אוקראינה וישראל עדיין ללא חילופי CbC אוטומטיים — מה זה אומר לעסקים

אוקראינה כבר השיקה חילופי דוחות אוטומטיים של Country-by-Country Reporting עם 99 מדינות בעולם, אך ישראל עדיין נותרה בין המדינות שבהן מנגנון זה עדיין לא נכנס לתוקף.

זו חדשות חשובות לא לקהל הרחב, אלא למעגל מסוים: קבוצות חברות בינלאומיות, יועצי מס, עורכי דין, רואי חשבון ועסקים שפועלים בין אוקראינה, ישראל, ארה”ב, האיחוד האירופי ותחומי שיפוט אחרים.

לפי נתוני הפרסום “זאקון אי ביזנס” מ-18 במאי 2026 בהסתמך על שירות המסים הממלכתי של אוקראינה, חילופי דוחות CbC אוטומטיים כבר פועלים בין אוקראינה ל-99 מדינות. אך בין אוקראינה ומספר מדינות, כולל מדינת ישראל, חילופים כאלה עדיין לא החלו לפעול.

מה קרה ולמה ישראל נמצאת ברשימה

CbC — זו דוחיות של קבוצות חברות בינלאומיות לפי מדינות. בדוחות כאלה נחשף היכן הקבוצה מקבלת הכנסות, היכן היא מציגה רווחים, היכן היא משלמת מסים ובאילו תחומי שיפוט היא מנהלת פעילות כלכלית אמיתית.

לרשויות המס זהו אחד הכלים לפיקוח על תמחור העברות.

במילים אחרות, המדינה לא מסתכלת רק על חברה בודדת בתוך מדינתה, אלא על כל המבנה הבינלאומי: היכן נמצאים הנכסים, העובדים, ההכנסות, הרווחים, המסים ומרכזי הניהול. זה עוזר לזהות תכניות שבהן רווחים יכולים להיות מועברים באופן מלאכותי לתחומי שיפוט מס נוחים יותר.

אוקראינה חתמה על הסכם רב-צדדי של רשויות מוסמכות לחילופי דוחות CbC אוטומטיים ב-3 בנובמבר 2022, והוא נכנס לתוקף רשמית עבור אוקראינה ב-4 ביולי 2024.

אך החתימה על ההסכם הרב-צדדי לא אומרת שהחילופים החלו לפעול אוטומטית עם כל המדינות בו זמנית.

כדי להפעיל חילופים בין מדינות ספציפיות, שני הצדדים צריכים להשלים את ההליכים המשפטיים והטכניים. כל עוד זה לא נעשה, המנגנון לא מוחל באופן זמני ביחסים בין המדינות הללו.

עם מי החילופים עדיין לא פועלים

ברשימת המדינות והטריטוריות של אוקראינה, שבהן חילופי דוחות CbC אוטומטיים עדיין לא נכנסו לתוקף, מצוינות קנדה, וייטנאם, ישראל, קזחסטן, ניגריה, בוטסואנה, כף ורדה, גבון, גרינלנד, האיטי, מאוריטניה ומרוקו.

נאמר במיוחד שאוקראינה עדיין לא חתמה על הסכם דו-צדדי לחילופי דוחות CbC אוטומטיים עם ארה”ב.

לישראל זה לא אומר “בידוד מס” ובוודאי לא אומר היעדר שיתוף פעולה עם אוקראינה בפורמטים אחרים. מדובר במנגנון ספציפי של חילופי דוחות אוטומטיים של קבוצות חברות בינלאומיות לפי מדינות.

אבל עבור עסקים הניסוח עדיין חשוב.

אם למבנה בינלאומי יש אלמנטים אוקראיניים וישראליים, הבעלים, המנהלים והיועצים צריכים להבין אילו נתונים מועברים אוטומטית, אילו עדיין לא מועברים דרך מנגנון CbC, ואילו יכולים להידרש או להיחשף דרך ערוצי מס ומשפט אחרים.

אוקראינה, ישראל ושקיפות העסקים הבינלאומיים

הקשר העסקי האוקראיני-ישראלי בשנים האחרונות הפך להרבה יותר בולט. יש חברות שהבעלים, הניהול, העובדים, הקבלנים, הנכסים או הלקוחות שלהן נמצאים בכמה מדינות בו זמנית. חלק מהמבנים הללו קשורים ל-IT, מסחר, שירותים רפואיים, שירותים מקוונים, ייעוץ, נדל”ן, לוגיסטיקה ופרויקטים השקעתיים.

על רקע זה, שקיפות המס הופכת לנושא לא טכני, אלא לחלק מבטיחות עסקית.

חילופי דוחות CbC אוטומטיים נחוצים בעיקר לקבוצות חברות בינלאומיות גדולות. אבל הלוגיקה שלו משפיעה רחבה יותר: המדינות בודקות יותר ויותר היכן נוצרת הערך האמיתי, היכן מתקבלות ההחלטות, היכן נמצאים האנשים ולמה הרווחים נמצאים דווקא בתחום שיפוט זה או אחר.

