הכנת אוקראינה לחורף 2026–2027: 10 אלף גנרטורים כבר לא פותרים את הבעיה — הופיעו נקודות תורפה חדשות

אוקראינה מתקרבת לחורף החמישי של המלחמה המלאה לא באותה נקודה שבה הייתה בסתיו 2022. גנרטורים וסוללות כבר נספרים באלפים, אך כעת התברר: נקודת התורפה עשויה להיות מהנדסים, דלק, מחסנים, כספים עירוניים וטילים נגד מטוסים.

ל’קייבסטאר’ כבר יש יותר מ-10,000 גנרטורים ו-261,000 סוללות. החברה השקיעה יותר מ-5.6 מיליארד גריבנה ביציבות האנרגטית של הרשת שלה. לכאורה, אחרי מספרים כאלה, השיחה על איך לשרוד הפסקות חשמל צריכה להיות פשוטה יותר.

קרה ההפך.

כעת אחת הבעיות הרציניות של תעשיית התקשורת היא מחסור במהנדסים מוסמכים. במהלך הפסקות החשמל בחורף ושיקום אחרי התקפות רוסיות, אנשים נאלצים לעבוד כמעט ללא הפסקות וסופי שבוע. אפשר לקנות גנרטור. גם סוללות. אבל מומחה שייסע בלילה לתחנת בסיס פגועה ויחזיר אותה לרשת, אי אפשר לקנות במהירות ולא להוציא מהמחסן.

נראה לי שדווקא מהפרט הזה כדאי להתחיל את השיחה על הכנת אוקראינה לחורף 2026–2027. כי זה מראה דבר שקל לא לשים לב אליו מאחורי המילים הרגילות ‘יציבות אנרגטית’ ו’תשתית קריטית’: אוקראינה כבר פותרת בעיות ברמה השנייה והשלישית.

ב-2022 חיפשו גנרטור. לאחר מכן — סוללות, ממירים, תחנות טעינה, קווים רזרביים, דיזל. כעת כל זה צריך לעבוד בו זמנית, להיות מתוחזק, מתודלק, מתוקן ועוד איכשהו לשרוד התקפות טילים ורחפנים רוסיות חדשות.

נולדתי באוקראינה ואני גר זמן רב בישראל. ב-נאנובוסטי אני לרוב נאלץ להסתכל על המלחמה דווקא דרך השפעתה על החיים הרגילים, ולא רק דרך מפת החזית. אני לא מהנדס ולא מומחה לאנרגיה, ולכן לא אעמיד פנים שאני מומחה להגנת שנאים. כאן מעניין יותר דבר אחר: מה קורה כשמחברים לתמונה אחת חשמל, חום, תקשורת סלולרית, בנזין, מחסנים, טילים נגד מטוסים ואנשים שצריכים לשמור על כל זה במצב עבודה.

נקודת המוצא הייתה פרסום (אוק’) TSN מ-14 באוגוסט 2026. הפרסום סיפר על שולחן עגול של פדרציית המעסיקים של אוקראינה על הכנת התשתית הקריטית לעונת הסתיו-חורף החדשה. הפגישה התקיימה ב-10 באוגוסט בקייב, ומאחורי שם די יבש התגלה שיחה הרבה יותר מעניינת: אוקראינה בהדרגה מתרחקת מהמודל שבו כל חברה או קהילה פשוט מצילה את עצמה.

קנו גנרטורים. כעת התברר שזה לא מספיק

לפני הפלישה המלאה תחנת בסיס סלולרית יכלה להסתמך על כמה שעות עבודה אוטונומית בלבד. היום אובייקטים קריטיים של הרשת מצוידים בהזנה רזרבית, ורק ‘קייבסטאר’, לפי נתונים שהושמעו על ידי המנהל הטכני ולדימיר לוצ’נקו, משתמשת ביותר מ-10,000 גנרטורים ו-261,000 סוללות.

אבל אם בהפסקה המונית עשרות או מאות אובייקטים עוברים בו זמנית לרזרבה, מתחילה עבודה אחרת לגמרי. צריך לתדלק את הגנרטורים. להחליף ולתחזק את הסוללות. אחרי פגיעות יש לתקן את הציוד, לפעמים להגיע למקומות שבהם נמשכות אזעקות אוויריות.

מכאן עלתה הרעיון להשתמש בצורה רחבה יותר בתשתית הפסיבית המשותפת של מפעילי הסלולר: מגדלים, אתרים, הזנה, חלק ממשאבי ההנדסה. באירופה שיתוף כזה כבר לא נראה דבר יוצא דופן. הרשתות הפעילות והתחרות בין החברות נשמרות — מדובר בדיוק על כך שלא להחזיק כמה סטים מקבילים של תשתית פיזית במקום שבו המשאבים והאנשים כבר חסרים.

