«אנחנו לא מוכרים את המדינה שלנו»: שלוש ראיונות של זלנסקי, לאחריהם הסכסוך עם טראמפ הפך לגלוי

מודיעין ארה”ב, הגבלות סטארלינק, דיזל רוסי, איומים על הפסקת סיוע וסירוב אוקראינה להפסקת אש אנרגטית. מה זלנסקי סיפר ל-NPR, פירס מורגן והפייננשל טיימס ב-13–15 באוקטובר 2026 — ולמה ההצהרות הללו נוגעות לישראל.

15 באוקטובר 2026 | מחבר: אנטון פשדינסקי | חדשות

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נתן שלושה ראיונות בשלושה ימים, בהם דיבר בגלוי על הסכסוך עם ממשל דונלד טראמפ. בשיחות עם רדיו NPR האמריקאי, המנחה הבריטי פירס מורגן והעיתון פייננשל טיימס, הוא האשים את וושינגטון בלחץ על קייב, ביקר את עסקאות האנרגיה של ארה”ב עם רוסיה והצהיר על הסיכונים שנוצרו עקב הגבלות התמיכה הצבאית האמריקאית.

ההצהרה החריפה ביותר של זלנסקי הייתה שהוא מרגיש נבגד. אך מאחורי המשפט הזה עומדות נסיבות קונקרטיות: אזהרות על הפסקת העברת מודיעין אפשרית, בעיות בתקשורת לוויינית של מל”טים אוקראיניים, דרישה אמריקאית להפסיק תקיפות על בתי זיקוק רוסיים והתקפות מתמשכות של רוסיה על תחנות כוח אוקראיניות.

אנטון פשדינסקי עבור חדשות השווה בין שלושת השיחות, הכרונולוגיה שלהן והאירועים שבאו בעקבותיהן. הן מראות כיצד ויכוח על מחירי דיזל הפך למשבר רציני ביחסים בין שני הנשיאים.

NPR: זלנסקי למד על ‘הפסקת האש האנרגטית’ מהרשתות החברתיות

הראיון הראשון התקיים ב-13 באוקטובר 2026 בקייב. זלנסקי שוחח עם כתבת רשת הרדיו הציבורית האמריקאית NPR, ג’ואנה קאקיסיס.

הסיבה הייתה החלטות טראמפ שהתקבלו כמה ימים קודם לכן.

ב-9 באוקטובר הודיע הנשיא האמריקאי על הקלה זמנית בהגבלות על ייצוא דיזל רוסי. וושינגטון קיוותה להגדיל כך את היצע הדלק ולהוריד מחירים, שהיו כואבים לצרכנים האמריקאים לפני הבחירות האמצעיות לקונגרס בנובמבר.

ב-11 באוקטובר הודיע טראמפ כי אוקראינה ורוסיה כביכול הסכימו להפסיק תקיפות הדדיות על תשתיות אנרגיה.

קאקיסיס שאלה את זלנסקי כיצד נודע לו על ההסכם שהושג.

“מהרשתות החברתיות, כמוך”, ענה הנשיא.

הדברים התייחסו לפרסום של טראמפ ב-Truth Social — הרשת החברתית שבבעלותו. זלנסקי הבהיר כי לא היה הסכם מתואם מראש עם קייב, כפי שדיווח הבית הלבן.

עם זאת, אוקראינה הסכימה להימנע זמנית מתקיפות על אנרגיה רוסית, בציפייה לפעולות דומות מצד מוסקבה.

הכוחות הרוסיים המשיכו בתקיפות על מתקני אספקת החשמל האוקראיניים.

אזהרת הצבא האמריקאי

חלק אחר בשיחה עם NPR היה חמור יותר.

זלנסקי סיפר כי גנרלים אוקראינים קיבלו אזהרות מעמיתיהם האמריקאים: קייב מסתכנת באובדן גישה לנשק ומודיעין אמריקאי אם הכוחות האוקראיניים ימשיכו לתקוף בתי זיקוק רוסיים.

