פליטים מאוקראינה בישראל: הארכת היתר השהייה, ילדים ומעמד משפחתי נדונו בכנסת ב-10 ביוני 2026

ב-10 ביוני 2026 קיימה ועדת הכנסת לענייני עלייה, קליטה ותפוצות ישיבת פיקוח על נושא אישורי השהייה לפליטים מאוקראינה בישראל, מצבם של ילדי הפליטים והסדרת מעמד משפחתי לזוגות בינלאומיים.

הכנסת העלתה את נושא האוקראינים, המשפחות הבינלאומיות והמעמד בישראל

כ”ה בסיוון תשפ”ו, 10 ביוני 2026, ועדת הכנסת לענייני עלייה, קליטה ותפוצות קיימה ישיבת פיקוח הנוגעת ישירות לאלפי אנשים בישראל.

הנושא נשמע בירוקרטי: סדר פעולות של רשויות המדינה בהסדרת מעמד על בסיס קשרים משפחתיים.

אבל מאחורי הניסוח הזה יש משפחות חיות, אזרחים אוקראינים עם הגנה זמנית, זוגות בינלאומיים, ילדים, בני זוג, אנשים ללא עתיד ברור ואלו שמחכים חודשים או שנים לתשובה ממשרד הפנים.

בישיבה בראשות חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת העבודה, דנו כיצד ישראל מסדירה מעמד לאנשים הקשורים בקשרים משפחתיים עם אזרחי המדינה ומה קורה עם האוקראינים שנמצאים כאן בגלל המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.

המספר המרכזי נשמע קשה: לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון ל-31 במרץ 2026, נמצאים בישראל 23,000 אזרחים אוקראינים במסגרת מדיניות הגנה זמנית ואי-החזרה.

זו לא סטטיסטיקה מופשטת.

אלו אנשים שחיים בישראל כבר לא חודש ראשון ולא שנה ראשונה. מישהו עובד, מישהו מגדל ילדים, מישהו מחכה למסמכים, מישהו לא מבין מה יהיה אחרי הארכת האישור לשהייה.

האישורים לאוקראינים תקפים עד סוף יוני

רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה כי האישורים לשהיית אזרחי אוקראינה בישראל הוארכו אוטומטית מספר פעמים בהחלטות שר הפנים ומנכ”ל הרשות.

כעת הם תקפים עד 30 ביוני 2026 או עד סיום המלחמה באוקראינה — תלוי איזה אירוע יקרה קודם.

מצופה שהאישורים יוארכו שוב אוטומטית לעוד שלושה חודשים. אבל דווקא הסכמה זו מעוררת דאגה: חיי האנשים מחולקים למעשה למקטעים קצרים של 90 יום.

לתייר שלושה חודשים הם תקופת טיול.

למשפחה שברחה מהמלחמה, שלושה חודשים הם לא חיים, אלא מצב של המתנה מתמדת. אי אפשר לתכנן עבודה, לימודי ילדים, שכירות דירה, טיפול רפואי, מסמכים, עתיד.

ברשות האוכלוסין וההגירה הצהירו כי נושא הארכת האישורים והמשך מדיניות אי-החזרה לאחר 30 ביוני 2026 נמצא כעת בבחינה מקצועית. ההחלטה צריכה להתקבל ולהתפרסם לפני תום תקופת ההארכה הנוכחית.

גלעד קריב: ישראל למעשה מראה לזוגות בינלאומיים את הדלת

יו”ר הוועדה גלעד קריב ניסח את הבעיה בחדות.

לדבריו, מדינת ישראל למעשה מראה לזוגות בינלאומיים את הדלת. הוא הדגיש שהוועדה עוסקת לא רק בנושאי עלייה ותפוצות, אלא גם במניעת הגירה מישראל.

זהו שינוי חשוב.

בדרך כלל נושא מעמד בן זוג או שותף זר נחשב לבעיה של משרד הפנים, שאלונים, תעודות, ראיונות קונסולריים ובדיקת קשרים. קריב קישר אותה למגמה רחבה יותר — עזיבת אנשים מישראל.

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים האחרונות עולה מספר העוזבים את הארץ. מדובר בעשרות אלפי ישראלים, כאשר רובם נולדו בישראל.

קריב ציין שלדעתו כל זוג — ישראלי או בינלאומי — שמחליט לעזוב את הארץ, הוא סיבה לצער.

