משתתף בפרעות בשדה התעופה של מחצ’קלה הלך להילחם עבור רוסיה ונהרג באוקראינה

ב-11 באוגוסט 2026 נודע על מותו במלחמה נגד אוקראינה של עומאר ג’אנבורוייב – אחד המשתתפים במהומות ההמוניות בנמל התעופה של מחצ’קלה ב-29 באוקטובר 2023. אז פרצה ההמון לנמל התעופה לאחר הגעת מטוס מישראל וחיפשה בין הנוסעים ישראלים ויהודים. ג’אנבורוייב לאחר מכן הורשע, ולאחר מכן במקום להמשיך את סיפור הכלא שלו, מצא את עצמו בצבא הרוסי.

בינואר 2026 הופיע וידאו שבו ג’אנבורוייב עצמו סיפר על חתימת חוזה עם משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית. את הגעתו לנמל התעופה ב-2023 הוא הסביר בכך ש”תמך באחים מפלסטין”, וההחלטה לצאת למלחמה כינה דרך “להשתקם” ו”להגן על המולדת”.

עבור פאבל שווייקו הסיפור הזה נמצא ממש בצומת של שתי נושאים עליהם הוא כותב באופן קבוע. פאבל נולד וגדל באוקראינה, והיום חי בישראל; עבור יהודי אוקראיני הקשר בין הציד על ישראלים בנמל התעופה הרוסי והשליחה לאחר מכן של משתתף מורשע באירועים אלו למלחמה נגד אוקראינה נראה לא ככרוניקה בינלאומית מופשטת, אלא כשרשרת אירועים אחת. לכן כאן חשוב לא רק גורלו של אדם אחד, אלא גם השאלה מה הפתרון שהמערכת הממשלתית הרוסית הציעה לאנשים שהורשעו לאחר הפוגרום האנטי-ישראלי.

נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר סיפרו בפירוט על הפוגרום בנמל התעופה של מחצ’קלה באוקטובר 2023. כעת לסיפור ההוא יש המשך שמוביל כבר ישירות לאוקראינה.

מה קרה בנמל התעופה של מחצ’קלה ב-29 באוקטובר 2023

המהומות החלו על רקע דיווחים על הגעת טיסה עם נוסעים מישראל. ההמון פרץ לטרמינל ולשדה התעופה “אויטש”, אנשים עצרו מכוניות, דרשו להראות מסמכים וניסו לברר היכן נמצאים נוסעי המטוס שהגיע מישראל.

חשוב לתעד זאת לא כמאפיין עיתונאי של מה שקרה. ביוני 2025 הודיעה התביעה של מחוז סטברופול על גזר דין לשבעה תושבי דאגסטן, ביניהם נקרא במפורש עומאר ג’אנבורוייב. התביעה הרוסית טענה שהם השתתפו במהומות “על רקע שנאה לאומית ודתית ועוינות כלפי אזרחי ישראל”.

לפי נתוני התביעה, פעולות המשתתפים הובילו לחסימה מלאה של נמל התעופה. רכוש ניזוק והושמד ביותר מ-24 מיליון רובל, פעולות בלתי חוקיות בוצעו כלפי 30 נציגי השלטון, ו-23 עובדים נפצעו בדרגות שונות של חומרה.

ג’אנבורוייב היה בין שבעת הנאשמים באחד מהתהליכים. ביוני 2025 קבע בית המשפט למשתתפי הקבוצה הזו עונשי מאסר בפועל; לג’אנבורוייב, לפי הנתונים שפורסמו, — 6 שנים ו-8 חודשים במושבה.

מאוחר יותר דיווחו רשויות החקירה הרוסיות על 135 מורשעים בתיק הגדול על המהומות בנמל התעופה של מחצ’קלה. כלומר, לא היה מדובר באירוע עם כמה מפרי סדר אקראיים, אלא ברדיפה פלילית רחבת היקף של משתתפי האירועים, שהפכו לאחת ההתפרצויות הבולטות ביותר של תוקפנות אנטי-ישראלית ואנטישמית ברוסיה לאחר ה-7 באוקטובר 2023.

