ב-18 בנובמבר 2026 בשעה 19:00 בישראל יתקיים הקרנה חינמית של הסרט התיעודי האוקראיני “סלחי לי, אמא”. הסרט של הבמאי יבגני לסנוי מוקדש לגנאדי אפנסייב – יליד קרים, אסיר פוליטי לשעבר של הקרמלין, פעיל זכויות אדם וחייל אוקראיני שנהרג בדצמבר 2022 ליד בילוהוריבקה במחוז לוהנסק.
מחבר: ויקטוריה קצמן
ההקרנה מאורגנת על ידי שגרירות אוקראינה במדינת ישראל, המרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב ושותפים. הכניסה חופשית, אך נדרשת הרשמה מוקדמת.
להירשם להקרנה ב-18 בנובמבר בשעה 19:00
כתובת האירוע Ukrainian Cultural Center in Tel Aviv
הסרט מבוסס על זיכרונות אמו של גנאדי, אולגה אפנסייבה, אשתו, חברים ושותף קרבי. הסיפור מתחיל הרבה לפני הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה וכולל אירועים בקרים, מאסר רוסי, חזרה לחופש והחלטה להתנדב לחזית.
למה הסרט נקרא “סלחי לי, אמא”
השם נולד משיחה שאולגה אפנסייבה זכרה לכל חייה.
בפברואר 2022, לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה, גנאדי החליט להצטרף להגנה הטריטוריאלית האוקראינית. האם עצמה הסיעה אותו ללשכת הגיוס.
הם נסעו בשתיקה. לאחר מכן הבן ביקש סליחה והסביר שהוא מבין כמה קשה לה לקבל את החלטתו, אך הוא לא יכול לפעול אחרת.
אולגה כבר פעם אחת נלחמה על חייו. בשנת 2014 שירותי הביטחון הרוסיים עצרו את גנאדי בקרים. בשנתיים הבאות היא נאבקה לשחרורו מהכלא הרוסי. כעת הבן, שחזר מהמאסר, שוב יצא לקראת הסכנה.
כעבור עשרה חודשים, ב-18 בדצמבר 2022, הוא נהרג.
לגנאדי היו 32 שנים. בבית נשארו האם, אשתו לודמילה ובתו הקטנה קויטוסלאבה, שנולדה בשנת 2020.
הסרט שאמו רצתה לצלם
יוזמת יצירת הסרט הייתה אולגה אפנסייבה עצמה. לאחר מות בנה נותרו לה תמונות, הקלטות וידאו וחומרים ארכיוניים אחרים.
היא פנתה לעיתונאי ובמאי אוקראיני מוכר, יבגני לסנוי, בהצעה לצלם סרט תיעודי.
לסנוי הכיר את גנאדי באופן אישי. בשנת 2016, לאחר שחרורו של אפנסייב מהמאסר הרוסי, הוא ערך איתו ראיון. מאוחר יותר הם תקשרו ברשתות החברתיות, לפעמים התווכחו. לפי זיכרונות הבמאי, גנאדי היה אדם חד ועקרוני. בשנת 2018, לאחר חילוקי דעות, הוא אפילו חסם את העיתונאי בפייסבוק.
לסנוי פיתח את הקונספט של הסרט העתידי. המפיק יורי בוגדנוב מצא מימון, והצילומים החלו.
הבמאי והאם הסכימו לא ליצור דמות אידיאלית של הנפטר. בסרט גנאדי נשאר אדם חי, עם אופי מורכב, אמונות, טעויות ומעשים שעליהם היה צריך לשלם.
הסרט מאחד שתי סיפורים: חיי אפנסייב עצמו וחיי אמו לאחר מות בנה. מקום חשוב תופסים זיכרונות אשתו ואנשים שהכירו אותו בתקופות שונות.
בסרט נכללו קטעים ארכיוניים. היוצרים גם השתמשו בבינה מלאכותית לשחזור קולו של גנאדי ולעבודה על הכתוביות.
הסצנה בבית הקברות הצבאי, שבה אולגה מגיעה לבקר את בנה, הייתה קשה במיוחד לבמאי. שם היא מתקשרת עם אנשים אחרים שאיבדו קרובים במלחמה. צלצול עמודי הדגל המתכתיים, השיחות ליד הקברים, התנועות הרגילות של האנשים – קטעים אלה מראים את חיי המשפחות שעבורן המלחמה לא הסתיימה.
מי הוא גנאדי אפנסייב
גנאדי אפנסייב נולד ב-8 בנובמבר 1990 בסימפרופול. הוא קיבל השכלה משפטית באוניברסיטה הלאומית הטברית על שם ורנדסקי, ולפני הכיבוש הרוסי של קרים עבד כצלם.