לדברי הנשיא, ההנהגה הצבאית האוקראינית הודיעה לו על איום כזה. עם זאת, הוא הבהיר כי לא הייתה הפסקה מוחלטת בשיתוף הפעולה באותו זמן.

עם זאת, כבר התעוררו שאלות לגבי תפקוד מערכת ההתרעה המוקדמת על שיגורי טילים רוסיים.

ב-12 באוקטובר תקפו הכוחות הרוסיים את קייב בחמישה טילים בליסטיים. הצד האוקראיני טען כי לא קיבל התרעה מוקדמת מהשותפים המערביים. במהלך התקיפות הבאות, בלילה שבין 13 ל-14 באוקטובר, הבעיות חזרו: לא התקבלו התרעות על הגל הראשון של הטילים, אם כי על הגלים הבאים השותפים כבר דיווחו.

לקוראים בישראל חשובה כאן ההבחנה בין אזעקת אוויר רגילה להתרעה מודיעינית. לישראל יש אמצעים משלה לגילוי איומי טילים. אוקראינה תלויה חלקית במידע מהשותפים המערביים על שיגורי טילים בליסטיים, שיכולים להגיע למטרה תוך דקות ספורות.

קבלת נתונים כאלה מראש מאפשרת להרוויח זמן להכנת הגנה נגד טילים ולהתריע את האוכלוסייה.

טראמפ הכחיש שארה”ב הפסיקה להעביר מודיעין לאוקראינה.

“אנחנו עוזרים להם ומשתפים במידע מודיעיני”, אמר הנשיא האמריקאי לעיתונאים ב-13 באוקטובר.

מאוחר יותר אישרו גם הצבא האוקראיני קבלת התרעות על חלק מהתקיפות הטילים הבאות. לכן לא מדובר בהפסקה מוחלטת ומוכחת של אוקראינה מהמודיעין האמריקאי. אושרו תקלות ספציפיות בהתרעות והצהרת זלנסקי על הגבלות אפשריות.

למה בוויכוח הופיע הדיזל הרוסי

באותו ראיון ל-NPR דחה זלנסקי את טענת טראמפ כי תקיפות אוקראינה על בתי זיקוק רוסיים היו אחת הסיבות העיקריות למחירי הדלק הגבוהים בארה”ב.

לפי נתוני איגוד הרכב האמריקאי AAA, דיזל עלה באותו זמן בממוצע 6.27 דולר לגלון — יותר מ-70% יקר יותר מאשר שנה קודם לכן.

זלנסקי הצביע על סיבה אחרת: המלחמה סביב איראן והגבלות השיט במצר הורמוז.

לישראל הגיאוגרפיה הזו מובנת במיוחד. מצר הורמוז מחבר את המפרץ הפרסי עם מפרץ עומאן ונשאר אחד מנתיבי הייצוא החשובים ביותר של נפט בעולם. חסימתו על רקע המלחמה עם איראן משפיעה על שווקי האנרגיה הבינלאומיים ללא קשר לבתי הזיקוק הרוסיים.

נשיא אוקראינה סבור כי אספקת דיזל רוסי מוגבלת אינה יכולה להוריד משמעותית את המחירים האמריקאיים. אך הקלת הסנקציות מאפשרת למוסקבה לקבל הכנסות נוספות.

שאלה זו — האם ניתן להקל את הלחץ הכלכלי על רוסיה כדי להוריד את מחירי הדלק בארה”ב — הפכה לנקודת המוצא של הסכסוך הציבורי.

פירס מורגן: “כן, אני מרגיש נבגד”

ב-14 באוקטובר 2026 זלנסקי כבר היה בלונדון. שם הוא נתן ראיון גדול פנים אל פנים לעיתונאי הבריטי פירס מורגן לתוכנית Piers Morgan Uncensored.

בניגוד לשיחה עם NPR, העיתונאי שאל לא רק על החלטות הבית הלבן, אלא גם על היחסים האישיים בין הנשיאים.

מורגן שאל ישירות אם זלנסקי מרגיש נבגד על ידי טראמפ.

“כן. אבל זה קצת יותר מסובך מהרגשות האישיים שלי”, ענה זלנסקי.

