ה’טריבונל להאג עבור פוטין’ צריך להעניש גם את איראן, בלארוס, צפון קוריאה — משרד נשיא אוקראינה

אוקראינה שואפת לכך שבית הדין המיוחד העתידי לפשע התוקפנות נגד אוקראינה לא יהפוך לתהליך רק נגד ההנהגה הרוסית. בקייב סבורים: אם התוקפנות לא הייתה רק החלטה של מוסקבה, אלא גם תוצאה של סיוע מבעלי ברית של רוסיה, אזי האחריות צריכה לצאת מגבולות הקרמלין. בית הדין צריך לכלול לא רק את ההנהגה העליונה של רוסיה, אלא גם את אלה שסייעו באופן ברור לתוקפנות הרוסית. בין המשתתפים הללו היא ציינה את בלארוס, צפון קוריאה ואולי גם את איראן.

על כך בראיון ל”אמת האירופית” ב-5 במאי 2026 סיפרה אירינה מודריה, סגנית ראש משרד נשיא אוקראינה, העוסקת בשאלת הבאת רוסיה לאחריות בינלאומית.

לישראל הנושא הזה לא נראה רחוק. שוב נמצאים באותו שורה משטרים הקשורים ישירות או בעקיפין למלחמה נגד אוקראינה ולציר האנטי-מערבי הכללי: רוסיה, בלארוס, צפון קוריאה ואיראן. ואיראן היא זו שהופכת את הסיפור הזה לחשוב במיוחד עבור הקהל הישראלי.

מדוע אוקראינה רוצה להרחיב את מסגרת בית הדין

בית הדין המיוחד העתידי צריך לדון בפשע התוקפנות – כלומר בעצם העובדה של פתיחת המלחמה.

זה שונה מחקירת פשעי מלחמה נפרדים: רציחות, עינויים, גירושים, תקיפות על מטרות אזרחיות.

לדברי מודריה, באוקראינה כבר נרשמו יותר מ-250 אלף מקרים של פשעי מלחמה. אבל פשע התוקפנות – זהו רמה אחרת של אחריות: מדובר במעגל מצומצם בהרבה של אנשים, בערך עד 30 נציגים של ההנהגה הפוליטית והצבאית העליונה. במרכז המבנה הזה – אלה שקיבלו את ההחלטה על התקיפה, הכינו אותה והפעילו את מנגנון המלחמה הגדולה.

זו הסיבה שקייב לא רוצה להסתפק רק בשמות מהשלטון הרוסי. אם משטרים אחרים סיפקו שטח, נשק, תחמושת, טילים, רחפנים, מומחים צבאיים או כיסוי פוליטי, אזי תפקידם גם צריך להיבחן.

בלארוס בהיגיון הזה תופסת מקום ברור. שטחה שימש את רוסיה להתקפה על אוקראינה, כולל הכיוון לקייב. צפון קוריאה מופיעה כמשטר המסייע למוסקבה במשאבים צבאיים. איראן – כמשתתפת אפשרית בתמיכה במלחמה הרוסית, כולל באמצעות טכנולוגיות צבאיות ורכיבי רחפנים.

האג, קישינב ולוחות זמנים: מתי בית הדין עשוי להתחיל לפעול

לדברי אירינה מודריה, ב-14–15 במאי 2026 בפגישה המיניסטריאלית של מועצת אירופה בקישינב אמור להסתיים שלב ההחלטה הפוליטית על הקמת בית הדין. שם מתוכנן לחתום על כלי משפטי של מועצת אירופה – הסכם מורחב חלקית, שיסיים את הכנת מבנה בית הדין.

בית הדין עצמו, כצפוי, יפעל בהאג. הולנד כבר קבעה בניין ספציפי לשלב ההתחלתי – מה שנקרא בית הדין השלדי. בשלב זה אמור לפעול ועדה מנהלתית שתעסוק בגיוס שופטים, תובעים וחוקרים.

זה אומר שהצהרות פוליטיות רועשות לא הופכות לפסקי דין ביום אחד. מודריה אומרת במפורש: עבודת התובעים והחוקרים, לפי הציפיות של קייב, תתחיל לא לפני סוף 2027, ואולי כבר ב-2028. בהתאם לכך, פסקי הדין הראשונים גם אפשריים לא לפני 2028.

נכון להיום, לדבריה, 24 מדינות אישרו את נכונותן להצטרף להסכם, אך קייב מצפה לפחות ל-40 מדינות משתתפות. זה חשוב, כי בית דין כזה צריך להיראות לא כיוזמה אוקראינית לבד, אלא כמנגנון בינלאומי של אחריות על מלחמה תוקפנית.

מדוע זה לא רק סמליות

במבט ראשון עשוי להיראות כי משפט נגד פוטין או סביבתו בהאג יהיה בעיקר סמלי. רוסיה בקושי תמסור את מנהיגיה מרצון. חלק מהתהליכים עשויים להתקיים בהיעדרם.

