- August 17, 2026
- 8:59 pm
- בעולם
אזרחי ישראל הפכו לקבוצה הזרה הגדולה ביותר מבין בעלי חברות התכשיטים באוקראינה. חדשות נבדקו 22 חברות פעילות וגילו לא רק חנויות ורישומים, אלא גם ייצור, גידול בהכנסות וקשר ישיר עם הבורסה הישראלית ליהלומים.
כאשר טילים רוסיים פוגעים שוב ושוב בקייב, עסקי התכשיטים לא נראים כמקום הברור ביותר לזר שרוצה לשמור על כספו. חנות עם זהב לא ניתן להעביר למדינה אחרת תוך כמה שעות. הייצור, הציוד, העובדים והיהלומים במחסן גם נשארים במקום שבו מתנהלת מלחמה.
לכן מספר אחד בסטטיסטיקה התאגידית האוקראינית גרם לנו לעצור: ישראל הגיעה למקום הראשון בין מדינות האזרחות של המוטבים הזרים של חברות התכשיטים באוקראינה.
לא ארה”ב. לא גרמניה. לא טורקיה השכנה לאוקראינה.
ישראל.
חדשות החליטו לבדוק מה עומד מאחורי המספר הזה. לבדיקה השתמשנו בנתונים מ-17 באוגוסט 2026 Opendatabot — פלטפורמה אוקראינית שאוספת ומסדרת מידע פתוח מרשומות ממשלתיות: נתונים על חברות, בעלים ומוטבים סופיים, סוגי פעילות, דוחות כספיים ומדדים תאגידיים אחרים.
מחבר החומר R.Verter נולד באוקראינה, חי בישראל ועובד באופן קבוע עם נושאים במפגש בין שתי המדינות. כאן המשימה שלו לא הייתה להוכיח תזה שהומצאה מראש על “אמונת הישראלים באוקראינה”, אלא לבדוק שאלה פשוטה יותר: האם יש מאחורי השמות הישראליים ברישום עסק אמיתי פעיל או שזה בעיקר קליפות משפטיות ישנות?
התשובה התבררה כמעניינת יותר מהסטטיסטיקה המקורית.
ישראל — 22. טורקיה — 20. רוסיה — 19
בסוף יולי 2026, Opendatabot ספר באוקראינה 7,865 עסקים הקשורים לייצור, מכירה ותיקון של תכשיטים ושעונים.
הרוב המכריע, 6,583, פועלים כעצמאים. עוד 1,282 — חברות.
עצמאים — אנשים פרטיים — יזמים. זו צורת ניהול עסק באוקראינה על ידי אדם בשמו, ללא יצירת חברה נפרדת. עבור הקורא הישראלי, האנלוגיה הקרובה ביותר היא עצמאי / עוסק: יזם פרטי שמנהל עסק משלו. זה לא אנלוגיה משפטית מדויקת לסטטוסים הישראליים עוסק פטור או עוסק מורשה, אבל מבחינת המשמעות ההשוואה עוזרת להבין את ההבדל בין יזם כזה לחברה נפרדת.
ל-180 חברות יש בין המוטבים הסופיים אזרחים של מדינות זרות. לרוב מדובר בישראל: 22 חברות.
לטורקיה יש 20 חברות כאלה, לרוסיה — 19.
חברה אחת יכולה להיות בבעלות של כמה מדינות בו זמנית, ולכן חיבור הנתונים הללו וספירתם כמספר העסקים הזרים יהיה שגוי. אבל לשאלתנו חשובה פרופורציה אחרת: בערך לכל שמינית מהחברות התכשיטים האוקראיניות, שבהן יש בכלל מוטב זר, יש בעלים שהוא אזרח ישראלי.
בנקודה זו קל לכתוב משפט יפה על “22 משקיעים ישראלים”.
לא כתבנו אותו.
22 חברות לא אומרות 22 משקיעים. אדם אחד יכול להיות נוכח בכמה ישויות משפטיות. לישראלי יכול להיות רק חלק מהחברה. הדרכון של הבעלים גם לא אומר מאיפה הגיע הכסף, איפה נרכשו חומרי הגלם ולאן נמכר המוצר המוגמר.
לכן היינו צריכים להמשיך לבדוק את הכרטיסים.