הוא הסביר שאוקראינה רגילה לראות בארצות הברית את השותף האסטרטגי הראשי שלה. כעת ההנהגה האוקראינית רואה החלטות שלדעתה עוזרות לרוסיה.

“כואב כשהנשיא טראמפ בוחר צד אחד — לא שלנו”, אמר זלנסקי.

עם זאת, הוא הדגיש שקייב לא דורשת מוושינגטון הסכמה בלתי מותנית עם כל עמדה אוקראינית. אוקראינה מוכנה לקבל את תפקיד המתווך האמריקאי, אך התיווך צריך להיות עקבי.

“אם אתם באמצע, אתם צריכים להישאר באמצע”.

שיחה נפרדת עסקה בהצעת טראמפ להחליף את נשיא אוקראינה באדם שיוכל להגיע להסכם עם פוטין.

זלנסקי השיב כי החלפת המנהיג אינה אומרת שינוי בגישת האוקראינים כלפי שטחם.

“אנחנו לא מוכרים את המדינה שלנו. עבורנו זה לא עסק. זו החיים שלנו, המדינה שלנו”, הצהיר.

למה זלנסקי לא מסכים לוותר על שטחים

מורגן שאל אם זלנסקי מוכן להסכם שלום שבו חלק מהשטח האוקראיני יעבור לרוסיה.

התשובה הייתה חד משמעית בשאלת ההכרה המשפטית בכיבוש, אך זהירה לגבי הדרכים להחזרת האזורים הכבושים.

זלנסקי הצהיר שלעולם לא יסכים לראות את אדמת אוקראינה כרוסית. עם זאת, הוא הכיר בכך שהחזרת השטחים עשויה לדרוש תהליך פוליטי ודיפלומטי ממושך.

הנשיא הסביר שחיי אדם חשובים יותר מקילומטר אחד או שניים של שטח, אך זה לא אומר ויתור על זכות אוקראינה על האדמות הכבושות.

השיחה נגעה בחצי האי קרים ודונבאס — האזור התעשייתי המזרחי של אוקראינה, שחלקים ממנו מוחזקים על ידי רוסיה מאז 2014. זלנסקי הזכיר כי הכיבוש של שטחים אלה החל עוד לפני שנבחר לנשיא ב-2019.

הוא גם דחה את זכותו של טראמפ, אילון מאסק או כל אחד אחר לקבוע מי צריך להנהיג את אוקראינה. שאלה זו, לדבריו, נפתרת אך ורק על ידי אזרחי המדינה.

קיום בחירות בזמן מלחמה זלנסקי קישר לביטחון האוכלוסייה ולצורך להבטיח את השתתפות החיילים.

סטארלינק: תקשורת לוויינית הפכה לשאלה פוליטית

החלק המדאיג ביותר בראיון למורגן נגע לתקשורת הלוויינית האמריקאית.

בלילה שבין 13 ל-14 באוקטובר דיווחו הכוחות האוקראיניים על הגבלות פתאומיות בתפקוד מסופי סטארלינק על אובייקטים נעים במהירות גבוהה. לפי דיווחים של מומחים צבאיים, הבעיות השפיעו על ציוד במכשירים המפתחים מהירות של מעל כ-160 קילומטר לשעה.

זה היה חשוב לא רק למל”טים התקפיים.

אוקראינה משתמשת בתקשורת לוויינית בניהול חלק מהמל”טים המיירטים שלה, שמשמידים מל”טים התקפיים רוסיים לפני שהם מתקרבים ליישובים.

זלנסקי הצהיר למורגן שהוא רואה בהגבלות החלטה מודעת של הצד האמריקאי ושל SpaceX.

לפי הערכתו, פעולות כאלה עלולות להוביל לקורבנות אנושיים חדשים.

עם זאת, כאן יש להבחין בין שני שירותים.

סטארלינק — מערכת אינטרנט לווייני מסחרית של חברת SpaceX של אילון מאסק.

סטארשילד — מערכת נפרדת שנוצרה על בסיס טכנולוגיות סטארלינק עבור לקוחות צבאיים וממשלתיים בארה”ב.

