איראן ורוסיה מנסות לנצל את המחאות בצרפת כדי להעצים את המשבר הפוליטי. למסקנה זו הגיעו עיתונאים מהעיתון הבריטי The Times, שפרסמו ב-21 באוקטובר 2026 חקירה עם הפניות לחוקרים ומקורות במבני מודיעין. אך גל ההפגנות עצמו התחיל מסיבות פנימיות: הצרפתים יצאו לרחובות בגלל בעיות בבתי הספר, יוקר המחיה ואי שביעות רצון מהממשלה.
מחבר: ויקטוריה קצמן
המחאות החלו בספטמבר עם הפגנות של תלמידים נגד מחסור במורים ותנאי לימוד גרועים. לאחר מכן הדרישות התרחבו: עליית הוצאות המחיה, מחירי הדלק, אי שוויון חברתי. ב-17 באוקטובר יצאו לרחובות מאות אלפי אנשים. משרד הפנים הצרפתי העריך את מספר המשתתפים בכ-550 אלף, ואיגוד העובדים CGT בכ-800 אלף. רוב ההפגנות עברו בשקט, אך בפריז, מרסיי, ליון ולימוז’ התרחשו הצתות ותקיפות על מבנים ציבוריים. רויטרס מדווחת שהרשויות הודיעו על יותר מ-1200 עצורים.
בין המשתתפים הופיעו גם “האפודים הצהובים” – תנועה שהחלה במחאות נגד מיסי הדלק כבר ב-2018. ב-20 באוקטובר ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הכיר בטעויות בפעולות הרשויות במהלך המהומות. הממשלה מכינה אמצעי ביטחון נוספים לקראת ההפגנות הבאות.
מה צרפת הציגה לאיראן
ב-7 באוקטובר משרד החוץ הצרפתי זימן את השגריר האיראני. בהצהרה שפורסמה האשימה המשרד ישירות את טהראן בהפצת הודעות שקריות על מחאות התלמידים דרך חשבונות רשמיים של משרד החוץ האיראני. יום קודם לכן איראן עצמה זימנה את השגריר הצרפתי. זו כבר לא מידע אנונימי של מודיעין, אלא האשמה דיפלומטית פתוחה. עם זאת, הטקסט של ההצהרה עצמה לא חושף דוגמאות ספציפיות להודעות שקריות.
The Times מביא גם האשמות חמורות יותר. העיתונאי הפרנקו-איראני עמנואל רזאבי טוען שאנשים הקשורים למשטר האיראני יכלו לשלם לאנשים צעירים מובטלים להשתתף בפעולות אלימות. חוקרים גם מדברים על ניסיונות לחדור לקבוצות פוליטיות רדיקליות ולקדם חומרים דרך טלגרם ובלוגרים. בין המארגנים המשוערים של פעולות כאלה נקראים “אל-קודס” – יחידה של משמרות המהפכה האסלאמית האחראית על פעולות חוץ של איראן.
עם זאת, לא תשלומים למשתתפי המהומות ולא פקודות מטהראן הוצגו על ידי עיתונאים בפומבי. קיומה של תעמולה איראנית לא אומר שהשירותים החשאיים האיראניים ניהלו את המפגינים.
הדו”ח שלא הוצג לציבור
ב-16 באוקטובר פרסם העיתון הצרפתי La Lettre ש-SGDSN, מבנה ממשלתי לענייני ביטחון לאומי, ושירות Viginum, העוקב אחר התערבות דיגיטלית זרה, הכינו דו”ח על פעילות איראנית באינטרנט. לפי המידע של העיתון, מומחים ודיפלומטים תמכו בפרסום החומרים, אך ממשלת הנשיא עמנואל מקרון העדיפה להגביל את התגובה הציבורית.
הדו”ח עצמו לא פורסם. לא ניתן לבדוק את מסקנותיו, כמו גם לקבוע סופית את הסיבות להחלטת ארמון האליזה – ממשלת נשיא צרפת – לא לפרסם את החומרים.
גם עם רוסיה המצב דורש דיוק. Financial Times מדווח על בדיקת קמפיינים דה-אינפורמטיביים משוערים סביב המהומות בצרפת, כולל פעילות רשתות פרו-קרמלין Matryoshka ו-Storm-1516. בעבר רשתות אלו הפיצו פרסומים מזויפים והציגו מניפולציות כהודעות של מדיה אמיתית. אך קיומם של מפעילים כאלה עדיין לא מוכיח את מעורבותם בהצתות או בפרעות ספציפיות ב-17 באוקטובר.
מדוע עוקבים אחרי זה בישראל ובאוקראינה
השערות על מעורבות איראנית במהומות ראויות לתשומת לב גם בישראל. חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר כתבו על אזהרת MI5, המודיעין הנגדי הבריטי: לפי הערכתו, רשתות פשע הקשורות לאיראן מאיימות על קהילות יהודיות ועל מתקנים ישראליים באירופה. זהו סיפור אחר, ואין קשר ישיר בין האיומים הללו לבין המחאות בצרפת.
ישראל כבר חוותה על בשרה את פעולות המידע האיראניות. בפברואר 2024 תיארה מיקרוסופט כיצד קבוצות הקשורות לטהראן שלחו לישראלים הודעות שקריות על איומים, השתמשו בחשבונות מזויפים וניסו להשפיע על תפיסת המלחמה. הדמיון בשיטות לא מוכיח את השתתפותם של אותם מבצעים באירועים הנוכחיים בצרפת.
לאוקראינה יש חשיבות ליציבות התמיכה הצרפתית על רקע התוקפנות הרוסית. בשנת 2027 אמורות להתקיים בצרפת בחירות לנשיאות. המשבר הפוליטי נותן לתעמולה הרוסית אפשרות לשכנע את האירופאים שבעיותיהם שלהם חשובות יותר מהסיוע לקייב. אך אין בסיס לומר שניסיונות אלו כבר שינו את מדיניות פריז.
החוקרים הצרפתים צריכים כעת לקבוע האם הייתה קשר בין רשתות מידע זרות לבין אנשים שהשתתפו באלימות. אין עדיין הוכחות פומביות לקשר כזה, אף על פי שהסכסוך הדיפלומטי עם איראן כבר התרחש.