למה בעלים רוסי יכול להישאר ברישום האוקראיני
יש פרט משפטי חשוב: נוכחות אזרח רוסי בין המוטבים של חברה אוקראינית עדיין לא אומרת שהוא היום שולט בחופשיות בעסק הזה.
לאחר תחילת הפלישה המלאה, אוקראינה הטילה מגבלות על עסקאות עם נכסים הקשורים למדינת התוקפן. הם משפיעים על תשלומים לבעלים רוסים, זכויות תאגידיות, עסקאות בנקאיות נפרדות והאפשרות להעביר מניות.
בגלל זה נוצר פרדוקס. חברה יכולה להמשיך להתקיים כישות משפטית אוקראינית, לעבוד עם מנהל אוקראיני, צוות ונכסים, אבל החלק הרוסי במבנה הבעלות שלה למעשה מוגבל או מוקפא.
יתרה מכך, בשנת 2026 משרד הכלכלה של אוקראינה הכיר בפומבי בבעיה נוספת: כמה חברות אוקראיניות היו רוצות להיפטר לחלוטין מבעלים רוסים, אבל המגבלות הקיימות מסבכות את מנגנון הרכישה או העברת המניות.
לכן רישום על מוטב רוסי לפעמים משקף לא נוכחות מתמשכת של הון רוסי במובן הרגיל, אלא ירושה משפטית של מבנה הבעלות שלפני המלחמה, שהיה קשה להסיר מהרישום.
זה חשוב לקחת בחשבון בעת קריאת כל סטטיסטיקה על “בעלים רוסים” באוקראינה. לאחר 2022, עצם נוכחות השם ברישום כבר לא אומרת עד כמה האדם הזה באמת שולט בחברה, מקבל ממנה כסף או מסוגל לקבל החלטות על עתידה.
למה בבדיקה מצאנו בהתחלה לא 22, אלא 23 חברות
כאן עלה פרט ראשון שלא קיים במספר הכללי.
אם פותחים את הבחירה הנוכחית של Opendatabot לפי סוגי הפעילות התכשיטית והמוטבים הישראליים, אפשר לקבל 23 כרטיסים, ולא 22. טעות?
לא.
ביניהם נמצא פפ “אדנדים פנסי”, שבעליו הוא אזרח ישראל יעקב יהושע. אבל לחברה יש כיום סטטוס “במצב הפסקה”.
לאחר הסרתה נשארות אותן 22 חברות פעילות.
במבט ראשון זה נראה כמו פרט קטן. עבורנו זו בדיקה חשובה: המספר 22 לא נוצר מהעתקה מכנית של דירוג מוכן. ניסינו להבין מי בדיוק נמצא בתוכו ולמה המספר בתוצאה הנוכחית לא תאם תחילה את החיתוך האנליטי.
בהמשך התגלה עוד משהו.
ה-22 חברות הללו — לא רק חנויות.
ביניהן יש מסחר קמעונאי, מבנים סיטונאיים ומפעלים שפעילותם העיקרית היא ייצור תכשיטים.
אחת עשרה חברות הראו כסף. אצל הבעלים הרוסים התמונה שונה לגמרי
הדוחות הכספיים לשנת 2025 עדיין לא קיימים לכל השוק. מתוך 1,282 חברות תכשיטים, 358 הגישו אותם.
מבין החברות עם מוטבים זרים, 32 דיווחו. אחת עשרה מהן יש בעלים — אזרחים ישראלים.
זה כבר מאפשר להפריד לפחות חלק מהעסקים הפעילים באמת מהנוכחות ברישום.
חדשות חישבו בנפרד את ההכנסות הזמינות של 11 החברות הללו. יצא כ41.47 מיליון גריבנה לשנת 2025.
הסכום עצמו לא הופך את ההון הישראלי לגדול ביותר בשוק התכשיטים האוקראיני. זה היה מסקנה שגויה: הדוחות הכספיים לא קיימים לכולם, והחברות האוקראיניות הגדולות ביותר בענף יש להן מחזורים של מאות מיליונים ויותר ממיליארד גריבנה.
אבל בתוך הבחירה הזרה יש פרט שקשה לא לשים לב אליו.