לאחר ההאשמות של זלנסקי, מאסק הצהיר בפומבי שמערכות סטארשילד נמצאות בבעלות ובשליטה של ממשלת ארה”ב, והגבלות המהירות והשימוש נקבעות על ידי הצבא האמריקאי ובסופו של דבר על ידי נשיא המדינה.

הצהרה זו אינה מאשרת שטראמפ הורה אישית להגביל את התקשורת של המל”טים האוקראיניים. אך היא מראה שההחלטות על תפקוד המגזר הצבאי של המערכת לא בהכרח מתקבלות על ידי SpaceX עצמה.

הצבא האוקראיני דיווח על כישלון של פעולות מסוימות. מאוחר יותר חלק מהיכולות התקשורתיות שוחזרו, אך שאלות על הסיבות להגבלות נותרו.

לקהל הישראלי יש משמעות לסיפור הזה הרבה מעבר לאוקראינה.

הגנה טכנולוגית גבוהה תלויה לא רק בנוכחות טילים, מל”טים ומכ”מים. לא פחות חשובים ערוצי לוויין, תוכנה, שיתוף מודיעין והחלטות פוליטיות של מדינות השולטות בטכנולוגיות אלה.

ואם בעבר תלות כזו נדונה בעיקר במטה צבאי, כעת היא הפכה לנושא של ויכוח ציבורי בין בעלי ברית.

פייננשל טיימס: “מספיק לנו”

ב-15 באוקטובר 2026 פרסם העיתון הבריטי פייננשל טיימס את הראיון השלישי של זלנסקי, שהוקלט בלונדון.

כאן הנשיא כבר לא הסתפק בהסבר העמדה האוקראינית. הוא הכריז שאוקראינה מפסיקה את ההפסקה מרצון בתקיפות על בתי זיקוק רוסיים.

“ההגבלות הוסרו. מספיק לנו”, אמר זלנסקי.

הוא הזכיר שאוקראינה נמנעה מתקיפות כאלה במשך שלושה ימים לבקשת וושינגטון. במהלך הזמן הזה רוסיה המשיכה לתקוף תשתיות אנרגיה אוקראיניות ואובייקטים אזרחיים.

בלילה שבין 14 ל-15 באוקטובר תקפו מל”טים אוקראיניים בית זיקוק במחוז ריאזאן ברוסיה. מושל האזור פאבל מלכוב דיווח על שריפה, ופקיד אוקראיני אישר לעיתונאים את התקיפה.

מוסקבה מערערת על ההסבר האוקראיני לאירועים. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הצהיר שאוקראינה כביכול לא הפסיקה כלל את התקיפות על בתי הזיקוק. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כינה את התקיפה החדשה אתגר לטראמפ.

לא ניתן לאשר באופן עצמאי את קיום ההפסקה בת שלושה ימים בכל אובייקט. עם זאת, עצם חידוש התקיפה על בית הזיקוק בריאזאן וסירובו של זלנסקי להמשיך בהגבלות חד צדדיות קיבלו אישור פומבי.

כיצד זלנסקי הסביר את יחסו של טראמפ לפוטין

בראיון לפייננשל טיימס ניסה נשיא אוקראינה להסביר את יחסו האישי של טראמפ למנהיג הרוסי.

לדעת זלנסקי, הנשיא האמריקאי חש כבוד לאוטוקרטים ולאנשים עשירים במיוחד, ורואה בהחזקת השלטון במשך שנים רבות כסימן לכוח פוליטי.

זלנסקי ציין שעבור טראמפ היכולת להנהיג מדינה במשך 20, 30 או 40 שנה עשויה להיראות כהוכחה לכוח.

הדברים התייחסו להערכתו של זלנסקי, ולא להודאה של טראמפ באהדה למערכת הפוליטית הרוסית.

נשיא אוקראינה גם הניח שלאחר העסקה עם דיזל רוסי, וושינגטון עשויה להתעניין בפרויקטים אנרגטיים נוספים עם מוסקבה.

