רוסיה עוזרת לאיראן לנשום תחת סנקציות: ארה”ב פגעה ב-VTB — מה עכשיו ישראל יכולה לעשות

בעוד שארה”ב מנסה לחסום את הגישה של איראן לבנקים בינלאומיים, לדולר, להכנסות מנפט ולחברות מתווכות, וישראל מחפשת וחוסמת את התשתית הפיננסית של משמרות המהפכה ושלוחותיה, לטהראן נשאר שותף שמעוניין בדיוק בהפך. רוסיה עוזרת לאיראן לבנות ערוצי תשלום עצמאיים, שפחות תלויים במערכת הפיננסית המערבית.

מחבר: פאבל שווייקו

ב-14 בספטמבר 2026 הסיפור הזה קיבל שם די ברור — VTB.

משרד האוצר של ארה”ב כלל אחד מהבנקים הממשלתיים הגדולים ביותר של רוסיה במעגל הסנקציות על איראן. וכאן חשוב לא להתבלבל: זו לא הפעם הראשונה ש-VTB נמצא תחת סנקציות אמריקאיות. לאחר הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, הבנק כבר היה תחת הגבלות חסימה חמורות של ארה”ב. החדשות הן אחרות — כעת VTB נמצא תחת צו נשיאותי אמריקאי 13902 על עבודה במגזר הפיננסי של איראן.

וזה כבר משנה את המצב של אלה שעובדים לא ברוסיה ולא באיראן.

וושינגטון הזהירה במיוחד את המוסדות הפיננסיים הזרים: לאחר הבסיס האיראני החדש, המשך פעולות משמעותיות עם VTB מעלה את הסיכון לסנקציות משניות. במילים פשוטות, הבעיה כעת יכולה להיווצר לא רק לבנק הרוסי עצמו. היא יכולה להופיע לבנק במדינה שלישית שיחליט שהוא יכול לעבוד בו זמנית עם VTB ועם המערכת הפיננסית האמריקאית. משרד האוצר של ארה”ב ממליץ למוסדות כאלה להפסיק את הקשרים עם VTB.

מה רוסיה בנתה עבור איראן

המסמך האמריקאי מעניין במיוחד בפרטים.

לפי משרד האוצר של ארה”ב, VTB בשנים האחרונות פתח נוכחות בנקאית באיראן, ייסד קשרים עם מוסדות פיננסיים איראניים שכבר נמצאים תחת סנקציות אמריקאיות, ויצר מערכת תשלומים ברובל רוסי ובריאל איראני.

יש גם סעיף חמור יותר. וושינגטון טוענת ש-VTB נקט צעדים להעברת מיליארדי דולרים של נכסים איראניים מוקפאים. כאן חשוב לא להעצים את הניסוח: משרד האוצר של ארה”ב לא הצהיר שכל המיליארדים האלה כבר הועברו בהצלחה. הוא כותב על צעדים להעברתם.

הסיפור הזה התחיל הרבה לפני הסנקציות של 14 בספטמבר.

נציגות VTB הופיעה באיראן כבר ב-2023. בינואר 2025, ראש הבנק אנדריי קוסטין הכריז על תוכניות להפוך אותו לסניף מלא בטהראן. היה מתוכנן שהוא ישרת את הסחר החוץ הרוסי-איראני, יבצע תשלומים במטבעות לאומיים ויעסוק במימון מסחרי ויצוא.

בספטמבר 2025, VTB הודיע שקיבל הסכמה עקרונית מבנק המרכזי של איראן לפתיחת סניף. אבל הרבה יותר מעניין היה דבר אחר: התשלומים בזוג רובל — ריאל איראני כבר אז היו זמינים דרך תשתית VTB. הבנק הרוסי הסביר את משמעות הפרויקט בצורה די גלויה — הערוץ הישיר היה אמור להפוך את התשלומים הבינלאומיים של רוסיה עם איראן לזולים יותר ולהסיר חלק מהמתווכים.

כלומר, לא היה מדובר במשרד סמלי עם שלט בטהראן. נבנתה תשתית פיננסית מעשית לשתי מדינות, שכל אחת מהן לומדת לחיות תחת סנקציות מערביות.

