב המחלוקות כבר הוסדרו. הוא גם מתכנן לדון עם מנהיג הרוב הרפובליקני ג’ון ת’ון בשאלה של הבאת המסמך להצבעה.

גרהאם גם הצהיר — את חברי הקונגרס והסנאטורים שיסרבו להצביע בעד הצעת החוק “יעשו ידועים”.

לדברי ת’ון, בסנאט יש “עניין מוגבר” בקבלת היוזמה הזו. גרהאם עצמו הסביר כי הצעת החוק החדשה פותחת חזית נוספת נגד רוסיה, שפלשה לאוקראינה וחטפה אלפי ילדים.

«ננסה ליצור חזית נוספת נגד רוסיה של פוטין. מה התשובה הנכונה? עשו משהו עם זה. בואו כעולם נפסיק לשבת, לא לעשות כלום, ונעשה כך שזה יהיה בלתי מתקבל על הדעת», קרא הוא.

הם קוראים לארה”ב להכיר ברוסיה כ”מדינה תומכת טרור“. הרעיון מחזק את הלחץ ומציב “קריטריון יציאה” ברור — החזירו את הילדים.

«מה המשמעות של להיות מדינה תומכת טרור לפי חוקי ארה”ב? הכלכלה שלכם רדיואקטיבית. ינהלו איתכם עסקים על אחריותם. יש לנו חוקים שמענישים מדינות תומכות טרור. קשה להיכנס לרשימה הזו. רוסיה הרוויחה את הזכות להיות ברשימה הזו. לכן היום נציג את הצעת החוק שלנו. נבקש ממנהיגי שתי המפלגות לתת לנו אפשרות לדון בזה ולהצביע עליו», הצהיר גרהאם בהצגת היוזמה.

הסנאטורים מדגישים כי מדובר במנגנון שיטתי ולא במחווה פוליטית ליום אחד. בהודעה הרשמית נאמר כי המטרה היא “להפעיל לחץ מקסימלי למען החזרת הילדים בבטחה”.

על כך כותב Axios, ומדגיש כי על רקע היוזמה הזו “שוב מקבל תנופה חבילת סנקציות דו-מפלגתית גדולה נגד רוסיה”.

למה דווקא ילדים

מקור התנופה היה חומרים על גירוש ילדים אוקראינים: מהיוזמה הרשמית Bring Kids Back UA ועד מחקרים של מעבדת HRL של ייל, שמתעדים רשת של העברות, “אימוצים” ומחנות “חינוך מחדש”. הערכות — מ-19,546 ילדים מאושרים עד ~35,000 נעדרים אפשריים. ב-11–12 בספטמבר 2025 אוקראינה דיווחה על 1,605 ילדים שהוחזרו.

בנוסף, במרץ 2023 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר לפוטין ולנציבת זכויות הילד מריה לבובה-בלובה — בדיוק בגלל גירוש ילדים בלתי חוקי. הרקע המשפטי הזה הופך את נושא הילדים ל”עוגן” להסלמה בסנקציות.

מה בכלל אומרת התווית “מדינה תומכת טרור” (SST)

SST — זה לא סתם “רשימה שחורה פוליטית”.
זהו משטר משפטי שמשרד החוץ האמריקאי מעניק על בסיס חוקי FAA §620A, AECA §40 וכללי בקרת הייצוא. מרגע זה המדינה מקבלת סט שלם של סנקציות אוטומטיות.

ההשלכות העיקריות של SST

• איסור סיוע — רוב התמיכה הכלכלית והצבאית של ארה”ב מופסקת (למעט חריגים הומניטריים נדירים).
• אמברגו על נשק — כל אספקת נשק וציוד צבאי נחסמת.
• בקרת טכנולוגיות — אפילו מוצרים אזרחיים בעלי שימוש כפול (כמו אלקטרוניקה או תוכנה) נכנסים לאיסור חמור.
• סנקציות פיננסיות — בנקים וחברות מסתכנים בסנקציות משניות, המדינה למעשה מנותקת ממערכת הדולר.