עבור עסקים אוקראיניים שעובדים עם ישראל, זה אומר צורך לבנות מראש תיעוד, חוזים, לוגיקת ניהול ועמדת מס. עבור חברות ישראליות עם כיוון אוקראיני — אותו דבר, רק מהצד השני.

באמצע הנושא הזה עבור נאנווסטים — חדשות ישראל | Nikk.Agency חשוב המשמעות המעשית: אוקראינה וישראל נשארות קשורות לא רק בפוליטיקה, מלחמה, רפטריאציה ושאלות הומניטריות, אלא גם בעסקים. ולעסקים בקשר כזה דרושים כללים ברורים, צפיות והבנה היכן מסתיים התכנון הרגיל ומתחיל הסיכון המס.

למה זה לא סיבה להירגע

היעדר חילופי דוחות CbC אוטומטיים בין אוקראינה לישראל בשלב הנוכחי לא צריך להיתפס כ”חלון של אי-נראות”.

ראשית, מדובר רק בסוג אחד של דוחות.

שנית, הסביבה המס הבינלאומית משתנה במהירות. מה שעדיין לא הושק טכנית או משפטית היום, מחר יכול להתחיל לפעול לאחר השלמת ההליכים.

שלישית, רשויות המס יכולות להשתמש במנגנונים אחרים לחילופי מידע, בקשות, מסמכים מבנקים, נתוני ביקורת, רישומים פתוחים, דוחות תאגידיים וחומרים שמוגשים על ידי החברות עצמן.

לכן עבור קבוצות בינלאומיות המסקנה העיקרית היא לא שהחילופים עם ישראל עדיין לא פועלים, אלא שצריך להתכונן לסביבה שקופה יותר מראש.

מה צריכים לקחת בחשבון חברות ויועצים

שירות המסים הממלכתי של אוקראינה ממליץ לקחת בחשבון את המצב הנוכחי של חילופי המידע הבינלאומיים בתכנון הפעילות, הכנת הדוחות ובקרה על תמחור העברות.

עבור עסקים זה אומר מספר שאלות מעשיות.

צריך להבין אם החברה נכנסת לקבוצת חברות בינלאומית, אם היא כפופה לכללי CbC, היכן נמצאת המבנה האם, באיזו מדינה מוגש הדוח, אילו חברות בקבוצה פועלות באוקראינה או בישראל וכיצד מחולקות הפונקציות, הסיכונים, הנכסים והרווחים.

חשוב גם לא לערבב בין CbC לדוחות מס רגילים. זה לא הצהרה של עסק קטן ולא דוח סטנדרטי של חברה בודדת. זהו כלי לקבוצות חברות בינלאומיות גדולות, אבל הוא משפיע על התרבות הכללית של פיקוח מס.

עבור חברות עם קונטור אוקראיני-ישראלי חשוב במיוחד לא לחכות עד שהמנגנון יפעל במלואו בין שתי המדינות. חכם יותר לבדוק מראש את המבנה, החוזים הפנימיים, תמחור, פונקציות ניהול והוכחות לפעילות כלכלית אמיתית.

הזווית הישראלית: למה החדשות חשובות דווקא עכשיו

ישראל — מדינה עם מגזר טכנולוגי חזק, השקעות בינלאומיות וכמות גדולה של חברות שפועלות במספר שווקים בו זמנית. אוקראינה, למרות המלחמה, שומרת על בסיס IT משמעותי, פעילות יזמית, ייצוא שירותים וקשרים עם התפוצה.

במפגש של שתי הכלכלות הללו נוצרים מבנים היברידיים רבים: צוותים אוקראיניים עובדים עבור חברות ישראליות, יזמים ישראלים משתפים פעולה עם קבלנים אוקראיניים, חלק מהבעלים או המומחים משנים את מדינת המגורים, והעסק ממשיך לשרת לקוחות בתחומי שיפוט שונים.

דווקא כאן שקיפות המס הופכת לשאלה לא רק של חוק, אלא גם של מוניטין.

אם חברה פועלת בזהירות, מתעדת החלטות, מציגה לוגיקה אמיתית של חלוקת רווחים ולא מנסה להסתיר תכניות מלאכותיות, מנגנוני חילופי המידע החדשים לא צריכים להיות שוק. אם המבנה נשען על הסכמים אפורים, הסיכונים יגדלו.

בינתיים חילופי דוחות CbC אוטומטיים בין אוקראינה לישראל לא פועלים. אבל כיוון התנועה כבר ברור: מערכת המס הבינלאומית הופכת ליותר ויותר מחוברת, והמדינות פחות ופחות מוכנות להאמין לעסקים “על המילה”.

עבור חברות אוקראיניות-ישראליות זהו אות לא לפאניקה, אלא לסדר.