הכיוון הבא, לדבריו, עשוי להיות גז טבעי.

במצב זה רואה זלנסקי רצף מסוכן: תחילה מופסק הלחץ על תעשיית הנפט הרוסית, לאחר מכן מתרחב שיתוף הפעולה הכלכלי, והצד האוקראיני מקבל דרישות חדשות לוויתורים.

פטריוט במקום ויתורים חד צדדיים

פייננשל טיימס שאל את זלנסקי אם הוא מוכן להפסיק תקיפות על אנרגיה רוסית גם אם רוסיה תמשיך לתקוף את האנרגיה האוקראינית.

הנשיא השיב כי החלטה כזו אפשרית רק בקבלת פיצוי צבאי קונקרטי.

התנאי המינימלי — טילים מיירטים אמריקאיים נוספים מסוג פטריוט.

פטריוט — מערכת טילים נגד מטוסים אמריקאית, המסוגלת לפגוע גם בסוגים מסוימים של טילים בליסטיים. אוקראינה משתמשת בה להגנת ערים ותשתיות קריטיות.

לישראל זו מערכת מוכרת: פטריוט הייתה בשירות צה”ל במשך שנים רבות, אם כי לאחר מכן ישראל החלה להחליף אותה במערכות נגד טילים משלה.

יתרה מכך, בינואר 2025 חדשות סיפרו על העברת כ-90 טילים פטריוט מאחסנים ישראליים לאוקראינה דרך ארה”ב ופולין.

היום נשיא אוקראינה מדבר שוב על פטריוט, אך כבר כתנאי הכרחי לפשרה אפשרית עם וושינגטון.

מתברר שקייב מציעה לדון בהגבלות על תקיפותיה לא בתמורה להבטחות פוליטיות, אלא בתמורה לאמצעי הגנה על האוכלוסייה.

זלנסקי גם הדגיש שאוקראינה עדיין זקוקה לארצות הברית ומעוניינת בשיקום היחסים הנורמליים.

אבל כששאלו אותו אם קייב חייבת להיות הראשונה לתקן את המצב, הנשיא השיב:

“לא אנחנו הרסנו את היחסים האלה”.

לונדון תמכה בקייב, בריסל דורשת לחץ על רוסיה

בזמן שהסכסוך עם הבית הלבן התפתח, חיפש זלנסקי תמיכה מהשותפים האירופיים.

ב-14 באוקטובר הוא נפגש בלונדון עם המלך צ’ארלס השלישי וראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהם.

ראש ממשלת בריטניה אישר את הכוונה להאיץ את אספקת הנשק, כולל טילים למאבק ברחפנים הרוסיים. לונדון גם הודיעה על הקצאת 17 מיליון לירות שטרלינג לעבודות שיקום הקשורות למבנה ההגנה שנפגע בתחנת הכוח הגרעינית בצ’רנוביל.

ב-15 באוקטובר הגיע זלנסקי לבריסל לפגישות עם מנהיגים אירופיים. הוא חתר להחמרת הסנקציות נגד רוסיה, להאצת התמיכה הכספית ולמערכות הגנה אווירית חדשות.

הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ, קאיה קלאס, ציינה בפומבי את ההבדל בין העמדות האירופיות והאמריקאיות: לדבריה, יש להפעיל לחץ על התוקפן ולא להכריח את הקורבן של התוקפנות להיכנע.

אבל התמיכה האירופית לא פותרת את כל הבעיות.

ב-Financial Times הודה זלנסקי כי לאוקראינה יהיה קשה מאוד להמשיך במלחמה ללא הסיוע האמריקאי.

הוא גם הזהיר על הבחירות הקרובות במדינות אירופיות, שבהן התחזקות המפלגות המתנגדות למימון אוקראינה עשויה לסבך את התמיכה העתידית בקייב.

בנפרד הזכיר הנשיא את הפוליטיקאית הצרפתית מרין לה פן, המתנגדת להמשך הסיוע הכספי לאוקראינה.