ממציאת ישראלים — לחוזה עם הצבא הרוסי

החלק המשמעותי ביותר בסיפורו של ג’אנבורוייב מתחיל כבר לאחר גזר הדין. בין מתן ההחלטה של בית המשפט בקיץ 2025 לבין ההודעה על מותו באוגוסט 2026 מופיע הצבא הרוסי.

בינואר 2026 פורסם וידאו עם ג’אנבורוייב עצמו. הוא סיפר שחתם על חוזה ומתכוון לצאת למלחמה נגד אוקראינה. עם זאת, הוא לא הכחיש את השתתפותו באירועים במחצ’קלה והסביר שהגיע אז לנמל התעופה בגלל תמיכה ב”אחים מפלסטין”.

מתקבלת רצף שלא ניתן לראות אם בוחנים כל חדשות בנפרד. באוקטובר 2023 — חיפוש נוסעים מישראל בנמל התעופה. ביוני 2025 — גזר דין פלילי. כעבור כמה חודשים — חוזה עם צבא המדינה שמנהלת מלחמה כוללת נגד אוקראינה. באוגוסט 2026 — הודעה על מוות.

דווקא הרצף הזה מבדיל את הסיפור הנוכחי מדיווח חזיתי רגיל. ג’אנבורוייב מצא את עצמו במלחמה לא לפני המשפט ולא באופן בלתי תלוי בתיק במחצ’קלה. החוזה הופיע כבר לאחר שהמדינה הכירה בו כאשם וקבעה עונש מאסר בפועל.

מדוע מורשע בכלל יכול היה למצוא את עצמו במלחמה

לכך נוצר ברוסיה מנגנון משפטי נפרד. בחוק הפדרלי מס’ 64-פז מ-23 במרץ 2024 הופיעה בקוד הפלילי של הפדרציה הרוסית סעיף 80.2 על שחרור מעונש בקשר עם שירות צבאי במהלך גיוס, מצב חירום או מלחמה.

היא קובעת שאדם שמרצה עונש על עבירה ונכנס לתנאים שנקבעו בחוק, לאחר חתימת חוזה עם הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, יכול להיות משוחרר על תנאי מעונש. עבור מספר עבירות החוק קובע חריגים, אך המבנה עצמו חשוב עקרונית: המדינה הרוסית שילבה באופן פורמלי את השירות הצבאי במנגנון הפלילי.

לכן הסיפור של ג’אנבורוייב — לא רק סיפור על אסיר שהצליח איכשהו להגיע לחזית. החקיקה הרוסית מאפשרת לקטגוריות מסוימות של מורשעים להחליף מושבה בשירות צבאי.

כאן עולה שאלה שלא הייתה באוקטובר 2023. מה בדיוק אומר “להשתקם” במבנה כזה? לאחר השתתפות במהומות, שמניעיהן התביעה הרוסית קשרה לשנאה כלפי אזרחי ישראל, המדינה הציעה דרך דרך השתתפות במלחמה נגד מדינה אחרת.

זה כבר לא הערכת המניעים של ג’אנבורוייב — הוא ניסח את מניעיו בעצמו. מדובר בתוצאה של עבודת המערכת: גזר דין פלילי ומלחמה הפכו עבורו לא לשתי סיפורים מבודדים, אלא לשלבים עוקבים של ביוגרפיה אחת.

ג’אנבורוייב לא היה המשתתף היחיד בפוגרום בצבא הרוסי

סיפור זה הופך לחשוב במיוחד משום שג’אנבורוייב לא היה לבד. לפי דיווחים של ראש ועדת הפיקוח הציבורית של דאגסטן, שמיל חדולייב, הוא כבר הפך לשני משתתף באירועים בנמל התעופה של מחצ’קלה שנהרג במלחמה.

הראשון היה מוחמד-סעיד מורטזאלייב. הוא נקבר בדאגסטן בינואר 2026. הוא גם מצא את עצמו בצבא הרוסי לאחר תיק פלילי הקשור לאירועים בנמל התעופה.

לאחר ההודעה על מותו של ג’אנבורוייב, חדולייב אמר שעוד שישה משתתפים ב”אירועי נמל התעופה” נמצאים באזור הקרבות, ואחד חזר מהמלחמה כנכה. מספרים אלו מראים שכבר קשה לצמצם את העניין להחלטה אישית של מורשע אחד.

