חקירה שבה השתתפו עיתונאים ופעילי זכויות אדם חשפה את פעילות קבוצת Intellexa — מבנה שמזמן מופיע בפרסומים על ריגול דיגיטלי. מסמכים שהגיעו למרחב הציבורי אישרו: הכלים Predator והמערכת החדשה Aladdin לא רק קיימים, אלא משמשים למעקב אחר אנשים במדינות שונות, ללא הגבלות וללא פיקוח.
מקורות מכנים זאת “קו דק”, אך הדליפה מראה — אין שום קו.
כיצד פועלת Intellexa ולמה זה חורג מגבולות תוכנה רגילה
פרויקט Intellexa Leaks, שנאסף על ידי Inside Story, Haaretz ו-WAV בתמיכת Amnesty International, היה הניסיון הראשון להראות שהחברה פועלת הרבה יותר מאשר רק מוכרת תוכנות.
המיזם, שהוקם על ידי קצין מודיעין ישראלי לשעבר, כבר ידוע בזכות Predator. אך נתונים חדשים העלו שאלות רחבות יותר: עד כמה החברה מעורבת בניצול המוצרים שלה.
יוררה ואן ברגן ממעבדת האבטחה של Amnesty מדבר בגלוי: עובדי Intellexa היו בעלי גישה מרחוק לנתוני הלקוחות. כלומר, יכלו לצפות ביומני הפעולות, לראות את מי עוקבים, באיזה רגע מתבצעת התקפה וכיצד פועל מנגנון ההדבקה.
אם ספק כלי ריגול משתתף בתהליך — האחריות מפסיקה להיות מופשטת. גם משפטנים וגם פעילי זכויות אדם בוחנים אפשרות שבה החברה הופכת לשותפה להפרות זכויות אדם.
מי היו המטרות: הגיאוגרפיה מתחילה להתגבש
הדליפה אישרה מקרים שעליהם דיברו קודם רק בחלקים.
בשנת 2021 השתמשו ב-Predator נגד העיתונאי היווני ת’אנאסיס קוקאקיס. זו הייתה אחת ההתקפות המתועדות הראשונות.
אבל ב-2025 הסיפור חזר על עצמו — הפעם בפקיסטן. עורך דין לזכויות אדם מבלוצ’יסטן הפך למטרה דרך WhatsApp רגיל. מומחים מציינים: וקטור הדבקה כזה מראה ש-Predator נשאר כלי פעיל ומבוקש לרדיפת עיתונאים ופעילים.
השליטה בנתונים אישיים הופכת לנשק, וזה כבר לא מטאפורה.
Aladdin: התקפה נסתרת דרך פרסומות
בין חומרי הדליפה יש סרטוני הדרכה ומסמכי שיווק של Aladdin — המוצר החדש של Intellexa.
תוכנית זו אינה דורשת הורדת קבצים, אינה דורשת קישורים. ההדבקה מתרחשת דרך באנרים פרסומיים. המשתמש פשוט פותח אתר שבו מוצגת פרסומת זדונית — וההדבקה מתחילה אוטומטית.
מודל כזה הופך את ההגנה לכמעט בלתי אפשרית: כל קהל חשוף, מאזרחים רגילים ועד פעילים פוליטיים.
Amnesty כבר מכינה דוחות נוספים על הצד הטכני של ההתקפות, ומצפים שהפרסומים החדשים יהיו רציניים יותר מאלה שיצאו קודם.
על רקע Intellexa — איומים חדשים
במקביל, מומחים הבחינו בעלייה בתוכנות זדוניות שאינן קשורות ישירות ל-Intellexa, אך פועלות באותו כיוון: פריצה, יירוט, פעולות נסתרות.
אחד הדוגמאות הוא הטרויאני Sturnus לאנדרואיד. הוא מסוגל לקרוא התכתבויות, לגנוב סיסמאות בנקאיות ולהחליף מסכי כניסה. כלים כאלה הופכים לחלק מאקוסיסטמה גדולה של איומים, שבה מבנים ממשלתיים וחברות פרטיות משתמשים בכל — ממסרים מיידיים ועד אפליקציות בנקאיות.
מה המשמעות של Intellexa לביטחון הגלובלי
הסיפור של Intellexa מראה כמה קל ריגול דיגיטלי הופך לתעשייה. וכמה קשה לקהילה הבינלאומית להגיב, כאשר מאחורי השימוש בתוכנות כאלה עומדות מדינות ושותפיהן.
השלכות הדליפה הזו עדיין לא ברורות, אך כבר מובן: במציאות החדשה, השליטה בטכנולוגיות הופכת לשאלה של זכויות אדם. ושאלה של אחריות פוליטית של חברות שיוצרות כלים כאלה.
המערכת של НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבת אחרי התפתחות הסיפור.
