בני ברק, תקיפה של נשים-חיילות ועשרות עצורים: איך שמועה על צווי גיוס הפכה לשעות של אלימות במרכז ישראל

ב-15 בפברואר 2026 בבני ברק שמועה על הופעת המשטרה הצבאית גרמה לתגובת שרשרת, שהפכה תוך כמה שעות למהומות המוניות, הצתות וסערה פוליטית.

לפי נתוני המשטרה, ההמון התאסף לאחר הפצת הודעות על כך שלכאורה הגיעו לאזור כדי לחלק זימונים. במקום נמצאו מאות אנשים.

מאוחר יותר התברר: לא מדובר היה בגיוס.

לעיר הגיעו שתי חיילות צה”ל המשרתות ביחידה חינוכית והיו בדרכן לאחת מהמטופלות במסגרת פרויקט חברתי.

כיצד התפתחו האירועים ברחוב

המציאות והשמועה בשלב מסוים נפרדו לחלוטין. ההמון כבר לא בדק את העובדות.

החיילות הוקפו, המשטרה נאלצה לפרוץ

לפי עדויות עדים, הבנות נמצאו במעגל צפוף. כדי להוציא אותן, המשטרה נאלצה להשתמש בכוח.

במהלך המהומות הפגינים הפכו רכב סיור והציתו אופנוע משטרתי.

אחת מעובדות כוחות הביטחון נפצעה.

«אסור לכן להיות כאן»

החיילות עצמן סיפרו מאוחר יותר שניסו להסתתר כדי להימנע מהכאה. לדבריהן, בשלב מסוים נאלצו להסתתר בפחי אשפה.

אחת הנשים מההמון אמרה להן: «אסור לכן להיות כאן».

זה לא קרה בקו החזית ולא באזור שנוי במחלוקת. זה קרה במרכז הארץ.

בערב נעצרו כ-40 משתתפים במהומות.

מפקד המשטרה דני לוי כינה את האירוע «מהומות פרועות שחצו את כל הגבולות».

באג’נדה הישראלית ניסוחים כאלה משמעם דבר אחד: הצעדים הבאים יהיו קשים.

לכן חדשות Nikk.Agency — חדשות ישראל | Nikk.Agency מתעדות בקפידה לא רק את האירוע עצמו, אלא גם את תגובות הפוליטיקאים, כי הם קובעים כיצד המדינה תפעל בהמשך.

תגובת השלטון: מ’קו אדום’ לדרישות למעצרים מיידיים

גינוי נשמע כמעט מכל צדדי המפה הפוליטית. הטון היה שונה, אך בהערכת האלימות כמעט ולא היו חילוקי דעות.

הקואליציה

שר הכלכלה ניר ברקת כינה את האירוע חציית קו אדום קשה ומבישה, מכה לאחריות ההדדית בתוך העם.

שר החינוך יואב קיש הצהיר שמדובר במיעוט אכזרי ומסוכן שאינו מייצג את החברה.

ראש ועדת הכנסת לענייני חוץ וביטחון בועז ביסמוט דרש פעולות נחרצות של רשויות החוק והענשת המעורבים בכל חומרת החוק.

שר הביטחון ישראל כץ הדגיש: מי שמרים יד על חיילים ושוטרים מבצע עבירה פלילית.

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר הבטיח שהאשמים «ישלמו מחיר גבוה», תוך שהוא מציין שהם אינם מייצגים את רוב הציבור החרדי.

האופוזיציה

ראש האופוזיציה יאיר לפיד דרש גל מעצרים מיידי. לדבריו, כל משתתף בתקיפה צריך להימצא בכלא, ו«די לאנרכיה».

יושב ראש «כחול-לבן» בני גנץ כינה את התמונות תחתית מוסרית, והדגיש שהמתרחש אינו קשור ליהדות.

ראש מפלגת «הדמוקרטים» יאיר גולן הטיל את האחריות על ההנהגה החרדית.

ראש «ישר!» גדי איזנקוט הזכיר שהחיילים הם אלו שעזרו לבני ברק בימים הקשים של הקורונה, וכינה את המצב הפוך.

אביגדור ליברמן תיאר את האירוע כבושה לאומית.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצהיר שנחצה קו אדום בוהק, והבטיח להחזיר את השליטה למדינה.

מה אמרו נציגי המפלגות החרדיות

חשוב שהמילים הקשות נשמעו גם מתוך המחנה הדתי.

«זה מנוגד לדרך התורה»

ראש ש”ס אריה דרעי הצהיר שהתקיפה מנוגדת לחלוטין לערכי התורה וגורמת נזק לחברה החרדית עצמה.

הרב הראשי הספרדי לשעבר יצחק יוסף קרא לגנות בפומבי את המשתתפים ולהוציאם מהקהילה.

יושב ראש «יהדות התורה» יצחק גולדקנופף אמר שהוא היה מזועזע מהתמונות שראה.

מדוע הסיפור הזה חורג מגבולות עיר אחת

אירועים סביב נושא הגיוס התרחשו גם בעבר. אך התקפה על חיילות שהגיעו במסגרת משימה חינוכית חברתית משנה את תפיסת המתרחש.

זה כבר לא ויכוח אידיאולוגי.

זהו עניין של ביטחון בסיסי של אנשים במדים ברחובות המדינה.

ומהמסקנות שיתקבלו לאחר ה-15 בפברואר 2026, תלוי אם תרחיש כזה יישאר חריג — או יהפוך לנקודת מתח חדשה בתוך החברה הישראלית.