בזמן שלום כאן היו מתווכחים על הוצאות ויעילות עסקית. בזמן מלחמה השאלה הרבה יותר פשוטה: האם תהיה תקשורת אחרי הפסקת חשמל.

וכאן מתחילה כבר לא כלכלה של טלקום, אלא ביטחון יומיומי. להתקשר להורים. לדעת איפה הילד. לקבל הודעה על אזעקה. לקרוא לעזרה. לבדוק אם הדרך הביתה עובדת.

ל’אוקרנרגו’ יש בעיה אחרת: אפשר לשקם את הרשת, ואז היא שוב תיפגע

ראש מועצת המנהלים של נ.א.ק ‘אוקרנרגו’ ויטלי זייצ’נקו דיווח כי לאנרגטיקאים הצליחו לשקם את יכולות העברת החשמל. בין הבעיות המרכזיות הוא ציין את הבטחת המערכת בציוד קריטי והגנה פיזית נוספת על תחנות המשנה.

במקביל, עסקים נקראים לבנות יכולות ייצור משלהם ולחבר אותן לרשת הכללית. ככל שייצור החשמל מחולק בין נקודות שונות, כך קשה יותר לכבות במכה אחת חלק גדול ממערכת האנרגיה. במקביל, אוקראינה זקוקה לייצור עצמאי של ציוד אנרגטי, אחרת אחרי הרס צריך עוד לחכות לחלקים ולשנאים הנדרשים מחו”ל.

אבל לסכמה הזו יש גבול לא נעים.

אפשר לשים בטון סביב תחנת משנה, ליצור מלאי ציוד, לבנות ייצור נוסף ולהכין צוות תיקון. ואז טיל בליסטי עף לעבר האובייקט.

והבעיה הקומונלית של החורף פתאום הופכת לשאלה של טילים נגד מטוסים.

למה טילים פטריוט הם גם חלק מההכנה לעונת החימום

ב-5 באוגוסט המועצה לביטחון לאומי של אוקראינה כללה ישירות את חיזוק היכולות האנטי-בליסטיות בשלושת הכיוונים העיקריים של הכנת המדינה לחורף. שני האחרים — הגנה על תשתית קריטית ומצב המקלטים.

אבל באותה ישיבה ולדימיר זלנסקי ציין מספר שמסבך מאוד את ההכנה הזו. מאז תחילת 2026, לדבריו, אוקראינה מקבלת כמעט שליש פחות טילים אנטי-בליסטיים מאשר בעבר. אחת הסיבות שהנשיא ציין היא הלחימה במזרח התיכון.

וכאן עבור הקורא בישראל הסיפור מפסיק להיות קומונלי אוקראיני רחוק.

טילים מיירטים קיימים בכמות פיזית. גם קווי הייצור יש להם גבול. אם במקביל עולה הצורך בהגנה נגד טילים במזרח התיכון ובאוקראינה, שתי המלחמות מתחילות להיפגש לא רק בהצהרות דיפלומטיות, אלא גם במחסן התחמושת.

נאנובוסטי ניתחו לאחרונה מדוע אוקראינה שואפת להשתתף בייצור טילים פטריוט. קייב מנסה להתרחק מהמודל שבו כל התקפה רוסית גדולה חדשה שוב הופכת לבקשה לשותפים למצוא עוד כמה עשרות מיירטים נדירים.

וב-9 באוגוסט זלנסקי הצהיר בנפרד שאוקראינה הייתה רוצה לקבל מערכות טילים נגד מטוסים מישראל והייתה מוכנה לקנות אותן.

עבור נאנובוסטי — חדשות ישראל הקשר הזה עקרוני. אנחנו לא מנסים למשוך את ישראל לנושא האוקראיני רק כי הקהל שלנו גר כאן. הקשר כבר קיים פיזית: אותם סוגי איומים, מחסור ביכולות ייצור, תחרות על מיירטים וניסיון של שתי המדינות להגן על ערים ותשתיות מטילים.

83,553 בתים מוכנים לחורף. אבל מה בדיוק אומרת המילה ‘מוכנים’ בזמן מלחמה?

ב-1 באוגוסט העבודות הנדרשות לעונת החימום הושלמו ב-83,553 בתים — זה 58% מהנפח המתוכנן. בתחום החברתי המוכנות הייתה כמעט 63%, העבודות הושלמו ביותר מ-60% מהדודיות, והוכנו לשימוש יותר מ-10.4 אלף קילומטרים של רשתות חימום.

יש גם מספרים מוחשיים אחרים. כמעט אלף קילומטרים של רשתות מים וביוב תוקנו או הוחלפו, הוכנו יותר מ-3,200 יחידות ציוד מיוחד, נצברו כמעט מיליון טון של חומרים נגד קרח ותגוביות. הקהילות יוצרות מלאי פחם, דלק נוזלי, עצים וכדורים.