במיוחד גבוהה חלקם של העוזבים בקרב ישראלים שנמצאים בקשרים עם אזרחים זרים. וכאן הסיבה לעיתים קרובות אינה בהיעדר קשר לישראל, אלא באי-יכולת לעבור במשך שנים את ההליך המדורג ללא עצבים, השפלה, הפסדים כספיים ופחד מסירוב.

מה דורשת הוועדה

קריב קרא להכיר במשפחות בינלאומיות ולהעניק להן הקלות בנושאי מעמד בישראל בתקופת ההליך המדורג.

בנפרד הוא הציע לשקול את האפשרות לשנות את מעמד הזוגות הללו לקטגוריה B/1.

זה חשוב עקרונית: מעמד B/1 מעניק אישור לשהייה ועבודה בישראל. עבור אדם שחי כאן בזוג עם ישראלי או ישראלית, זה לא רק סימון טכני. זו אפשרות לעבוד באופן חוקי, לשלם מיסים, לחיות ללא תחושת זמניות מתמדת ולא להיות תלוי לחלוטין בבן הזוג.

רשות האוכלוסין וההגירה, מצידה, הצהירה כי בשנתיים האחרונות שיפרה משמעותית את רמת השירות במסגרת ההליך המדורג והעבירה את הגשת הבקשות לפורמט מקוון מרחוק.

לפי עמדת הרשות, זה פוטר את המבקשים מהצורך לבקר באופן אישי בסניפים ומאפשר לבצע בדיקות באופן מרכזי ומקצועי.

כמו כן, נאמר כי הענקת מעמד B/1 לתקופה של שלוש שנים לבני זוג בפועל, שאינם נשואים רשמית, היא חלק מתוכנן מההליך המדורג.

על הנייר הכל נשמע מסודר.

אבל אם המערכת הייתה עובדת ללא תקלות, לא היה צורך בכנסת לקיים ישיבת פיקוח נפרדת.

פליטים אוקראינים, ילדים וזכויות: למה ישראל צריכה פתרונות ברורים

לקוראי נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency הנושא הזה רגיש במיוחד, כי מדובר בשתי קבוצות גדולות: אוקראינים שקיבלו הגנה זמנית בגלל המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, ומשפחות בינלאומיות שמנסות להסדיר מעמד בישראל דרך קשרים משפחתיים.

שתי הקבוצות מתמודדות עם אותה בעיה: באופן פורמלי המדינה לא סוגרת את הדלת לחלוטין, אבל גם לא נותנת פתרון יציב מספיק.

אנשים נשארים במצב ביניים.

הם כאילו נמצאים בישראל באופן חוקי, אבל לעיתים קרובות לא יכולים לממש את הזכויות באופן מלא. הם כאילו מוגנים מהחזרה, אבל תלויים בהארכה הבאה. הם כאילו עוברים הליך, אבל לא תמיד מבינים את הזמנים, הדרישות, ההיגיון של ההחלטות והסיכויים האמיתיים.

גלעד קריב אמר במפורש: כשישראל מקבלת פליטי מלחמה, לא נכון לתת להם אישור לשהייה ולהאריך אותו כל פעם רק לשלושה חודשים.

לדבריו, אנשים כאלה מקבלים ויזת תייר ולא יכולים לממש את זכויותיהם באופן מלא בזמן שהותם בישראל.

ילדים מאוקראינה: הכנסת דורשת נתונים מדויקים

בנפרד דרש יו”ר הוועדה לקבל סטטיסטיקה מלאה על ילדי הפליטים מאוקראינה שנמצאים בישראל.

מעניין אותו לא רק המספר הכולל של הילדים.

קריב ביקש לברר כמה מהם משולבים במערכת החינוך של משרד החינוך וכיצד הם מחולקים גיאוגרפית ברחבי הארץ. זה כבר לא רק שאלה של משרד הפנים. זו שאלה של בתי ספר, רשויות מקומיות, תמיכה חברתית, שפה, התאקלמות ועתיד הילדים שנמצאים בישראל בגלל המלחמה.

אם ילד חי במדינה, אבל לא משולב כראוי במערכת החינוך, הבעיה הופכת ארוכת טווח.

היא משפיעה לא רק על המשפחה, אלא גם על החברה הישראלית. במיוחד אם מדובר באלפי אנשים שנמצאים כאן לא כתיירים, אלא כעקורים מאולצים ממדינה שבה המלחמה נמשכת.