באביב 2026 התוכניות להרחבה נאלצו להיעצר. ב-26 במרץ קוסטין אמר שהשאלה של פתיחת סניף עדיין לא נשקלת. אבל כבר ב-30 ביוני הוא הצהיר ש-VTB עשוי לחזור אליה לאחר שינוי במצב הצבאי סביב איראן. הנציגות עצמה נשמרה.

כך שהנוסחה “רוסיה עוזרת לאיראן לעקוף את הבידוד הכלכלי” כאן כבר אינה סיסמה פוליטית. לפחות, משרד האוצר האמריקאי כעת הניח תחתיה מסמך בנקאי.

ארה”ב החלה לצוד לא רק את איראן

יש עוד סיבה מדוע ההחלטה על VTB חשובה יותר מעוד שורה ברשימת הסנקציות.

ב-24 באוגוסט ממשל דונלד טראמפ הכריז על Operation Economic Outcast — “מנודה כלכלי”. משרד האוצר האמריקאי כינה את תחילת המבצע Economic D-Day וניסח את המטרה ללא סיבוכים דיפלומטיים מיוחדים: לחסום ערוצים כלכליים שתומכים בשלטונות איראן ובמשמרות המהפכה האסלאמית.

וושינגטון כעת מכוונת לא רק לאיראן עצמה. היא הולכת אחרי בנקים, מובילים, מתווכים, חלפנים וחברות מחוץ לגבולותיה.

ב-28 באוגוסט FinCEN החל בהליך נגד Banque Misr UAE. לפי הערכת משרד האוצר האמריקאי, בין ינואר 2024 ליוני 2026 הבנק עיבד כ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות שיכולות להיות קשורות לרשת הבנקאות הצללית האיראנית. וושינגטון הציעה לשלול מהסניף של הבנק באיחוד האמירויות גישה לחשבונות מתכתבים אמריקאיים.

ב-4 בספטמבר הגיע התור לטורקיה. ארה”ב הטילה סנקציות על Golden Global Bank, שלפי משרד האוצר ביצע עסקאות בעשרות מיליוני דולרים עבור מבנים הקשורים לכוחות “קודס”, וסיפק לאיראן גישה בנקאית בינלאומית. ארבעה ימים לאחר מכן נפגע המגזר האווירי האיראני, ב-10 בספטמבר — רשתות ששירתו את “חיזבאללה” ו-Kata’ib Hezbollah. וב-14 בספטמבר בשרשרת זו הופיע VTB הרוסי.

הרצף די ברור. וושינגטון מנסה להפוך את השירות לאיראן למסוכן כל כך עבור בנקים זרים ועסקים, שההכנסה מעבודה כזו תפסיק להצדיק את הסיכון לאבד גישה לדולר.

רוסיה עושה בדיוק את ההפך — עוזרת להפחית את התלות של טהראן בערוצים שוושינגטון מסוגלת לחסום.

וכאן מופיעה ישראל

לישראל זו לא מלחמה פיננסית מופשטת איפשהו בין וושינגטון למוסקבה.

הכסף שמשמרות המהפכה מסוגלים לקבל, לשמור או להוציא מסנקציות, יכול להמשיך לממן נשק, רכישות, תוכניות טילים ושלוחות איראניות. לכן ישראל מנסה מזמן לעבוד לא רק בנקודת הסיום, שבה הכסף כבר הגיע ל”חיזבאללה”, אלא גם בשרשרת הפיננסית עצמה.

ב-1 ביולי 2026 שר הביטחון ישראל כץ חתם על צווים סנקציוניים נגד 37 ארנקים קריפטוגרפיים, שלפי המשרד הלאומי למאבק במימון טרור של ישראל, היוו חלק מתשתית משמרות המהפכה. בארנקים זוהו יותר מ-24 מיליון שקל במטבעות קריפטוגרפיים; ישראל מקשרת את הרשת הזו גם למימון “חיזבאללה”.

עוד קודם לכן חשפו שירותי הביון הישראליים וה-NBCTF את מה שנקרא Iranian Shadow Consortium בראשות Sepehr Energy Jahan. לפי משרד הביטחון של ישראל, דרך רשת חברות קש, הכוחות האיראניים מוכרים נפט במיליארדי דולרים בשנה, עוקפים את המגבלות הבינלאומיות, והכספים המתקבלים משמשים לתשתית צבאית ולמימון טרור.