מה מתווסף בפועל

להגבלות העיקריות מצטרפים:

• הוראות משרד האוצר האמריקאי דרך OFAC;
• תקנות Executive Order 13224 נגד מימון טרור.

זה אומר הקפאת נכסים, חסימת עסקאות ואיסורי ויזה לפקידים ולעסקים במדינה מהרשימה.

דוגמאות

• איראן
• סוריה
• צפון קוריאה
• קובה

עבור מדינות אלו, מעמד SST הפך למחסום אמיתי: הן איבדו גישה להשקעות, אשראי וטכנולוגיות מודרניות.

SST — זה לא תווית סמלית, אלא מנגנון משפטי חזק.

הוא הופך את המדינה לרעילה לכלכלה העולמית. כל עסק שעובד עם מדינה כזו מסתכן בהכפפת סנקציות אמריקאיות.

לכן בעלי ברית של וושינגטון, כולל ישראל, נאלצים לקחת בחשבון את הכללים הללו גם ללא הכרה רשמית אצלם.

מהו ההקשר הנוכחי בקונגרס

פרסומים אמריקאיים מציינים כי בסנאט יש אינרציה: במקביל מתקדם חבילת סנקציות רוסית גדולה, שיש לה עשרות שותפים. הטריגר היה תקריות אחרונות עם הפרת המרחב האווירי של פולין על ידי רחפנים רוסיים. כלומר, הסיפור “הילדי” השתלב בהקשר רחב יותר של לחץ על מוסקבה.

התקשורת והמשאבים האוקראינים מציינים: אם החוק יתקבל, רוסיה תעמוד בשורה אחת עם “תומכים” נוכחיים כמו איראן, צפון קוריאה וסוריה. אבל לעסקים חשוב יותר לא הרשימה, אלא “משטר ההשלכות”.

מה ישראל תצטרך לעשות אם המעמד עבור רוסיה ייכנס לתוקף

מומחים מציינים שאם ארה”ב תכיר רשמית ברוסיה כמדינה תומכת טרור, עבור ישראלים רגילים עשויות להיות השלכות כאלה:

• בנקים: העברות מרוסיה יעברו בקושי או ייחסמו לחלוטין, בדיקות חשבונות יוחמרו.
• טיסות: טיסות ישירות לרוסיה עשויות להיעלם, הטיסות יהפכו ארוכות ויקרות יותר.
• עבודה: בתעשיית היהלומים של רמת גן יקטן מספר ההזמנות, חלק מהחברות יאבדו לקוחות.
• נדל”ן: קונים רוסים יעזבו את השוק, עסקאות בהשתתפותם יפחתו.
• ביטוח ונסיעות: נסיעות לרוסיה עשויות להיות ללא כיסוי ביטוחי, מה שיהפוך אותן למסוכנות.
• בירוקרטיה: אפילו עבור פעולות רגילות, בנקים ידרשו יותר מסמכים ויעכבו העברות.
• קשרים משפחתיים: למי שיש קרובים ברוסיה, תסתבך העזרה בכסף וביקורים בגלל מסלולים יקרים ומסוכנים.

הכרה כ”מדינה תומכת טרור” לא מחייבת את ארה”ב לנתק אוטומטית את היחסים הדיפלומטיים. אבל רמת הקשרים מצטמצמת בחדות: הסכמים חדשים נחסמים, ביקורים מצטמצמים, שיתוף פעולה כלכלי נעצר. בעלי ברית של ארה”ב, כולל ישראל, יצטרכו למעשה לתמוך בהגבלות הללו, גם אם השגרירויות והיחסים הפורמליים יישמרו.

1) בנקים ופיננסים: “סנכרון דה-פקטו עם OFAC”

הבנקים הישראליים חיים באקוסיסטמה דולרית, עם חשבונות מתכתבים בארה”ב. SST עבור רוסיה יעלה בחדות את הסיכון לסנקציות משניות עבור מוסדות פיננסיים זרים, ולכן מחלקות הציות בישראל יעברו למצב “no-Russia by default”: סינון קפדני של לקוחות/בעלי עניין, חסימת העברות ממקור רוסי וסגירת trade-finance. זה נובע מהמלצות מעודכנות של OFAC על סיכונים לבנקים זרים.