במהלך מהפכת הכבוד בשנים 2013–2014 הוא נסע למיידן בקייב. כשחזר לקרים, השתתף בהפגנות פרו-אוקראיניות, כולל פעולה המונית ב-26 בפברואר 2014 ליד בניין המועצה העליונה של הרפובליקה האוטונומית של קרים.
לקוראים בישראל חשוב להבהיר: 26 בפברואר הפך לאחת התאריכים הסמליים של ההתנגדות לכיבוש הרוסי של קרים. באותו יום תומכי השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה התאספו ליד הפרלמנט של קרים, בניסיון להתנגד לפעולות הכוחות הפרו-רוסיים. לאחר מכן אוקראינה קבעה את התאריך הזה כיום ההתנגדות לכיבוש הרפובליקה האוטונומית של קרים והעיר סבסטופול.
ב-9 במאי 2014 עצרו אנשי שירות הביטחון הפדרלי הרוסי את אפנסייב בסימפרופול.
הוא נכלל במה שנקרא תיק קבוצת אולג סנצוב. יחד עם הבמאי האוקראיני סנצוב והפעיל אלכסנדר קולצ’נקו הוא הואשם בפעילות טרור. בדצמבר 2014 בית המשפט הרוסי גזר על אפנסייב שבע שנות מאסר.
מאוחר יותר הוא סיפר על עינויים במהלך החקירות: הכאות, שימוש בחשמל וחנק. לדבריו, העדויות שהחקירה השתמשה בהן נגד נאשמים אחרים הושגו תחת לחץ.
ב-31 ביולי 2015 בבית המשפט ברוסטוב-על-דון התרחש אירוע שהפך לאחד הפרקים המרכזיים בביוגרפיה שלו. אפנסייב סירב בפומבי לאשר את העדויות הקודמות נגד סנצוב וקולצ’נקו והצהיר שהן הוצאו בעינויים.
הוא הבין שלאחר הצהרה כזו ייתכן שיחזור להיחשף לאלימות.
ב-14 ביוני 2016, לאחר 767 ימים במאסר הרוסי, גנאדי חזר לאוקראינה כתוצאה מחילופי אסירים יחד עם יורי סולושנקו.
חזרה הביתה וחיים חדשים
לאחר שחרורו אפנסייב התיישב בקייב. הוא עסק בפעילות זכויות אדם, תמך באסירים הפוליטיים האוקראינים של הקרמלין, שיתף פעולה עם משרד החוץ של אוקראינה כנציג מיוחד לענייני שחרור שבויים.
הוא גם עזר לוותיקים ללמוד טכנולוגיות מידע ולרכוש כישורים מקצועיים חדשים.
החוויות בכלא הרוסי המשיכו להשפיע על חייו. בראיון על העבודה על הסרט, יבגני לסנוי סיפר שגנאדי לא הכיר מיד בצורך בעזרה פסיכולוגית, אך לאחר מכן פנה למומחים ועסק בטיפול באמנות.
את חוויותיו בכלא אפנסייב תיאר בטורים אישיים רבים. על בסיסם יצאה בשנת 2018 ספר אוטוביוגרפי “להתרומם לאחר הנפילה”. הוא פורסם באוקראינית, רוסית ואנגלית.
גנאדי התחתן. בשנת 2020 נולדה לו וללודמילה בת בשם קויטוסלאבה, שהמשפחה מכנה קויטוצ’קה.
בפרמיירה של הסרט בקייב בפברואר 2026 לודמילה סיפרה שהבת יודעת מי היה אביה, ולעיתים קרובות מבקשת לראות הקלטות איתו. עבור המשפחה הסרט התיעודי הפך לאפשרות לשמור על קולו, זיכרונותיו וסיפורי חבריו.
למה אסיר פוליטי לשעבר התנדב לחזית
לאחר 24 בפברואר 2022 אפנסייב יכול היה להישאר בחיים האזרחיים. הוא כבר עבר מאסר רוסי ועינויים, היה פעיל זכויות אדם ידוע ואב לבת קטנה.
עם זאת, הוא התנדב להצטרף לגדוד ה-130 של החטיבה ה-241 של ההגנה הטריטוריאלית של הכוחות המזוינים של אוקראינה. הוא שירת תחת הכינוי “תור”.
היחידה השתתפה בהגנה על מחוזות קייב וחרקוב, ולאחר מכן ביצעה משימות קרב במזרח אוקראינה.