לרוסיה ברישום יש כמעט אותו מספר של חברות תכשיטים פעילות עם מוטבים מתאימים — 19 לעומת 22 הישראליות. עם זאת, Opendatabot מדווח כי מתוך 19 החברות הללו עם בעלים רוסים, רק אחת הראתה הכנסות בשנתיים האחרונות: מפעל התכשיטים בבלוצ’רקווה הצהיר על 10.9 אלף גריבנה לשנת 2023.
זה לא הוכחה לכך שה-18 האחרות לא עושות כלום בכלל. היעדר הכנסות מפורסמות והיעדר פעילות הם דברים שונים.
אבל ההבדל ניכר.
בחלק הישראלי של הרישום אנו רואים 11 חברות עם דוחות לשנת 2025, מיליוני גריבנה במחזור, עובדים, ייצור ומבנים מסחריים פעילים. ברוסי — כמעט אותו מספר של ישויות משפטיות, אבל תמונה פיננסית ציבורית שונה לחלוטין.
שתי חברות לוקחות כמעט את כל המחזור
מתוך 41.47 מיליון גריבנה של הכנסות ידועות, יותר ממחצית מגיעות מחברה אחת — חברת “דיאמנטוביי ביזנס” בקייב.
בעליה המלאים והמוטב הסופי שלה הוא אזרח ישראל משה נניקשווילי.
בשנת 2023 החברה הראתה הכנסות של 8.265 מיליון גריבנה. בשנת 2024 — כבר 17.778 מיליון. בשנת 2025 — 23.873 מיליון גריבנה.
כלומר, ההכנסות שלה כמעט הוכפלו פי שלושה תוך שנתיים של מלחמה מלאה.
לחברה היו בשנת 2025 25 עובדים, והרווח הנקי היה כ-1.65 מיליון גריבנה. זה כבר קשה לתאר כסתם רישום שנשמר פעם ברישום האוקראיני.
המשתתף הגדול השני — “אלמז-דיאמנט יו”. מנהלה, בעליה המלאים והמוטב הסופי שלה הוא אזרח ישראל דוד בן נון.
ההכנסות לשנת 2025 — 9.333 מיליון גריבנה, הרווח הנקי — 5.791 מיליון.
שתי החברות הללו יחד נתנו יותר מ-33.2 מיליון גריבנה, כלומר כארבע חמישיות מכל ההכנסות הידועות של 11 החברות המדווחות מהבחירה הישראלית שלנו.
וכאן בדיוק הרישום הוביל אותנו מהסטטיסטיקה התאגידית האוקראינית ישירות לרמת גן.
יהלומים מישראל, חיתוך באוקראינה
לחברת “דיאמנטוביי ביזנס” רשומות סימני מסחר Ukrainian Diamond Center ו-UDC.
פתחנו את האתר של UDC עצמו.
החברה מכנה את עצמה חברה בבורסה הישראלית ליהלומים. המנכ”ל של UDC הוא אותו דוד בן נון, שבמקביל הוא הבעלים של “אלמז-דיאמנט יו”.
אבל יש פרט קונקרטי יותר.
בינואר 2025 פרסם UDC חומר משלו על הבורסה הישראלית ליהלומים. שם החברה טוענת כי החברות מאפשרת לה לייבא יהלומים ישירות מישראל ללא מתווכים, והחיתוך מתבצע על הציוד שלה באוקראינה.
כאן הקשר בין שתי המדינות כבר לא ניתן להסביר רק בדרכון ישראלי ברישום האוקראיני.
מתקבלת שרשרת ייצור מובנת:
יהלומים מישראל → חברה אוקראינית → חיתוך באוקראינה → יהלומים ותכשיטים מוכנים → השוק האוקראיני.
במקביל חשוב לשמור על גבול המוכח. ההצהרות על ייבוא ישיר, ייצור עצמי וחברות בבורסה מגיעות מ-UDC עצמה. חדשות לא בדקו במסגרת הבדיקה הזו את הצהרות המכס של משלוחים ספציפיים.
אנחנו יכולים לאשר שהחברה מתארת בפומבי מודל עבודה כזה. לטעון על היקף המשלוחים מישראל או עלות היהלומים המיובאים ללא סטטיסטיקת מכס יהיה כבר צעד מיותר.
וזה בדיוק המקרה שבו ההגבלה לא מחלישה את הסיפור אלא הופכת אותו למדויק יותר.