אבל בראיון מודריה מסבירה: המשמעות של בית הדין היא לא רק אם העולם יראה את פוטין באופן אישי על ספסל הנאשמים. חשוב, האם העולם מסוגל להגדיר משפטית את התוקפנות כפשע ולהוציא פסק דין נגד אלה שהתחילו אותה. לדבריה, אם מעשה התוקפנות יישאר ללא מענה, זה יהפוך להזמנה לפלישות חדשות.

לישראל ההיגיון הזה מובן. כאשר המשפט הבינלאומי לא פועל נגד התוקפן, הצעד הבא הופך לא לשלום, אלא לבדיקה של גבולות המותר. משטרים אוטוריטריים עוקבים בקפידה אחר מה שמסתיים במלחמות של אחרים.

אם כיבוש שטח, תקיפות על ערים, גירושים והרס תשתיות ניתן להמתין, ואז לחזור לפוליטיקה העולמית ללא עונש, זהו אות מסוכן לא רק לאוקראינה. זהו אות לכל המזרח התיכון.

איראן בסיפור הזה – לא פרט מקרי

האזכור של איראן לצד רוסיה, בלארוס וצפון קוריאה חשוב במיוחד לקורא הישראלי. עבור אוקראינה איראן – זו משתתפת אפשרית בתמיכה צבאית בתוקפנות הרוסית. עבור ישראל איראן – זו אויב אסטרטגי, הבונה רשת איומים באמצעות פרוקסי, טילים, רחפנים ותשתית צבאית סביב גבולות ישראל.

זו הסיבה שהנושא של בית הדין המיוחד יוצא מגבולות המלחמה האוקראינית-רוסית. הוא מציג תמונה רחבה יותר: סביב מוסקבה נוצר מעגל של משטרים המסייעים זה לזה לעקוף את הבידוד, לתמוך במלחמות ולבחון את מערכת הביטחון המערבית.

חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה את הנושא הזה לא רק כיוזמה משפטית אוקראינית, אלא כחלק ממאבק רחב יותר על אחריות בינלאומית. אם איראן אכן תיכנס לשדה הראייה של בית הדין העתידי, זה יהיה משמעותי גם לישראל: לראשונה בהקשר כזה עשוי להישאל השאלה על תפקיד טהראן לא כ”ספק” או “בעל ברית”, אלא כמשתתף במנגנון התוקפנות.

בלארוס, צפון קוריאה, איראן: תפקידים שונים, תוצאה אחת

למשטרים הללו תפקידים שונים.

בלארוס נתנה לרוסיה מרחב לתקיפה. צפון קוריאה מחזקת את המכונה הצבאית הרוסית במשאבים ובתמיכה פוליטית. איראן, אם תפקידה יוכח במסגרת התהליך העתידי, עשויה להופיע כמקור לטכנולוגיות, נשק או סיוע אחר שאיפשר למוסקבה להמשיך במלחמה.

אבל התוצאה הכללית אחת: התוקפנות הרוסית הפכה לאפשרית לא רק בגלל החלטות הקרמלין. היא נשענת על רשת של בעלי ברית הסבורים שניתן לשבור את הסדר הבינלאומי ללא השלכות חמורות.

זו הרשת שאוקראינה מנסה להוציא מהצל.

מדוע רוסיה כל כך חוששת מהנושא של אחריות

בראיון מודריה מדגישה במיוחד: שאלת האחריות של רוסיה אינה נושא למיקוח.

לדבריה, אוקראינה לא מתכוונת להחליף צדק בוויתורים במשא ומתן, והשותפים לא דורשים מקייב לוותר על רדיפה משפטית של מוסקבה.

זה מסביר את התגובה העצבנית של רוסיה לנושא בית הדין. עבור הקרמלין מסוכנים לא רק הסנקציות ולא רק הנכסים המוקפאים. מסוכנת עצם הקביעה המשפטית: מי התחיל את המלחמה, מי סייע לתוקפן, מי נתן פקודות, מי סיפק כיסוי פוליטי וצבאי.

רוסיה רגילה למכור לעולם את הרעיון של “סכסוך מורכב”, שבו כביכול כל הצדדים אשמים במשהו. בית הדין הורס את המבנה הזה. הוא מחזיר את השאלה להתחלה: מי תקף, מי סייע לתקיפה ומי צריך לשלם על כך.

פיצויים ונכסים מוקפאים

במקביל לבית הדין אוקראינה מקדמת מנגנון פיצויים. לדברי מודריה, יחד עם ההפסדים של המדינה, העסקים והאזרחים מדובר בסכומים של מעל ל-1 טריליון דולר. היא גם מדברת על 300 מיליארד דולר נכסים רוסיים מוקפאים כמקור חוקי אפשרי לקרן הפיצויים העתידית.

זו חלק חשוב מכל המבנה. אוקראינה שואפת לא רק לפסקי דין, אלא גם לאחריות פיננסית. עבור התוקפן המלחמה צריכה להפוך לא לאמצעי להרחבת השפעה, אלא למקור של קטסטרופה פוליטית, משפטית וחומרית.