ב-18 בדצמבר 2022 גנאדי נהרג ליד בילוהוריבקה במחוז לוהנסק. הוא נקבר בעיר וישנבוי במחוז קייב.
בשנת 2023 אפנסייב הוענק לאחר מותו בעיטור “על אומץ” מדרגה שלישית. ב-1 באוקטובר 2025 הנשיא ולדימיר זלנסקי חתם על צו מס’ 741/2025 להענקת דרגת גיבור אוקראינה לחייל הבכיר גנאדי אפנסייב עם עיטור “כוכב הזהב”.
זה קרה כמעט שלוש שנים לאחר מותו.
מהפרמיירה בקייב להקרנות בינלאומיות
הפרמיירה של “סלחי לי, אמא” התקיימה ב-26 בפברואר 2026 בקולנוע “ז’ובטין” בקייב – ביום ההתנגדות לכיבוש קרים.
האולם, שמכיל יותר מ-400 צופים, היה מלא לחלוטין. להקרנה הגיעו קרובי משפחה, חברים של גנאדי, חיילים, פעילי זכויות אדם ונציגי מוסדות המדינה של אוקראינה.
האירוע התחיל בדקת דומיה לזכר הנופלים במלחמה. נשמע שיר של וסיל סימוננקו שגנאדי הקליט בחייו.
בקיץ 2026 הסרט נבחר לתוכנית התחרות של פסטיבל הסרטים הבינלאומי במדריד. ב-11 בנובמבר הוכרזה גם הקרנה מיוחדת בלונדון. האירוע הבינלאומי הבא יהיה מפגש עם הצופים בישראל ב-18 בנובמבר.
מהצילומים של סרט אחד נולד אחר
העבודה של יבגני לסנוי על סיפורו של אפנסייב הובילה להופעת סרט תיעודי נוסף.
לאחר סיום “סלחי לי, אמא” נותרו לבמאי חומרים שצולמו בבית הקברות הצבאי. הוא שם לב ליחסים בין האנשים שמגיעים באופן קבוע לקברים של קרוביהם.
הם מכירים, מדברים, מכבדים אחד את השני בקפה, דנים בבעיות יומיומיות. וקוראים אחד לשני שכנים.
כך נולד הסרט הקצר “שכנים” באורך של כ-9 דקות.
ב-3 ביולי 2026 הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הקצרים הבינלאומי NewBorn בברלין וזכה בפרס בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר.
כך, החומרים שנאספו לסיפורו של גנאדי אפנסייב הפכו לבסיס לשתי עבודות תיעודיות עצמאיות.
הקרנה בישראל: תאריך, זמן והרשמה
שם: “סלחי לי, אמא”.
תאריך: יום רביעי, 18 בנובמבר 2026.
תחילת: 19:00.
מדינת האירוע: Ukrainian Cultural Center in Tel Aviv
במאי: יבגני לסנוי.
מארגנים: שגרירות אוקראינה במדינת ישראל, המרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב ושותפים.
עלות: חינם.
הרשמה: חובה, דרך הטופס הרשמי של המארגנים.
המארגנים לא ציינו בהודעה הזמינה אם הבמאי יבגני לסנוי או בני משפחתו של גנאדי אפנסייב יהיו נוכחים בהקרנה בישראל.
עבור הקהילה האוקראינית בישראל, הקרנה זו היא הזדמנות להכיר את סיפורו של אדם שכבר בשנת 2014 התנגד לכיבוש הרוסי של קרים, עבר מאסר ועינויים, חזר הביתה, הקים משפחה, ואז שוב יצא להגן על אוקראינה.
אך הסרט פונה לא רק לצופים אוקראינים. עבור הקהל הישראלי, המכיר היטב את נושאי השבי, החזרה הביתה, השירות הצבאי ואובדן קרובים, סיפורו של אפנסייב יכול להיות מובן גם ללא היכרות מעמיקה עם הפוליטיקה האוקראינית.
במרכז הסרט נשארת האם, שנלחמה תחילה לשחרור בנה מהכלא, ואז שחררה אותו לחזית ולאחר מותו החליטה לשמור על סיפורו לאחרים.
הרשמה חינמית להקרנה ב-18 בנובמבר 2026 בשעה 19:00: מלאו את הטופס.
אירועים תרבותיים ואירועים נוספים בישראל ניתן למצוא בלוח האירועים של sTDe.
НАновости ימשיכו לספר על אירועים תרבותיים אוקראיניים בישראל ועל אנשים שסיפוריהם מקשרים בין אוקראינה, ישראל והקהילה הבינלאומית.
הוסיפו את НАновости בגוגל כדי לעקוב אחרי פרסומים חדשים.