למדינה רגילה זה היה כמעט דוח אוגוסט קלאסי לפני החורף: אחוז מוכנות, קילומטרים, דודיות, ציוד.

באוקראינה מאז 2022 לסטטיסטיקה כזו יש בעיה. אובייקט יכול להיות מוכן לחלוטין ב-1 בספטמבר ולהפסיק להתקיים ב-15 באוקטובר.

לכן המספר 58% בפני עצמו לא אומר שום דבר רע או טוב על החורף הקרוב. חשוב יותר דבר אחר: כמה מהר אפשר להחזיר את המערכת לעבודה אחרי מכה, האם יש חלקים חלופיים, הזנה רזרבית, אנשים ודלק.

זה כבר הרבה יותר קשה להכניס לאחוז יפה אחד.

כ-100 מיליארד גריבנה חוב — וגם זה חלק מאותו חורף

בפגישה של פדרציית המעסיקים של אוקראינה היועצת לראש איגוד הערים של אוקראינה אוקסנה פרודן העלתה בעיה שנראית כמעט חשבונאית ליד טילים. לדבריה, חוב המדינה לחברות אספקת חום על פיצוי ההפרש בתעריפים עומד על כ-100 מיליארד גריבנה.

אבל דווקא החברות הקומונליות צריכות בו זמנית לתקן את ההרוס, להמשיך לספק חום ומים, לרכוש ציוד ולהכין יכולות נוספות. הערים מפתחות אספקת חום מבוזרת, מנסות לגוון את הדלק ולהשתמש בקוגנרציה, וחלק מההוצאות הן נושאות בעצמן או סוגרות בעזרת שותפים בינלאומיים.

כלומר, כאן אין ‘בעיה פיננסית’ נפרדת שאפשר לפתור בשקט אחרי המלחמה. אם לחברת אספקת חום אין כסף היום, בחורף זה יכול להפוך כבר לטמפרטורת הרדיאטור בדירה.

אני בכלל חושב שזו אחת המלכודות של השיחה על תשתית קריטית. אנחנו רגילים לדמיין אותה כתחנת כוח ענקית מאחורי גדר בטון.

לפעמים תשתית קריטית היא הנהלת חשבונות של חברה קומונלית, שצריכה שיהיה לה כסף לתקן משאבה.

בקהילה קרובה לחזית גנרטור בלי דיזל הופך פשוט לברזל כבד

יש עוד שכבה. לדברי אוקסנה פרודן, עבור אזורים של פעולות לחימה פעילות ואפשריות השאלה של אספקת דלק הופכת ליותר ויותר חריפה, כי הכוחות הרוסיים משמידים תחנות דלק באופן שיטתי.

במבט ראשון, תחנת דלק ועונת החימום נמצאות איפשהו קרוב, אבל לא יחד. בפועל הקשר ישיר: דלק נדרש לגנרטורים, צוותי חירום, ציוד קומונלי, אספקת מוצרים, פינוי, רופאים.

נאנובוסטי כבר ב-17 ביולי כתבו על נתוני המודיעין על הגברת ההתקפות הרוסיות על תחנות דלק ותחבורה אזרחית. אז האיום העיקרי נראה ברור: אנשים הרוגים ופצועים, תחנות דלק הרוסות, סכנה לכבישים.

עכשיו רואים את המשך הסיפור הזה. תחנת דלק שהושמדה יכולה לפגוע בקהילה שוב אחרי כמה שבועות — כשיהיה צורך בדיזל לגנרטור, ומקור הדלק הקרוב ביותר כבר לא קיים.

לכן המשפט ‘יש לנו הזנה רזרבית’ בלי תשובה לשאלה ‘ומה נאכיל אותה?’ מבטיח פחות ופחות.

סופרמרקטים התכוננו להפסקות חשמל. רוסיה תקפה את המחסנים

הקמעונאות המזון אחרי החורפים הקשים הראשונים גם השתנתה. רשתות המסחר השקיעו כסף משלהן בהזנה רזרבית לחנויות ולוגיסטיקה, למדו לעבוד בהפסקות ובנו מערכות אוטונומיות די מורכבות.

עכשיו הבעיה עברה הלאה.

המנכ”לית של Ukrainian Food Retail Alliance נטלי פטריבסקיה מדברת כבר על נזק לתשתית המחסנים והלוגיסטיקה. העסקים מבקשים מהמדינה הלוואות בתנאים מועדפים, ביטוח סיכונים צבאיים ועזרה בשיקום אובייקטים הרוסים.

וזה שוב אותה לוגיקה.

אפשר לשים גנרטור מצוין בחנות. אפשר לספק קופות, מקררים ותאורה. אבל אם רחפן רוסי השמיד מחסן, ומשאית לא הצליחה לתדלק בדרך, החשמל בחנות לא ייצור מוצרים על המדפים.