מה זה אומר עבור ישראל

לישראל כדאי לעקוב בקפידה אחר הקמת בית הדין. לא בגלל שהאג בעצמה תפתור את כל שאלות הביטחון. ולא בגלל שהמשפט הבינלאומי תמיד פועל במהירות ובצדק.

אלא בגלל שכאן נוצר תקדים: תוקפנות לא צריכה להתמוסס בניסוחים דיפלומטיים. עוזרי התוקפן לא צריכים להסתתר מאחורי המשפט “לא נלחמנו ישירות”. משטרים המספקים נשק, פותחים שטח, נותנים טכנולוגיות או כיסוי פוליטי, לא יכולים להישאר מחוץ לשדה האחריות.

עבור אוקראינה זו שאלה של צדק לאחר התוקפנות הרוסית.

עבור ישראל – תזכורת שאיראן פועלת לא בבידוד. היא משולבת במחנה רחב יותר של מדינות הסבורות שחולשת המערב היא הזדמנות ללחץ, מלחמה וסחיטה.

ואם בית הדין העתידי בהאג אכן ייגע לא רק ברוסיה, אלא גם בבעלי בריתה, זה יהיה אות חשוב: עידן חוסר העונש צריך להסתיים לא רק עבור פוטין, אלא גם עבור אלה שסייעו למלחמתו.

בית הדין המיוחד לתוקפנות נגד אוקראינה: תאריכים ומועדים מרכזיים

24 בפברואר 2022 – תחילת התוקפנות המלאה

רוסיה החלה בפלישה מלאה לאוקראינה. לאחר תאריך זה קייב החלה לשאוף למנגנון בינלאומי נפרד להענשת אלה שקיבלו את ההחלטה על התקיפה.

19 בינואר 2023 – החלטת הפרלמנט האירופי

הפרלמנט האירופי קיבל החלטה הקוראת להקים בית דין מיוחד לפשע התוקפנות נגד אוקראינה.

מקום: הפרלמנט האירופי.

17 במאי 2023 – רישום הנזק ברייקיאוויק

בפסגת מועצת אירופה ברייקיאוויק נוצר רישום הנזק שנגרם מהתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה.

מקום: מועצת אירופה.

משמעות: האלמנט המעשי הראשון של מערכת האחריות והפיצויים העתידית.

3 ביולי 2023 – מרכז ICPA בהאג

בהאג החל לפעול המרכז הבינלאומי לרדיפה על פשע התוקפנות נגד אוקראינה – ICPA.

מקום: יורוסט, האג.

משימה: איסוף ראיות והכנת תיקים על פשע התוקפנות.

9 במאי 2025 – הסכמה פוליטית בלבוב

בלבוב נציגים מ-35 מדינות ומועצת אירופה הסכימו על התקדמות להקמת בית הדין המיוחד. בשלב זה הכלים המשפטיים היו למעשה מוכנים.

מקום: לבוב.

יוזמים: אוקראינה, מועצת אירופה ומדינות קבוצת הליבה.

14 במאי 2025 – בקשה רשמית של אוקראינה למועצת אירופה

אוקראינה ביקשה רשמית ממועצת אירופה להקים בית דין מיוחד לפשע התוקפנות נגד אוקראינה.

מקום: מועצת אירופה.

24 ביוני 2025 – החלטת ועדת השרים של מועצת אירופה

ועדת השרים של מועצת אירופה אישרה ליצור הסכם מורחב חלקית והסמיכה את המזכיר הכללי של מועצת אירופה לחתום על הסכם דו-צדדי עם אוקראינה.

מקום: מועצת אירופה.

25 ביוני 2025 – חתימת ההסכם בשטרסבורג

אוקראינה ומועצת אירופה חתמו על הסכם להקמת בית הדין המיוחד לפשע התוקפנות נגד אוקראינה.

מקום: שטרסבורג.

חותמים: אוקראינה ומועצת אירופה.

15 ביולי 2025 – אשרור ברדא העליונה

הרדא העליונה של אוקראינה אשררה את ההסכם בין אוקראינה למועצת אירופה על הקמת בית הדין המיוחד.

מקום: קייב.

17 באוקטובר 2025 – הולנד אישרה את נכונותה לקבל את בית הדין

הולנד אישרה רשמית את ההצעה למקם את בית הדין המיוחד בשטחה בשלב ההכנה.

מקום: הולנד.

23 בינואר 2026 – הסכם מועצת אירופה והאיחוד האירופי על מימון

מועצת אירופה והאיחוד האירופי חתמו על הסכם למימון צוות ההתקדמות – הצוות המתקדם שצריך להכין את השקת בית הדין המיוחד.

מקום: מועצת אירופה / האיחוד האירופי.

2027–2028 – השקה צפויה של עבודה מלאה

לפי הערכת אוקראינה, התובעים והחוקרים של בית הדין העתידי יוכלו להתחיל בעבודה לא לפני סוף 2027 או כבר ב-2028.

משימת השלב: לעבור מהמבנה הארגוני לחקירות אמיתיות והליכים משפטיים.