מי עוד עומד מאחורי המספר הישראלי
לא כל הרשימה מסתכמת בנניקשווילי ובבן נון.
לדוגמה, בחברת הייצור “ויניצקי קריסטלים” הבעלים המלא הוא אזרח ישראל דוב ויינטרוב. החברה הראתה הכנסות של 2.312 מיליון גריבנה לשנת 2025.
ל-“אדנדים” כל ההון שייך לשני אזרחים ישראלים: יצחק יהושע — 55.71%, תמר יהושע — 44.29%. ההכנסות לשנת 2025 היו 997 אלף גריבנה.
בחברת “קלי” לאזרח ישראלי שלווה בזוב יש 50%. ל-“זולוטוי ללקה” יש לאלכסנדר שינקרבסקי 36.23%.
יש גם בעלים חוזרים.
חיים לוטין קשור מיד ל”אולטרה-דיזיין”, “אולטרה-פלוס” ו”אקסקלוסיב”. סבטלנה זולוטריובה נוכחת ב”פנקוני בע”מ” ו”מדיום סרוויס”.
לכן עדיף לא להשתמש במשפט “22 חברות ישראליות”. מדויק יותר לומר: 22 חברות תכשיטים אוקראיניות פעילות, בין המוטבים שלהן יש אזרחים ישראלים.
ההבדל נראה בירוקרטי רק עד שמתחילים לבדוק את הבעלים בשמותיהם.
ועכשיו נחזור למלחמה
ביולי 2026, לפי נתוני משימת המעקב של האו”ם לזכויות אדם, נהרגו באוקראינה לפחות 437 אזרחים, ועוד 2,610 נפצעו.
זה היה המספר החודשי הגבוה ביותר של אזרחים שנהרגו מאז מאי 2022. הסיבה העיקרית לאבדות נותרו טילים ארוכי טווח ומל”טים, כאשר רוב הקורבנות של נשק כזה נרשמו בערים הרחק מקו החזית.
קייב הייתה אחת הערים שנפגעו ביותר ביולי.
ובדיוק בקייב רשומות ועובדות החברות הגדולות ביותר מהבחירה הישראלית שלנו.
לכן המספר 22 מעניין אותנו לא בפני עצמו.
עסקי התכשיטים לא מתאימים לפינוי “בלחיצת כפתור”. יש מלאי סחורות, ציוד, מבנים, אבטחה, צוות. אם מדובר בייצור, מתווספים מכונות, מומחים ושרשרת טכנולוגית.
הסיכון אינו תיאורטי. הוא קיים ממש עכשיו.
אבל אנחנו רואים חברה עם בעלים ישראלי, שההכנסות שלה בין 2023 ל-2025 גדלו מ-8.3 מיליון ל-23.9 מיליון גריבנה. רואים חברה אחרת מאותה בחירה עם הכנסות של 9.3 מיליון גריבנה. רואים ייצור בויניצה. רואים UDC שממשיך לדבר על אספקת יהלומים מישראל וחיתוך באוקראינה.
זה כבר לא מאפשר לסיים את החומר במשפט “המלחמה הבריחה את כל היזמים הזרים”.
לא הבריחה את כולם.
האם זה אומר שהעסק הישראלי מאמין בניצחון אוקראינה?
כאן מאוד מתחשק לכתוב תשובה מרשימה: כן.
אבל אין לנו נתונים לאמירה כזו.
לא שאלנו את משה נניקשווילי, דוד בן נון, דוב ויינטרוב ובעלי אחרים למה הם שומרים על חברות אוקראיניות. אנחנו לא יודעים מי מהם השקיע כסף חדש אחרי 24 בפברואר 2022, ומי ממשיך להשתמש בנכסים שנוצרו הרבה לפני הפלישה.
אין לנו גם מספר שמאפשר לקרוא ל-22 חברות גודל “השקעות ישראליות בענף התכשיטים של אוקראינה”. לשם כך דרושים נתונים אחרים לגמרי.
אבל יש התנהגות עסקית.
חברה יכולה לדבר כמה שהיא רוצה על שוק מבטיח. הרבה יותר מעניין לראות איפה נשארים לה אנשים, נכסים ומחזור, כאשר במדינה מתנהלת מלחמה מלאה כבר שנה רביעית.
