בדקו את הטלפון: בישראל מפיצים קנסות מזויפים בשם המשטרה

בישראל מתפשטת הונאה חדשה במסווה של הודעות רשמיות מהמשטרה על הפרת חוקי התנועה. בבוקר יום רביעי, 29 ביולי 2026, תושבי המדינה החלו לקבל הודעות בדרישה לשלם מיד קנס כביכול שהוטל. לתשלום מציעים לנמען לעבור לקישור המצורף.

משטרת ישראל הזהירה רשמית שההודעות מזויפות. מטרתן היא לגרום לאדם לפתוח אתר פישינג, להזין פרטים אישיים, נתוני כרטיס אשראי או מידע תשלום אחר. המשטרה קראה לא לעבור לקישור, לא להזין דבר ולמחוק את ההודעה מיד.

היקף תשומת הלב הציבורית ניכר גם ב-Google Trends. בצילום המסך שסופק על ידי НАновости נראה כי עד ערב 29 ביולי החיפוש ברוסית «משטרה» בישראל צבר יותר מ-2000 חיפושים וגדל ביותר מ-1000%. העלייה החדה החלה כארבע שעות לפני עדכון הנתונים.

במקביל, ברשימת החיפושים הפופולריים הופיע החיפוש בעברית «קנס» — «קנס», שצבר יותר מ-1000 חיפושים. Google Trends לא חושף את הסיבה המדויקת לכל חיפוש, אך צירוף המקרים בזמן מאפשר להניח שרבים מהישראלים החלו לחפש מידע לאחר קבלת הודעות חשודות או לאחר הפצת אזהרת המשטרה.

איך נראה הקנס המזויף

הנוכלים ניסו להעניק להודעה מראה רשמי. בדוגמה שפורסמה על ידי המשטרה נעשה שימוש בכותרת:

«מרכז קנסות התנועה של משטרת ישראל — הודעה סופית על תשלום».

לנמען מודיעים כי רכבו כביכול תועד על ידי מערכת אוטומטית לבקרת תנועה. כהפרה מצוינת חניה בלתי חוקית, והראיות נקראות מערכת מצלמות אבטחה ו”מצלמה חכמה”.

בהודעה מצוין גם מספר הקנס הפיקטיבי:

IL202647415347

בהמשך מזהירים מחברי ההודעה כי במקרה של עיכוב בתשלום, התיק יועבר לבית המשפט, לסכום יתווספו הוצאות גבייה כפויות, ופעולת רישיון הנהיגה עשויה להיות מוגבלת לתקופה של עד שישה חודשים.

המועד האחרון לתשלום נקבע ל-29 ביולי 2026 עד 24:00. במילים אחרות, הנוכלים דורשים לשלם עד חצות של אותו יום.

הגבלה כזו בזמן היא אחד הכלים העיקריים ללחץ פסיכולוגי. לאדם לא נותנים לבדוק את המידע בשקט, להיכנס למערכת הממשלתית בעצמו או להתייעץ עם קרובי משפחה. מנסים להפחיד אותו בבית המשפט, בהוצאות נוספות ובאפשרות להגבלת רישיון הנהיגה.

אילו פרטים חושפים את הנוכלים

בבדיקה מדוקדקת של ההודעה ניתן להבחין כי היא אינה תואמת הודעה רשמית רגילה.

השולח מצוין ככתובת הדומה לחשבון פרטי רגיל ב-Hotmail:

rhodenarchacki032@hot…

בטקסט חסרים מספר הרישום של הרכב, המקום המדויק של ההפרה, זמן התיעוד וגובה הקנס. לנמען לא מראים תמונה של הרכב או פרטים אחרים המאפשרים להבין על איזה אירוע מדובר.

חשוב במיוחד הכתובת שאליה מציעים לעבור:

gov.dichvucong.cc/he

המילה gov בתחילה עשויה ליצור רושם של משאב ממשלתי, אך הדומיין הראשי האמיתי הוא dichvucong.cc. הוא אינו שייך למערכת הממשלתית הרשמית של ישראל.