וכאן החלק הרוסי הופך לבלתי נמנע כמעט עבור ישראל.

קודם לכן חדשות ישראל | Nikk.Agency, בניתוח הצטרפות אוקראינה לסנקציות האירופיות הנוספות נגד איראן, כבר כתבו על כך שהמלחמה הרוסית נגד אוקראינה והתשתית הצבאית האיראנית הולכות ומתמזגות לשתי היסטוריות שונות פחות ופחות. איראן עזרה לרוסיה בנשק ובטכנולוגיות, אוקראינה כוללת בהדרגה את איראן במדיניות הסנקציות שלה, ועכשיו ארה”ב מצביעה רשמית על בנק רוסי גדול כאלמנט בתשתית הפיננסית שעוזרת לטהראן לעקוף מגבלות.

לישראל השאלה כעת נשמעת לא נעימה בפשטותה: אם התשתית הבנקאית הרוסית עוזרת לאיראן לשמור על נשימה פיננסית, מדוע היא צריכה להיחשב בנפרד משאר הערוצים האיראניים?

האם ישראל יכולה לפגוע ב-VTB בעצמה

כן, אבל לא כמו ארה”ב.

לישראל אין את הדולר האמריקאי, את רשת החשבונות המתכתבים העולמית ואת היכולת להעמיד כמעט כל בנק זר גדול בפני בחירה: לוותר על פעולה מפוקפקת או לסכן גישה למערכת הפיננסית של ארה”ב. כאן לירושלים פשוט אין את האפשרויות של וושינגטון, ולהעמיד פנים אחרת יהיה הונאה עצמית.

אבל לישראל יש משהו אחר.

המשרד הלאומי למאבק במימון טרור במשרד הביטחון עובד עם קהילת המודיעין, רשויות האכיפה והרגולטורים הפיננסיים. החקיקה הישראלית מאפשרת להחיל הגדרות, צווים חוסמים, מעצר והחרמת נכסים אם הוכחה הקשר שלהם לארגוני טרור או למימון טרור. ה-NBCTF גם מציין במפורש שיתוף פעולה בינלאומי עם שותפים זרים ומוסדות פיננסיים כאחת ממשימותיו.

זהו הכיוון המעניין ביותר.

אם המודיעין הישראלי מגלה לא רק “בנק רוסי שסוחר עם איראן”, אלא חשבונות ספציפיים, חברות, שרשראות תשלום, ארנקים קריפטוגרפיים או מתווכים שדרכם הכסף עובר למשמרות המהפכה, לכוחות “קודס” או לארגונים כמו “חיזבאללה”, חומר כזה כבר ניתן להפוך לתיק סנקציות.

ולא בהכרח שישראל תהיה זו שתחתום עליו בסופו.

השילוב הכואב ביותר יכול להיראות אחרת: המודיעין הישראלי קובע את השרשרת, ה-NBCTF מתעד את הקשר למימון טרור, המידע עובר לאמריקאים ולשותפים אחרים, ואז OFAC עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב — הופך פעולה בנקאית לסיכון לאבד את השוק האמריקאי.

זו הסיבה שהסיפור של VTB מעניין את ישראל יותר מהצהרה רוסית נוספת על “שותפות אסטרטגית” עם איראן.

אפשר לפגוע לא רק בבנק

יש גם את החלק הנפטי של המערכת.

לאיראן לא מספיק שיש לה בנק שיכול לבצע תשלום. קודם כל צריך לקבל את הכסף עצמו. חלק ניכר מהשרשרת הזו מתחיל במכירת נפט: הפקה, בעלים פיקטיבי של המטען, מכלית, העברה, סוחר, חברת קש, בנק, חלפן — ורק אז הכספים חוזרים לאותם מבנים שטהראן רצתה להעבירם.

אלו בדיוק המבנים שישראל כבר מנסה לחשוף. הסיפור של Sepehr Energy Jahan הראה שהצד הישראלי רואה בחברות נפט ומסחר לא בנפרד מטרור, אם ההכנסות בסופו של דבר מגיעות לכוחות האיראניים.

