ישראל – אוקראינה באליפות אירופה 2026 בכדורעף: אוקראינה הכריזה על הסגל, וישראל כבר מחכה לה בסופיה

אוקראינה מכינה את הנבחרת לאחר עונה היסטורית בליגת האומות, ישראל מגיעה לאחר שישה ניצחונות רצופים בליגה האירופית וברונזה של נבחרת ה-U22 שלה. ב-10 בספטמבר שתי הנבחרות יתחילו את יורו-2026 במשחק ישיר בסופיה.

עד המשחק הראשון נותרו יותר משלושה שבועות, אך המשחק ישראל — אוקראינה ביורו-2026 בכדורעף כבר קיבל עלילה שלא הייתה לו באביב. שתי הנבחרות מגיעות לאליפות לאחר קיץ מוצלח, אך לא ניתן למדוד את ההצלחות הללו באותה מידה: אוקראינה שיחקה בין האליטה העולמית בליגת האומות, ישראל — בליגה האירופית.

בסופיה הן ייפגשו מיד. ב-10 בספטמבר בשעה 19:00 ישראל ואוקראינה יקיימו את המשחק הראשון של שלב הבתים, ולאחר מכן שתי הנבחרות יפגשו את פולין, בולגריה, פורטוגל וצפון מקדוניה. עם שישה משתתפים וארבעה מקומות בפלייאוף, הנקודות ההתחלתיות כאן בעלות ערך מעשי.

יש גם פרט שנראה לפני כמה חודשים כצירוף מקרים. בסוף יוני נבחרות הנוער של ישראל ואוקראינה כבר שיחקו זו מול זו ביורו U22. ישראל ניצחה 3:0 ולאחר מכן הגיעה לברונזה היסטורית. כעת חלק מאותם צעירים ישראלים כבר נמצאים ליד הנבחרת הלאומית הבוגרת.

פאבל שווייקו — פרשן ספורט ב-נאנובוסטי, ובסיפור הזה מעניין לא התחזית לתוצאה, אלא השינוי בציפייה מהמפגש. איננו יודעים את מי המאמנים ישחררו ב-10 בספטמבר בהרכבים הפותחים, ולכן לא ננסה להמציא תוכניות טקטיות מראש. אך כבר ניתן להשוות מה קרה עם שתי הנבחרות בקיץ ואיזה מטען הן מביאות לסופיה.

אוקראינה קיבלה ניסיון VNL, שאין לישראל עדיין

נבחרת אוקראינה בילתה את הקיץ הנוכחי בליגת האומות — טורניר שבו כמעט כל שבוע יש לשחק נגד נבחרות מהצמרת העולמית. עבור אוקראינה העונה הייתה היסטורית: היא הגיעה לשלב הסופי של VNL ונכנסה לשמינייה הטובה ביותר.

ברבע הגמר היריבה הייתה פולין. אוקראינה לקחה מערכה אחת, אך הפסידה 1:3. לפני כן האוקראינים כבר נפגשו עם הפולנים בשלב המוקדם ואז הצליחו להאריך את המשחק לחמישה מערכות. ניסיון כזה חשוב לא רק בתוצאה: השחקנים חיו כמה שבועות בקצב שבו סידור כושל אחד או סדרת קבלות רעות הופכים במהירות להפסד במערכה.

לפני היורו, למאמן ראול לוסאנו הופיעה בעיית כוח אדם. איליה קובאלב יחמיץ את הטורניר בגלל פציעה וניתוח. טימופיי פולויאן, לעומת זאת, חזר לאחר פציעה, כמו גם אלכסנדר בויאקו. מצבם עדיין צריך להיבדק במשחקי הבקרה.

אוקראינה תשחק לפני סופיה עם פינלנד, אסטוניה, לטביה וסלובקיה. הבדיקה האחרונה נקבעה ל-5 בספטמבר — רק חמישה ימים לפני המפגש עם ישראל. עבור הקבוצה זה כבר לא תקופת הכנה כללית, אלא רגע שבו הצוות המקצועי צריך להחליט אילו שילובים באמת מוכנים להתחיל את האליפות.

לישראל קיץ אחר — שישה ניצחונות רצופים ובדיקה רצינית ראשונה

ישראל לא שיחקה ב-VNL, וההבדל הזה לא ניתן להסתיר למען השוואה יפה. היריבים בליגה האירופית היו ברמה אחרת. אבל בתוך הטורניר שלה, הקבוצה של איתמר שטיין עשתה את מה שנדרש ממנה: ניצחה את כל ששת המשחקים של שלב הליגה וצברה 17 נקודות.