אתרים ממשלתיים ישראליים ממוקמים על דומיין gov.il. לכן, נוכחות המילה gov בתחילת כתובת ארוכה עדיין לא אומרת שהאתר שייך למשרד ממשלתי.

בהודעה המזויפת ניתן להבחין במספר סימנים להונאה:

• כתובת אינטרנט לא ידועה שאינה מסתיימת ב-gov.il;
• כתובת פרטית של השולח;
• חוסר במספר הרכב;
• חוסר במקום ובזמן המדויק של ההפרה;
• חוסר בסכום הקנס;
• דרישה לשלם את הקנס עד חצות;
• איומים בבית המשפט ובהגבלת רישיון הנהיגה;
• הצורך לעבור לקישור שנשלח;
• ניסוחים לא טבעיים הדומים לתרגום מכונה.

המראה הרשמי של ההודעה, המילה “משטרה” ומספר הפרוטוקול כביכול שהונפק אינם מוכיחים את אמיתותה. כל האלמנטים הללו יכולים הנוכלים להעתיק או להמציא תוך מספר דקות.

מדוע הסכמה זו מסוכנת במיוחד

הבעיה העיקרית היא שהודעות אמיתיות על הפרות תנועה בישראל אכן יכולות להגיע ב-SMS.

בינואר 2025 הודיעה המשטרה על תחילת שליחת הודעות לאזרחים על הפרות תנועה מסוימות שבוצעו במהלך 24 השעות הקודמות. הודעה אמיתית עשויה להכיל מידע על ההפרה ולהפנות את הנהג לשירות הממשלתי הרשמי.

לכן, הטענה שמשטרת ישראל לעולם לא שולחת הודעות ב-SMS תהיה שגויה. הנוכלים משתמשים במנגנון ממשלתי קיים ומעתיקים פורמט שכבר מוכר לאזרחים.

זה בדיוק מה שהופך את ההודעה למאמינה. הנמען עשוי לזכור שמשרדים ממשלתיים אכן משתמשים ב-SMS, לראות את המילה “משטרה”, לפחד מאיום של הליך משפטי ולעבור לקישור מבלי לבדוק את כתובתו.

НАновости — חדשות ישראל מדגיש: יש לבדוק לא את עצם קבלת ההודעה, אלא את הדומיין של האתר, פרטי הרכב, מספר הפרוטוקול וקיום החוב במערכת הממשלתית הרשמית.

מה ממליצה משטרת ישראל

המשטרה ניסחה שלוש דרישות עיקריות:

1. לא לעבור לקישור המצורף.
2. לא להעביר פרטים אישיים ופרטי כרטיס אשראי.
3. למחוק מיד את ההודעה המזויפת.

כל דרישות תשלום יש לבדוק רק דרך ערוצים ממשלתיים רשמיים. בטוח יותר לא לפתוח את הקישור מה-SMS שהתקבל, אלא להיכנס בעצמך לפורטל gov.il ולמצוא שם את השירות לבדיקה או תשלום קנסות תנועה.

קנס אמיתי ניתן לשלם דרך שירות האינטרנט הרשמי, ערוצי תשלום ממשלתיים, עמדות שירות עצמי בתחנות משטרה או סניפי דואר.

ניתן לקבל מידע רשמי במספרים הבאים:

• המרכז הלאומי לפניות נהגים של המשטרה — *9666;
• מנהל האכיפה והגבייה — *35592;
• מספר נוסף של מרכז הגבייה — 073-2055000.

אם ב-SMS לא מצוינים מספר הרכב, תאריך, מקום, סוג ההפרה וסכום הקנס, אין לשלם דרך קישור כזה.

מה לעשות אם הקישור כבר נפתח

עצם פתיחת הדף עדיין לא בהכרח אומרת שכסף או מידע אישי נגנבו. יש לסגור מיד את האתר ולא להוריד ממנו אפליקציות, מסמכים או קבצים אחרים.