זלנסקי סבור כי למדינות האירופיות יש אינטרס לשתף פעולה עם אוקראינה: הניסיון שנצבר על ידי הצבא האוקראיני במלחמה מודרנית, במיוחד בשימוש במערכות רחפנים, חשוב לחברות הביטחוניות האירופיות.

מה הסיפור הזה אומר לישראל

ישראל אינה צד במחלוקת על התקפות אוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים. עם זאת, בשלושה ראיונות עלו מספר שאלות הנוגעות ישירות לאינטרסים הישראליים.

הראשון – איראן והאנרגיה העולמית.

זלנסקי מקשר את עליית מחירי הדיזל בעיקר למלחמה סביב איראן ולהגבלת השיט דרך מצר הורמוז. לכן, את החלטות טראמפ בנוגע לרוסיה אי אפשר לראות בנפרד מהסכסוך במזרח התיכון.

השני – תלות ההגנה מפני טילים באספקה אמריקאית. לישראל יש מערכת הגנה אווירית וטילים מפותחת משלה, אך שיתוף הפעולה עם ארצות הברית נותר מרכיב חשוב בביטחונה.

השלישי – שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני. השימוש של רוסיה ברחפנים התקפיים ממשפחת Shahed, שפותחו במקור על ידי איראן, כבר מזמן הפך את הניסיון הצבאי האוקראיני והמזרח תיכוני לקשור זה בזה.

זו הסיבה שהמערכת של נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בסכסוך הזה לא רק כמחלוקת דיפלומטית נוספת בין זלנסקי לטראמפ, אלא גם כדוגמה עד כמה ההחלטות האמריקאיות, הביטחון האירופי והאירועים במזרח התיכון קשורים זה בזה כיום.

קודם לכן נאנובוסטי כבר בחנה את ניסיונות אוקראינה להעמיק את היחסים עם ישראל על רקע הלחץ האמריקאי והאיום האיראני הכללי. ההצהרות הנוכחיות של זלנסקי מעניקות לשיחה זו חדות מעשית נוספת.

מבתי הזיקוק לשאלה על עתיד אוקראינה

שלושה ראיונות אינם אומרים שארצות הברית ויתרה רשמית על תמיכתה באוקראינה. העברת המידע המודיעיני לא הופסקה לחלוטין, והסיבות להגבלות על תקשורת לוויינית נותרות נושא לחקירה.

אבל הסכסוך הפוליטי כבר יש לו השלכות מוחשיות.

וושינגטון שואפת להפסיק את ההתקפות האוקראיניות על תעשיית הנפט הרוסית. קייב רואה בהתקפות אלו כלי חוקי להחלשת יכולתה של רוסיה להמשיך במלחמה. במקביל, טראמפ שואף להוריד את מחירי הדלק, וזלנסקי דורש ערבויות להגנה על ערי אוקראינה.

ב-15 באוקטובר חדלו המחלוקות הללו להיות דיפלומטיות בלבד: אוקראינה שוב תקפה את בית הזיקוק הרוסי, למרות הלחץ האמריקאי.

השאלה הבאה היא כיצד יגיב הבית הלבן והאם התמיכה האמריקאית תישאר באותו היקף.

זלנסקי בשיחה עם מורגן למעשה ציין את גבול הפשרה האפשרית: אוקראינה מוכנה לדון בשלום, במשא ומתן ובדרכים להפסקת הלחימה, אך לא מסכימה להכיר בשטחים שנכבשו כרוסיים או להפוך את ביטחון אזרחיה לנושא למסחר.

“אנחנו לא מוכרים את המדינה שלנו” – אולי זו הניסוח הקצר ביותר של העמדה שזלנסקי ניסה להעביר לשלוש קהלים: האמריקאי, הבריטי והבינלאומי.

מאחוריה נותרת שאלה מעשית קשה. האם אוקראינה יכולה בו זמנית לעמוד בפני התקפות רוסיות, לשמור על יחסים עם השותף הצבאי הראשי ולסרב לתנאים שהיא רואה כאיום על קיומה?

לאחר ה-15 באוקטובר התשובה לשאלה זו תלויה כבר לא רק בקייב.