ישראל קיבלה השראה מעבודת הטייסים האוקראינים על יאק-52 נגד “שהאדים” ומחפשת פתרון דומה.

חברה ישראלית מתאימה מטוס תקיפה קל אמריקאי לצרכי צה”ל.

ישראל קיבלה השראה מהאופן שבו טייסים אוקראינים על יאק-52 מפילים את ה”שאהדים” הרוסיים והחליטה לצייד את צבאה במשהו דומה.

כפי שמציין הפורטל הצבאי Defense Express ב-19 באוקטובר 2025, חברת ההגנה האמריקאית L3Harris והענק הישראלי התעשייה האווירית לישראל (IAI) חתמו על הסכם לפיו ישראל תייצר גרסה מותאמת של מטוס התקיפה הקל האמריקאי מסוג Sky Warden. בצבא הישראלי הוא ייקרא Blue Sky Warden.

כאשר צילומים של טייסים אוקראינים על מטוסי יאק-52 תוקפים רחפנים תקיפה התפשטו ברחבי העולם, רבים חייכו בספקנות: איך מטוס ספורטיבי-אימוני ישן יכול להתחרות ב”שאהדים” המודרניים? אך מאחורי זה לא עמדה הצגה על “וינטג'” — זו הייתה הדגמה של אינטואיציה הנדסית, אומץ והתאמה לאתגרים חדשים. היום ישראל לומדת בקפידה את התופעה הזו ומפתחת פלטפורמה קלה-תשובה: שילוב של פשטות, יעילות וגמישות אסטרטגית.

חזרת יאק-52: מספורט לקרב

קל, תמרוני, זול לתפעול — זו הנוסחה הפשוטה שבה מהנדסים וטייסים אוקראינים לקחו על עצמם את המשימה להילחם ברחפנים.

יאק-52 מעולם לא נועד להיות מטוס קרב, אך במצב שבו מערכות קלאסיות לא תמיד מתאימות לאיומי רחפני תקיפה, דווקא תכונותיו הפכו למכריעות.

רחפנים איטיים, שטסים בגובה נמוך — מטרה אידיאלית למכונת פרופלור עם ראות טובה, צריכת דלק נמוכה ויכולת בסיס על שדות תעופה פשוטים. במקום טילים יקרים — זריזות, פשטות טכנית ותגובה מיידית. טקטיקה זו הפכה לסמלית: לא טכנולוגיה עליונה, אלא יכולת להסתגל במהירות.

ישראל בוחרת יישום שונה — קלות + טכנולוגיה

תעשיית ההגנה הישראלית, המתמודדת עם איום מתמיד של רחפנים, החליטה לא רק לצפות בניסיון זר — היא עברה לפעולה. השותפות בין IAI ל-L3Harris מכוונת ליצירת פלטפורמת תקיפה-מודיעין קלה, המסוגלת לפעול בתנאים שבהם מטוסים כבדים או מערכות הגנה אווירית יקרות אינן יעילות.

הפרויקט החדש “Blue Sky Warden” משלב את הפשטות של מכונה קלה עם ארכיטקטורה מודולרית. זו פלטפורמה שיכולה לפטרל זמן רב, להגיב במהירות, להשתלב עם רחפנים ורשתות ניהול קרב, ובו בזמן להיות בעלת עלות טיסה ותחזוקה נמוכה. בעולם שבו רחפנים הופכים לאיום המוני, פתרונות כאלה מקבלים חשיבות.

למה הכיוון הזה — לא רק רעיון אופנתי

טקטיקה. קרבות עם רחפנים אינם דומים לקרבות אוויר של המאה הקודמת. כאן חשובות הראות, מהירות התגובה, היכולת לתמרונים חדים בגובה נמוך. לעיתים נדרש זיהוי ויזואלי, החלטה מיידית ומכונה קלה — לא מטוס קרב כבד, אלא כלי גמיש.

כלכלה. רחפן תקיפה אחד יכול לעלות עשרות אלפי דולרים. טיל הגנה אווירית המסוגל להפילו — מאות אלפים. המסקנה: נדרשת הגנה המונית במחיר נמוך. מטוסים קלים, כמו יאק-52 או קרוביהם המודרניים, נותנים אפשרות כזו: יותר טיסות באותם — או פחות — אמצעים.

גיאופוליטיקה. הדגמה שניתן לפעול בפשטות וביעילות, יש לה משמעות ייצואית. מדינות עם תקציב מוגבל יחפשו פלטפורמות קלות להגנה על המרחב האווירי, ולא רק מטוסי קרב יקרים. ישראל רואה לא רק משימה לאומית, אלא גם שוק עולמי.

מה זה אומר בפועל

הלקח מאוקראינה — לא בכך שכל בית-שדה תעופה צריך לשגר מטוסי פרופלור, אלא בכך שגמישות הנדסית יכולה להפוך פלטפורמה “לא חמושה” לכלי מלחמה מסוג חדש. טייסים אוקראינים הוכיחו: כשיש מעט משאבים, מנצח לא מי שיש לו יותר, אלא מי שמסתגל מהר יותר.

ישראל מפתחת את הרעיון הלאה: יוצרת פלטפורמה שיכולה להפוך לתשובה המונית לאיום המוני. Blue Sky Warden — זה לא פרויקט של פנטזיה, אלא צעד ממשי לרמה הבאה של הגנה אווירית: קלות, מודולריות, טיסה ארוכה, אינטגרציה, גמישות. עולם הרחפנים דורש בדיוק פתרונות כאלה.

פילוסופיית האוויר של המאה ה-21

הזמן שבו עוצמה אווירית הייתה שווה לטונות של חימוש ושמות רועמים, עובר לעבר. היום חשובים פרמטרים אחרים: מהירות היישום, עלות נמוכה, יכולת לפעול בתנאי אי-ודאות. פילוסופיית “השמיים החכמים” — כאשר מטוס קל הופך לנקודת צומת ברשת מודיעין, ניהול והתקפה.

יאק-52 מול Blue Sky Warden — סמלים של שתי תקופות. הראשון — אילתור תחת לחץ, השני — פתרון מערכתי עם עומק טכנולוגי. אך המשמעות הכללית אחת: חזרה למה שחשוב לא גודל המכונה, אלא התאמתה למשימה.

סיום

ישראל קיבלה השראה מהניסיון האוקראיני ורואה בו מודל לעתיד. פלטפורמות קלות, המסוגלות לפעול במהירות, בהמונים ובחסכנות, הופכות למפתח להגנה מפני איום אווירי חדש. אינטגרציה, מודולריות, גמישות — זה מה שהופך לנורמה. השמיים של המאה ה-21 עשויים להשתייך לא למי שיש לו את המכונות הכבדות ביותר, אלא למי שיש לו את הפתרונות החכמים ביותר. ואולי, דווקא עכשיו מתחילה עידן חדש של תעופה: קלה, חכמה ומסתגלת.