אם אדם פתח את הדף אך לא הזין דבר, יש לבדוק את הטלפון או המחשב עם אנטי-וירוס, למחוק את ההודעה ולא לחזור לאתר החשוד.

אם הוזנו פרטי כרטיס אשראי בדף, יש לפעול מיד:

• ליצור קשר עם הבנק או חברת האשראי;
• לבקש לחסום או להחליף את הכרטיס;
• לבדוק את הפעולות האחרונות;
• לדווח על חיובים לא מוכרים;
• לבדוק אם הופיעו תשלומים קבועים חשודים.

אם באתר המזויף הוזנו סיסמה, פרטי בנק אינטרנט, קוד אישור מ-SMS או פרטי חשבון ממשלתי, יש להחליף סיסמאות בהקדם האפשרי.

מסירת קוד בנק חד פעמי מסוכנת במיוחד. במקרה כזה יש לפנות מיד לבנק, מבלי להמתין להופעת חיובים.

על הודעה חשודה או אירוע סייבר אחר ניתן לדווח למנהל הלאומי לאבטחת סייבר של ישראל. מרכז CERT-IL הממשלתי מקבל פניות אזרחים במספר 119.

מועיל לשמור צילום מסך של ההודעה, כתובת האתר, מספר או כתובת הדואר האלקטרוני של השולח ונתונים על חיוב אפשרי. חומרים אלה עשויים להידרש על ידי הבנק, המשטרה או מומחי המנהל הלאומי לאבטחת סייבר.

מה המשטרה עדיין לא הודיעה

באזהרה שהופצה ב-29 ביולי, לא צוין כמה הודעות מזויפות נשלחו וכמה תושבי ישראל עברו לקישור.

כמו כן, עדיין אין נתונים רשמיים:

• על מספר הנפגעים;
• על סכום הכסף שנגנב;
• על בעלי האתר המזויף;
• על המדינה שממנה יכלה להתנהל ההודעה;
• על מעצרים אפשריים;
• על תחילת חקירה פלילית נפרדת;
• על חסימת הדומיין המזויף.

לכן, ניתן לדבר על קמפיין פישינג מאושר, אך לא על היקפו הסופי.

העלייה החדה בחיפושים “משטרה” ו”קנס” ב-Google Trends מראה שההודעה משכה תשומת לב רבה של האזרחים. עם זאת, הסטטיסטיקה של החיפושים לא מאפשרת לקבוע כמה אנשים באמת קיבלו הודעות וכמה מהם העבירו לנוכלים את פרטיהם.

איך לא להיות קורבן להודעות כאלה

הדרך העיקרית להגנה היא לעולם לא לשלם קנסות בלתי צפויים ישירות דרך קישור ב-SMS או דואר אלקטרוני.

גם אם ההודעה נראית משכנעת, יש:

• לפתוח בעצמך את האתר הרשמי;
• לבדוק את סיומת הדומיין;
• למצוא את הקנס לפי מספר הרכב או הפרוטוקול;
• לוודא שמצוינים תאריך, מקום וסוג ההפרה;
• לא למהר בגלל איומים ומועדים מלאכותיים;
• לא להעביר קודי אישור בנקאיים.

НАновости — חדשות ישראל ממליץ להתייחס בחשד לכל הודעה שבה מכריחים את האדם לפעול מיד. ביטויים כמו “אזהרה אחרונה”, “שלם עד חצות”, “הרישיון שלך יוגבל” או “התיק יועבר לבית המשפט” משמשים לעיתים קרובות כדי שהנמען לא יספיק לבדוק את המידע.

סמל המדינה, המילה “משטרה”, מספר הפרוטוקול והטון הרשמי עדיין לא מאשרים את אמיתות ההודעה. הקובעים הם הדומיין האמיתי, פרטים מאושרים על ההפרה וקיום הקנס במאגר הממשלתי.