כך בהדרגה מתברר מדוע בפגישה של פדרציית המעסיקים של אוקראינה דיברו לא על עוד תוכנית רכישת גנרטורים, אלא על הצורך לחבר את המדינה, העסקים והקהילות למערכת אחת.

אובייקט נפרד כבר לא מספיק לעשות אותו אוטונומי. צריך שהשרשרת תעמוד.

אוקראינה כבר עברה חילופי דברים דומים עם המזרח התיכון

עבור סטס שיפר לנושא הזה יש עוד המשך. באפריל כבר כתבתי עבור נאנובוסטי על איך אוקראינה ניסתה להחליף את הניסיון הצבאי שנצבר בעזרה ממדינות המזרח התיכון — כולל דיזל ותמיכה ביציבות אנרגטית.

אז זה יכול היה להיראות כסיפור דיפלומטי נפרד. עכשיו רואים לאן זה משתלב.

אוקראינה בחורף זקוקה לא למשהו אחד. נדרשים מיירטים, דיזל, ציוד, כסף, מומחים, רשתות רזרביות והיכולת לשקם במהירות את מה שהושמד. וחוסר של אלמנט אחד יכול להוזיל כמה אחרים.

לכן השיחה על ‘מוכנות לחורף’ היום הרבה יותר רחבה מאנרגיה.

בראדה כבר הופיע חבילת חורף. אבל עדיין אי אפשר להציג הצעות חוק כפתרון מוכן

ב-7 באוגוסט נרשם בפרלמנט האוקראיני הצעת חוק מס’ 15490 על תמיכה ממשלתית בעסקים של תשתית קריטית בתקופת החורף. ב-14 באוגוסט הוא נמצא בטיפול בוועדות — זה בדיוק הצעת חוק, ולא חוק בתוקף.

לידו הופיעה קבוצה שלמה של יוזמות: מערכות הזנה רזרביות לאנרגיה ומים לתשתית קריטית, מלאי אזוריים של מוצרים, תרופות ודלק, תמריצים מסים לרכישת מקורות הזנה רזרביים, קרן יציבות קהילות ודרישות נוספות להכנת הרשויות המקומיות.

בינתיים זה מעניין בעיקר כאינדיקטור. המדינה רואה בבירור שלא ניתן לעבור עוד חורף צבאי אחד רק עם צו של משרד האנרגיה או רכישת עוד משלוח של גנרטורים.

אבל בין מסמך רשום למנגנון עובד יש מרחק. עד אז הערים והעסקים יפגשו את הסתיו עם המשאבים, הכללים והאנשים שכבר יש להם.

יחידת המדידה החדשה של החורף — לא כמות הגנרטורים

אחרי 2022 הגנרטור הפך כמעט לסמל ביתי של יציבות אוקראינית. הרעש שלו ליד חנות סימן דבר פשוט מאוד: החשמל נעלם, אבל החיים ממשיכים.

ב-2026 הסמל הזה לא נעלם לשום מקום, פשוט הוא כבר לא מתאר את כל המערכת.

אפשר שיהיו עשרת אלפים גנרטורים ולהיתקל במחסור במהנדסים. שיהיה גנרטור בעיר קרובה לחזית ולאבד את תחנות הדלק הקרובות ביותר. לספק חשמל לסופרמרקט, אבל לאבד מחסן. לתקן תחנת משנה, אבל לא להיות עם מספיק טילים נגד טילים להתקפה הבליסטית הבאה. אפשר להכין בית לעונת החימום, ואז לגלות נקודת תורפה כבר בתוך הרשת העירונית.

כנראה בגלל זה הכי זכור לי מכל הסיפור הזה לא 100 מיליארד חוב ואפילו לא 261 אלף סוללות.

אלא ש אחרי כמה שנים של מלחמה אוקראינה למעשה משנה את השאלה עצמה.

פעם שאלו: האם יש רזרבה?

עכשיו צריך לשאול: מה יקרה אחרי המכה, כשחלק מהרזרבה גם יפסיק לעבוד?

ואם אחרי התקפה אפשר להעביר את החשמל, לתדלק את הגנרטור, לתקן את תחנת הבסיס, להחליף את מסלול המחסן ולעקוף את הקטע הפגוע של הרשת, אז המערכת באמת יציבה.

נאנובוסטי — חדשות ישראל תעקוב דווקא אחרי זה, ולא רק אחרי האחוז הרשמי של מוכנות לעונת החימום.

כי הבדיקה האמיתית של הכנת אוקראינה לחורף 2026–2027 תתחיל לא ביום שבו הפקידים ידווחו על 100%.

היא תתחיל בבוקר שאחרי המכה הרוסית הבאה.