בנק ישראל כבר מחזיק בנורמה לניהול סיכוני הלבנת הון/מימון טרור (הנחיה מס’ 411), ו-IMPA — המרכז הלאומי למודיעין פיננסי. על בסיסם הרגולטורים מפתחים במהירות חוזרים: בדיקה מוגברת (EDD), דיווח על פעולות חשודות ו”דגלים אדומים” לעקיפת סנקציות.

2) מסגרת משפטית בתוך המדינה

לישראל יש שני כלים מרכזיים: חוק איסור מימון טרור (5765-2004) וחוק המאבק בטרור 2016. הם מאפשרים להקפיא נכסים, לאסור עסקאות ולהרחיב רשימות של אנשים/מבנים קשורים. תחת לחץ SST של ארה”ב, מנגנונים אלו הופכים ל”מינימום חובה” להגנה על בנקים מסיכונים משניים.

חשוב להבין: גם ללא החלטה פורמלית “להכיר ברוסיה כמדינה תומכת טרור” ישראל פועלת דרך פלטפורמת הלבנת הון/מימון טרור. תלות בחישוב דולר ומסמכי ציות אמריקאיים לאנשים לא אמריקאיים ידחפו את השוק לשיקוף מעשי של סנקציות.

3) יהלומים: רמת גן מתרחקת מחומרי גלם רוסיים

משנת 2024, G7 והאיחוד האירופי הטילו מגבלות פאזיות על יהלומים רוסיים, כולל אלו ש”מלוטשים” במדינות שלישיות. הסף ירד ל-0.5 קראט, מתפתחת עקיבות. עבור הבורסות הישראליות זה אומר: אבן רוסית הופכת לנכס רעיל, והבנקים לא מעבירים תשלום בגלל מקור סנקציוני.

גם במקומות שבהם הרגולטור מאפשר “חריגות”, סיכוני ציות ודרישות למקור לעיתים קרובות הופכים עסקאות לבלתי אפשריות. בשילוב עם SST זה כמעט סוגר את מחזור היהלומים הרוסיים דרך ישראל.

4) ייצוא, טכנולוגיות וייצוא מחדש “US-origin”

מעמד SST מחזק באופן מסורתי את בקרת הייצוא על טכנולוגיות “כפולות”. עבור חברות ישראליות מתווספת חובה לבדוק בקפידה את שרשראות האספקה והייצוא מחדש: כל תוכנה/חומרה US-origin לכיוון רוסיה — זה סיכון. למעשה זה אומר הקפאת אספקות לרוסיה וסירוב למסלולים דרך מדינות שלישיות.

חברות בישראל מתאימות חוזים: סעיפים “no-Russia”, איסורים על ייצוא מחדש, בדיקת KYC/UBO חובה של שותפים, חסימות גיאוגרפיות. אחרת יש סיכון גבוה ל”תשלומים תקועים” וחסימות בנקים לפי קודי סנקציות.

5) השקעות, קרנות ו”הון רוסי”

כספים עם בעלי עניין רוסים יקבלו סינון מוגבר. בנקים וברוקרים ידרשו הוכחות למקור הכספים והעדר קשרים עם רשימות. נכסים חשודים — הקפאה עד להבהרות IMPA/בתי משפט. את ההיגיון הזה ישראל עבדה גם בעבר במשטרי הלבנת הון/מימון טרור.

6) תעופה ותשלומים “על הקרקע”

SST עצמו לא מטיל איסור אוטומטי על טיסות, אבל פוגע בתשתית: ביטוח, ליסינג, חלקי חילוף US-origin ותשלומים לשדות תעופה/ספקים רוסיים נכנסים ל”אזור האדום”. לרוב המסלולים נסגרים לא באיסור משפטי, אלא בחוסר יכולת לשרת טיסות בבטחה ובחוקיות.