הסדרה נמשכה עד חצי הגמר. שם ישראל נפגשה עם הולנד והפסידה 1:3. התוצאה לא משקפת את כל המפגש הראשון: שלוש המערכות הראשונות הסתיימו 23:25, 30:28 ו-23:25. ישראל נשארה קרובה, אך דווקא במערכות כאלה מתגלה ההבדל בין סדרה טובה נגד יריבים שווים למשחק נגד קבוצה ברמה הבאה.

זה, אולי, מועיל יותר לישראל מאשר עוד ניצחון קל. לפני אליפות אירופה הנבחרת קיבלה תזכורת ששישה ניצחונות לא מבטלים את הבעיות שמופיעות כאשר היריב מהיר יותר להעניש על טעויות.

אבל הקבוצה של שטיין מגיעה לסופיה לא בלי ניסיון. במשך כמה שבועות הישראלים הספיקו להתרגל לנצח משחקים בינלאומיים, לעבור סיומים קשים ולראות שגם נגד הולנד ניתן להוביל מערכות בודדות כמעט נקודה לנקודה.

מי נמצא כעת ליד שתי הנבחרות

ב-17 באוגוסט ההרכבים הפותחים הסופיים למשחק ישראל — אוקראינה, כמובן, אינם ידועים. לאוקראינה פורסם מאגר אימונים לפני היורו, לישראל יש רשימה בינלאומית מורחבת וגרעין ששיחק בקיץ. לכן נכון יותר לדבר לא על שישיות מוכנות, אלא על האנשים שסביבם המאמנים כעת בונים את הקבוצות.

בקבוצה האוקראינית נשארים אולג פלוטניצקי, וסילי טופצ’י, יורי סמיונוק, מקסים דרוזד, ויטלי שיטקוב, דמיטרי ינצ’וק, יבגני קיסילוק וטימופיי פולויאן. יש את סרגיי יבסטראטוב, יורי סיניצה, דניס ולצקי, ולדיסלב שורוב ואנדריי צ’לניאק. אובדן קובאלב מכריח את לוסאנו לחפש אפשרות ללא שחקן שהיה בולט בליגת האומות.

ההרכב הישראלי נבנה סביב נועם אריאל, עמרי רויטמן, גנאדי סוקולוב, ויאצ’סלב בצ’קלה, ולידם קבוצה צעירה בולטת יותר: שי מאיו ליברמן, מארק רורה, עמרי אלון, ניקיטה מרון, אילי חוור. במאגר המורחב נשארים גם תמיר הרשקו, אריאל קצנלסון, אלכסנדר אוסוקין ושחקנים מנוסים אחרים.

דווקא השילוב של הגילאים כעת מבדיל את ישראל. הצעירים לא הגיעו לנבחרת רק לאימונים ליד הבוגרים: חלק מהם שיחקו לפני כמה שבועות על מדליות באליפות אירופה.

לאוקראינה יש בסיס אחר של ביטחון. הגרעין שלה קיבל משחקי VNL נגד יריבים שמהירותם ואיכותם קרובים יותר למה שמצפה לקבוצה בשלבים המכריעים של היורו.

ביוני אוקראינה כבר ראתה את הדור החדש של ישראל

ב-29 ביוני בפורטוגל נבחרות ה-U22 של ישראל ואוקראינה פתחו את אליפות אירופה לנוער במפגש ישיר. ישראל ניצחה 25:19, 25:22, 25:20. נאנובוסטי אז סיפרו בפירוט על הניצחון של ישראל על אוקראינה.

באותו ערב היה קל להחליט שזה פשוט משחק ראשון מוצלח. שבוע לאחר מכן ההסבר הזה נחלש. ישראל הגיעה לחצי הגמר, ולאחר מכן ניצחה את צרפת 3:0 במשחק על המקום השלישי וקיבלה את המדליה הראשונה בהיסטוריה של המדינה באליפויות אירופה לגילאים בכדורעף.

לספורט הישראלי הערך של אותה ברונזה אינו רק במדליה עצמה. ליברמן, רורה וכמה מחבריהם כבר נמצאים על הגבול בין כדורעף נוער לבוגרים. כלומר, המרחק בין ‘הצלחה U22’ לנבחרת הלאומית כאן קטן יותר ממה שנראה לפי שם הטורניר.