זו פרט עקרוני להבנת כל הסיפור. אדם אחד יכול היה להיות יוצא דופן. כמה מורשעים באותו מאגר תיקים, שמצאו את עצמם לאחר מכן בצבא הרוסי, מראים כבר מסלול חוזר.

וכאן לנאנובוסטי יש המשך חשוב לתצפית העצמית שלהם. בניתוח האחרון על אנטישמיות ברוסיה המודרנית חזרנו דווקא למחצ’קלה כרגע שבו הרטוריקה האנטישמית הפסיקה להיות רק מילים ויצאה ישירות לשדה התעופה. כעת חלק מהאנשים מההמון ההוא מתגלים כבר בשטח אחר — במלחמה נגד אוקראינה.

מדוע הסיפור הזה בו זמנית על ישראל ואוקראינה

עבור הקורא הישראלי נקודת המוצא ברורה: מושא החיפוש בנמל התעופה היו אנשים שהגיעו מישראל. משתתפי ההמון ניסו לקבוע את מוצאם, בדקו מסמכים וחיפשו נוסעים מהטיסה מתל אביב. התביעה הרוסית לאחר מכן תיעדה בעצמה בחומרי התיק הפלילי את מניע השנאה והעוינות דווקא כלפי אזרחי ישראל.

עבור הקורא האוקראיני ההמשך מתרחש כבר במלחמה. לאחר גזר הדין, האדם שהשתתף באותם אירועים לא רק יצא משדה המידע — הוא מצא את עצמו בצבא המדינה שמנהלת מלחמה נגד אוקראינה.

חיבור שתי הנקודות הללו נותן תמונה לא נוחה לתעמולה הרוסית. מוסקבה מנסה באופן קבוע לדבר עם הקהל הישראלי בשפת הזיכרון על הנאציזם והמאבק באנטישמיות. אבל בתוך רוסיה עצמה קודם כל מתרחש חיפוש המוני של ישראלים בנמל התעופה, ולאחר מכן חלק מהמשתתפים המורשעים באירועים אלו מקבלים אפשרות לעבור מהמערכת הפלילית לכוחות המזוינים.

זה לא אומר שהחוזה מבטל אוטומטית את הפשע, ולא נותן בסיס לייחס מניעים זהים לכל מי שמצא את עצמו במלחמה. אבל רצף העובדות כאן חשוב יותר מהשערות: נמל התעופה, תיק פלילי, גזר דין, חוזה, מלחמה נגד אוקראינה.

לכן הסיפור הזה עבור נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency לא מסתיים בהודעה על מותו של אדם אחד. היא מראה נקודת מפגש אמיתית של שתי מלחמות בעידן המידע — שנאה כלפי ישראלים לאחר ה-7 באוקטובר והתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה.

מה ידוע על מותו של ג’אנבורוייב — ומה עדיין לא ידוע

ב-11 באוגוסט 2026 הודיע שמיל חדולייב כי גופתו של עומאר ג’אנבורוייב צריכה להגיע לכפר טארקי לקבורה. לדבריו, לג’אנבורוייב נותרו ארבעה בנים.

עם זאת, הודעות פתוחות אינן נותנות בסיס לטעון היכן בדיוק הוא נהרג, באיזו יחידה של הצבא הרוסי שירת ובאילו נסיבות נהרג. אין נתונים מאומתים פומבית על יישוב אוקראיני ספציפי, קטע חזית או אירוע קרבי.

לכן הגבול המוכח כאן די ברור. מאושרת השתתפותו של ג’אנבורוייב באירועים ב-29 באוקטובר 2023, רדיפתו הפלילית וגזר הדין, חתימת החוזה עם הצבא הרוסי והודעה על מותו במלחמה נגד אוקראינה. פרטים על הקרב האחרון שלו או נסיבות מותו נותרו לא ידועים.

אבל להבנת הסיפור עצמו הפרטים הללו כבר לא נדרשים. אדם שב-2023 נמצא בין משתתפי מהומות נגד אזרחי ישראל, פחות משלוש שנים לאחר מכן נהרג במלחמת רוסיה נגד אוקראינה. בין שתי הנקודות הללו נמצאים בית המשפט הרוסי, עונש אמיתי ומנגנון מדינתי שאיפשר למורשע לעבור ממערכת הענישה לצבא.