קריב גם ביקש מרשות האוכלוסין וההגירה לשתף פעולה עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ולספק נתונים להכנת עבודה מחקרית.

הוועדה רוצה לקבל סטטיסטיקה עדכנית על זמני הטיפול בבקשות של זוגות בינלאומיים לקבלת מעמד בישראל.

למה היעדר מעמד הופך לבעיה לכל המדינה

החלק המדאיג ביותר בהצהרת קריב נשמע בסוף: הוא מודאג מאוד מכך שבישראל חיים אנשים ללא מעמד רשמי, ובהתאם לכך, ללא אפשרות לממש את זכויותיהם במלואן.

זו כבר לא שאלה פרטית של זוג אחד או משפחה אחת.

כשבמדינה מופיעים אלפי אנשים במצב משפטי תלוי, זה יוצר אזור אפור. אדם יכול לעבוד באופן לא רשמי, לפחד לפנות לעזרה רפואית, לא להבין אם יש לו זכות לחינוך לילדים, לחשוש מכל מגע עם רשויות המדינה.

לישראל, שמדברת כל הזמן על קשר עם התפוצות, עלייה, אחדות משפחתית ואחריות הומניטרית, מצב כזה נראה סותר.

מצד אחד, המדינה מקבלת אנשים ולא מחזירה אוקראינים שברחו מהמלחמה.

מצד שני — רבים מהם חיים ללא מעמד יציב, עם הארכות לשלושה חודשים וללא מפת דרכים ברורה.

ישיבת ועדת הכנסת ב-10 ביוני 2026 הראתה שנושא האוקראינים בישראל והמשפחות הבינלאומיות יוצא מגבולות הבירוקרטיה הרגילה. זהו נושא של דמוגרפיה, זכויות אדם, קליטה, עלייה, מדיניות משפחתית ואמון במדינה.

הוועדה מתכוונת לקיים ישיבה נוספת ולקבל תשובות מכל המשרדים הרלוונטיים.

קריב גם ביקש לבדוק את סדר הפעולה של רשות האוכלוסין וההגירה עם ארגון “נתיב” במשרד ראש הממשלה.

השאלה המרכזית כעת פשוטה: האם ישראל תוכל לעבור מהארכות זמניות והליכים מורכבים למדיניות ברורה לאנשים שכבר חיים כאן, קשורים למשפחות ישראליות או נמצאים במדינה בגלל המלחמה.

כרגע אין תשובה.

אבל עצם הצגת השאלה בכנסת כבר אומרת שאי אפשר להסתיר את הבעיה מאחורי ניסוחים על “בחינה מקצועית” ו”הליך מדורג”.

שאלות נפוצות

כמה אזרחים אוקראינים נמצאים בישראל בהגנה זמנית?

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון ל-31 במרץ 2026, נמצאים בישראל 23,000 אזרחים אוקראינים במסגרת מדיניות הגנה זמנית ואי-החזרה.

עד מתי תקפים האישורים לשהיית האוקראינים?

כעת האישורים תקפים עד 30 ביוני 2026 או עד סיום המלחמה באוקראינה — תלוי מה יקרה קודם. מצופה הארכה אוטומטית לעוד שלושה חודשים.

מי קיים את הישיבה בכנסת?

הישיבה התקיימה על ידי ועדת הכנסת לענייני עלייה, קליטה ותפוצות בראשות חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת העבודה.

מהו מעמד B/1?

B/1 הוא אישור לשהייה ועבודה בישראל. הוועדה מציעה לשקול את האפשרות להעניק מעמד כזה לזוגות בינלאומיים בתקופת ההליך המדורג של הלגליזציה.

למה הנושא חשוב למשפחות בינלאומיות?

כי זוגות שבהם אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי והשני אזרח זר, לעיתים קרובות מתמודדים עם המתנה ממושכת, בדיקות ואי-ודאות. לדברי גלעד קריב, מדיניות כזו למעשה דוחפת חלק מהמשפחות לעזוב את ישראל.

מה הכנסת רוצה לדעת על הילדים מאוקראינה?

הוועדה ביקשה נתונים על מספר ילדי הפליטים מאוקראינה בישראל, השתלבותם במערכת החינוך של משרד החינוך והפצתם הגיאוגרפית ברחבי הארץ.