לאוקראינה התוצאה של אותו יוני לא אמורה להשפיע ב-10 בספטמבר. הנבחרת הבוגרת חזקה יותר מהנוער, ההרכבים שונים, העומס והאחריות גם כן. אבל לכמה ישראלים לא יהיה צורך לעלות לראשונה נגד שחקנים עם סמל אוקראיני על החולצה. עבור ספורטאי צעיר פרט כזה לפעמים אומר יותר ממקום היריב בדירוג: כבר ראית את החולצה הזו דרך הרשת ופעם אחת עזבת את המגרש כמנצח.

איפה אוקראינה חזקה יותר, ואיפה לישראל יש סיכוי

אם מעריכים רק את רמת התחרויות בקיץ, היתרון של אוקראינה ברור. ליגת האומות והליגה האירופית אינן טורנירים שווי ערך. האוקראינים נפגשו עם נבחרות ברמה עולמית והגיעו לשמינייה הסופית, בעוד שישראל המפגש הראשון עם מחסום רציני באמת בפלייאוף הסתיים בהפסד להולנד.

אבל ישראל מגיעה ליורו בלי תחושה שהיא צריכה להסכים מראש לתפקיד יריב נוח. שישה ניצחונות רצופים לא הופכים אותה לפייבוריטית של הקבוצה, אך משנים את הפסיכולוגיה של הקבוצה, במיוחד כאשר לידם מופיע דור שלקח זה עתה מדליה אירופית.

יש הבדל גם בשאלות הנוכחיות של המאמנים. לוסאנו צריך לשלב את השחקנים שחזרו מפציעות ולפצות על היעדרו של קובאלב. שטיין צריך להחליט עד כמה הוא מוכן ללכת בחידוש הנבחרת הבוגרת ואיזו תפקיד לתת לצעירים שכבר הוכיחו את ערכם בקיץ.

זה יוצר עניין ללא צורך להשוות את הקבוצות באופן מלאכותי. אוקראינה מגיעה למשחק עם רמה בינלאומית מאושרת גבוהה יותר. ישראל — עם סט התוצאות המשכנע ביותר שלה בזמן האחרון.

עבור נאנובוסטי — חדשות ישראל כאן חשוב במיוחד הרגע השני. בספורט הישראלי לא לעיתים קרובות נוצרת סיטואציה שבה ניתן לדון במפגש עם אוקראינה לא רק דרך סימפתיה לאחת המדינות או רמת היריב, אלא דרך השוואה ספורטיבית אמיתית של שתי קבוצות, שכל אחת מהן עברה קיץ משמעותי.

ב-10 בספטמבר יתברר מה היו שווים שני הקייצים הללו

בקבוצה אין מרווח גדול להתנדנדות. פולין נשארת יריבה בקטגוריית משקל שונה לחלוטין, בולגריה משחקת בבית, פורטוגל וצפון מקדוניה גם לא מתכוונות לוותר על מקומות בפלייאוף. לכן ישראל ואוקראינה מתחילות את הטורניר במשחק שלאחריו הטבלה תכריח מיד אחת מהקבוצות לרדוף.

עבור אוקראינה הניצחון צריך לאשר את מה שהראתה ליגת האומות: הקבוצה מסוגלת לשמור על רמה נגד יריבים חזקים וחייבת לקחת את שלה במקום שבו היא נראית מועדפת.

עבור ישראל המשימה מעניינת יותר. בקיץ הנבחרת כבר הוכיחה שהיא למדה לנצח משחקים ברמתה. כעת היא צריכה תשובה לשאלה אחרת — מה קורה כאשר דרך הרשת עומדת קבוצה שעברה את בית הספר של VNL ולא מתכוונת לתת זמן להתרגל למהירות המשחק.

וחלק מהצעירים הישראלים יגיעו למשחק הזה עם זיכרון טרי משלהם. ביוני אוקראינה כבר עמדה מולם. אז הערב הסתיים בשלוש מערכות מנצחות, וכמה ימים לאחר מכן — במדליות ברונזה.

בסופיה זה לא מבטיח כלום. אבל לראשונה מזה זמן רב ישראל לא צריכה להמציא סיבה להאמין שהיא מסוגלת להיאחז במשחק כזה.

את הסיבה הזו הקבוצה הרוויחה בעצמה — בקיץ 2026.