לכן השאלה ההגיונית הבאה נוגעת לא רק ל-VTB.

אילו חברות רוסיות משרתות את התשלומים האיראניים? מי עוזר להמיר רובלים וריאלים? אילו מתווכים מחברים את המסחר למערכת הפיננסית של מדינות שלישיות? האם התשתית הרוסית משמשת לשירות חברות משמרות המהפכה? לאן הכסף הזה יוצא לאחר מכן?

על חלק מהשאלות הללו אין עדיין תשובה פומבית. וכאן בדיוק אי אפשר לדלג על הוכחות. המסמך האמריקאי נגד VTB רציני, אבל בעצמו הוא עדיין לא נותן בסיס לרשום כל פעולה מסחרית רוסית-איראנית כמימון טרור.

יהיה צורך לבדוק את השרשראות.

אוקראינה בסיפור הזה גם לא מהצד

עבור קייב, VTB כבר מזמן מהווה חלק מהמערכת הפיננסית הממשלתית הרוסית, שפועלת בזמן המלחמה נגד אוקראינה. כעת אותו בנק נמצא גם במעגל הסנקציות האיראני של ארה”ב.

זה מחזק את הטיעון שהפך בשנים האחרונות ליותר ויותר ברור: שיתוף הפעולה הרוסי-איראני לא ניתן לסדר בנוחות בתיקיות שונות — כאן “אוקראינה”, כאן “ישראל”, וכאן בנפרד “סנקציות”.

הטכנולוגיה האיראנית Shahed הגיעה למלחמה הרוסית נגד אוקראינה. מוסקבה וטהראן בנו תשלומים מחוץ למערכת הפיננסית המערבית. הכוחות האיראניים מחפשים כסף לתוכניות ולשלוחות שלהם שמאיימות ישירות על ישראל. והמבנים הרוסיים, לפי ארה”ב, עוזרים למערכת הפיננסית הזו לפעול.

לכן לקייב ולירושלים יש עוד אזור של שיתוף פעולה מעשי: לא הצהרות על “איומים חופפים”, אלא חילופי מידע על חברות, לוגיסטיקה, טכנולוגיות ומתווכים פיננסיים שעובדים בו זמנית בין רוסיה לאיראן.

VTB עשוי להיות רק השם הרוסי הראשון

בינתיים המכה העיקרית ניתנה על ידי וושינגטון.

ארה”ב מסוגלת לעשות את מה שישראל לא יכולה לעשות בעצמה: לגרום לבנק זר לחשוב אם כמה פעולות רווחיות עם רוסיה ואיראן שוות את הסיכון לאבד חשבונות מתכתבים באמריקה. לאחר ה-14 בספטמבר הסיכון הזה לשותפים של VTB הפך גבוה יותר.

היתרון הישראלי נמצא במקום אחר — ביכולת למצוא קשרים נסתרים בין עסקים רגילים לכאורה, נפט, מטבעות קריפטוגרפיים, מתווכים ומבנים של משמרות המהפכה. זו בדיוק המודל שישראל כבר יישמה נגד ארנקים איראניים ורשתות נפט.

לכן הצעד הבא נראה די ברור. אם מוסקבה החליטה לעזור לטהראן לשמור על ערוצים פיננסיים ברגע שארה”ב וישראל מנסים לסגור אותם, המתווכים הרוסיים של הערוצים האלה צריכים להפסיק להיות בלתי נראים לישראל רק בגלל שהם נמצאים ברוסיה.

אולי הסיפור של VTB בדיוק סימן גבול חדש.

רוסיה רגילה לחשוב ששיתוף פעולה עם איראן מאפשר לשתי מדינות תחת סנקציות לבנות יחד מערכת תשלומים חלופית ובכך להפחית את הלחץ המערבי. כעת האמריקאים מנסים להפוך את העזרה הזו עצמה למקור נוסף לסיכון סנקציות.

ולישראל יש בחירה אחרת: להמשיך לצוד רק את הכסף האיראני בסוף המסלול או להתחיל להסתכל בקפידה יותר על אלה שעוזרים לכסף הזה לעבור את הדרך בכלל.