ובמובן הצר יותר הזה, הבחירה הישראלית באמת נראית כמו אות אמון מעשי לכך שיש לאוקראינה מחר כלכלי.
לא בהכרח אמונה פוליטית בתרחיש ניצחון מסוים. לא בהכרח הצהרת השקעה.
פשוט החלטה לא להיעלם.
למה זה חשוב דווקא לישראל
על יחסי ישראל ואוקראינה מדברים בדרך כלל בשפת הנשיאים, השרים, ההצבעות והסיוע הצבאי. הקשר הכלכלי נראה פחות, אף על פי שלפעמים הוא מספר על מצב היחסים לא פחות מהנוסחאות הדיפלומטיות.
בחדשות כבר ניתחו כיצד אוקראינה הציעה לישראל להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי, ההשקעות וההשתתפות בשיקום המדינה. שם דובר על כוונות המדינות.
הסיפור התכשיטי נמצא ברמה נמוכה יותר – ולכן מעניין בדרכו.
כאן אף אחד לא חותם על מזכר מול המצלמות. אזרחי ישראל פשוט ממשיכים להיות בעלי חברות אוקראיניות, וחלק מהחברות הללו מראות מחזור, מייצרות מוצרים ועובדות עם תשתית היהלומים הישראלית.
יש גם תנועה הפוכה של סחורה. בחדשות הראו לאחרונה בדוגמה של רכישות ישראל של קמח לפתית אוקראיני, עד כמה הקשרים הכלכליים האמיתיים בין שתי המדינות יכולים להיות בלתי נראים לקורא הרגיל. בעוד הפוליטיקאים מתווכחים על האסטרטגיה הגדולה, חומרי גלם אוקראיניים נוסעים לישראל, ויהלומים ישראליים, לפי נתוני UDC, הולכים לעיבוד באוקראינה.
אין צורך להפריז בסיפורים הללו. חברות תכשיטים עם בעלי עניין ישראליים לא מגדירות את הכלכלה האוקראינית, ו-41.47 מיליון גריבנה של הכנסות ידועות – אינן השקעות במיליארדים.
אבל הן מראות את המנגנון.
22 חברות – זה לא הוכחה. זה עקבות.
בהתחלה הייתה לנו מספר אחד: ישראל – 22.
לאחר הבדיקה היא התפרקה לתמונה הרבה יותר מעניינת.
חברה אחת מתוך הרישום הנוכחי כבר נסגרת, ולכן יש באמת 22 פעילות. אותם בעלי עניין יכולים לעמוד מאחורי כמה ישויות משפטיות. רק 11 חברות נתנו דוחות כספיים. שתיים מהן יוצרות כ-80% מהמחזור הידוע.
אבל דווקא בתוך הנתונים הללו נמצאה קשר שלא ניתן לקרוא לו פורמלי: Ukrainian Diamond Center, בעל ישראלי, דוד בן נון, חברות בבורסת היהלומים הישראלית, ייבוא ישיר מוצהר של יהלומים מישראל ועיבודם באוקראינה.
הטילים הרוסיים עדיין לא שברו את השרשרת הזו.
כאן R.Verter והמערכת של חדשות ישראל מוכנים להסיק את מסקנתם, אך רק בגבולות שהנתונים מאפשרים.
אנחנו לא יודעים עבור מי מצביעים היזמים הללו ובאילו מילים הם מתארים את תוצאות המלחמה. אנחנו לא נייחס להם את ההצהרה “אנחנו מאמינים בניצחון אוקראינה”.
אנחנו רואים משהו אחר.
במדינה שרוסיה מנסה להפוך לבלתי מתאימה לחיים ולעסקים נורמליים, חברות עם בעלי עניין ישראליים ממשיכות לפעול. חלקן מגדילות את המחזור. דרך בורסת היהלומים הישראלית נשמר הקשר הייצור עם אוקראינה.
לנו זו החלק המעניין ביותר של הסיפור.
כי האמון בעתיד המדינה נמדד לא רק בהצהרות.
לפעמים הוא נמצא בכספת עם יהלומים, עומד ליד מכונת החיתוך ופותח כל בוקר חנות בקייב.
מקורות: Opendatabot ונתונים פתוחים של רישומים ממשלתיים אוקראיניים; Ukrainian Diamond Center; משימת המעקב של האו”ם לזכויות האדם באוקראינה.