7) מסגרות כלכליות חיצוניות עם ארה”ב

לישראל עם ארה”ב — הסכם הסחר החופשי הראשון בהיסטוריה של וושינגטון (1985) ומזכר ההגנה בתוקף של $38 מיליארד (2019–2028). זה לא “הסכם סנקציות”, אלא בסיס פוליטי-כלכלי: להתעלם ממדיניות הסנקציות האמריקאית — זה אומר לסכן העדפות סחר ותוכניות הגנה.

8) מה יעשו הרגולטורים והעסקים — “רשימת בדיקה”

רגולטורים בישראל:

• חוזרי בנק ישראל: EDD לסיכון רוסי, בדיקת KYC/UBO, השעיית קשרים מתכתבים “לפי סיכון”.
• IMPA: הפצת “דגלים אדומים” לעקיפה, הגברת דיווח על פעולות חשודות.
• בקרת ייצוא: איסור/רישוי מוצרים ושירותים “כפולים” לכיוון רוסיה ולייצוא מחדש.

בנקים/פינטק:

• סינון מלא של לקוחות ותשלומים על קשרים עם רוסיה/”חברות קש”; סירוב ל-trade-finance ממקור רוסי.
• חסימת עסקאות דולריות, ולעיתים קרובות גם עסקאות יורו, בסיכון הקטן ביותר לסנקציות משניות; הסלמת מקרים ל-IMPA.

חברות:

• מיפוי גיאוגרפיה של מכירות ואספקות; איסור ייצוא מחדש, בדיקת חובה של מפיצים באיחוד האמירויות/סין/קווקז.
• ליהלומים — עקיבות מוכחת, אחרת — עצירה.

מה זה אומר במספרים לכלכלה הישראלית

זרמי סחר ישירים גדולים עם רוסיה כבר כמעט לא נותרו לישראל לאחר 2022, אבל ענפים נקודתיים ירגישו את המכה. בראש ובראשונה — יהלומים (רמת גן), שם למגבלות G7/האיחוד האירופי תתווסף “רעילות” של תשלומים. לאחר מכן — ייצוא תרופות ושירותי IT, שיסגרו בפועל את התמיכה בלקוחות רוסים. עלויות הבנקים על ציות יגדלו, ועיסקאות עם גיאוגרפיה “אפורה” יידחו אוטומטית.

מסקנות

1. הצעת החוק האמריקאית אינה על “סמליות”, אלא על משפך משפטי קשה: לא תחזירו ילדים — תקבלו SST עם כל ההשלכות. זה מגובה בבסיס משפטי של משרד החוץ ומשרד האוצר האמריקאי.
2. עבור ישראל זה אומר סיבוב חובה של ציות: בנקים, יבואנים/יצואנים ובתי תכשיטים צריכים לפעול כאילו הסנקציות כבר כאן. SST רק יזרז את “הפחתת הסיכונים” של רוסיה בכלכלה הישראלית שכבר מתרחשת.
3. פוליטיקה ≠ כלכלה: ישראל יכולה להימנע בפומבי מניסוחים רועשים, אבל המערכת הפיננסית, הסכם הסחר החופשי עם ארה”ב ומזכר ההגנה יוצרים תלות מעשית בכללים האמריקאיים. לכן, הקורס לסנכרון הוא בלתי נמנע.

רשימת בדיקה קצרה לעסקים ישראליים כבר עכשיו

• בדקו מחדש את השותפים והבעלים לפי סיכון רוסי.
• הכניסו לחוזים “no-Russia / no-re-export”.
• ליהלומים — כללו עקיבות לפי תקני G7/האיחוד האירופי.
• הדריכו את הצוות על “דגלים אדומים” של סנקציות.

מקורות וחומרים ראשוניים: הודעה רשמית של הסנאטור גרהאם; תדריך משרד החוץ/OFAC על משטרי טרור; נתוני Bring Kids Back UA, Children of War ו-HRL ייל; מסמכי האיחוד האירופי/ארה”ב על יהלומים; IMPA/בנק ישראל הישראלים; תדריכי הסכם הסחר החופשי ומזכר ארה”ב–ישראל על $38 מיליארד.

חדשות ישראל — חדשות ישראל ימשיכו לעקוב אחר התפתחות הצעת החוק והשלכותיה על עסקים והקהילה היהודית בישראל ומחוצה לה.