ילדים מישראל השתתפו בשיא הלאומי של אוקראינה, שנקבע ב-24 באוקטובר 2026 במהלך מרתון שירה בינלאומי מקוון על השפה האוקראינית. יחד איתם הופיעו קוראים צעירים מאירופה, אסיה, אמריקה, אפריקה ואוקיאניה. בסך הכל השתתפו באירוע 115 ילדים מחמש יבשות, וההישג עצמו נרשם ברשומות הלאומיות של אוקראינה.
משרד התרבות של אוקראינה הודיע על השיא ב-31 באוקטובר 2026. ישראל מצוינת ישירות בין המדינות מהן הצטרפו ילדים לאירוע הבינלאומי.
מחבר — ילנה גונקו
אבל מה בדיוק עשו הילדים, מדוע קריאת שירים שנראית רגילה במבט ראשון הפכה לשיא לאומי וכיצד השתתפו בו ילדים מישראל שנמצאים אלפי קילומטרים מאוקראינה?
המארגן היה בית הספר המקוון הבינלאומי לשפה ותרבות אוקראינית “צווית”, שהוקם על ידי לסיה דודא. המרתון הוקדש ליום הכתיבה והשפה האוקראינית, שנחגג באוקראינה ב-27 באוקטובר. האירוע עצמו התקיים שלושה ימים קודם לכן, בשבת.
כיצד התקיים המרתון ועל מה בדיוק נרשם השיא הלאומי
מהות ההישג לא הייתה במהירות הקריאה, במשך ההופעות או במספר השירים שילד אחד הצליח לזכור. המארגנים איחדו 115 ילדים המתגוררים במדינות שונות מחמש יבשות להשתתף במרתון מקוון בינלאומי אחד המוקדש לשפה האוקראינית.
השיא קיבל קטגוריה מיוחדת — “המספר הגדול ביותר של ילדים-קוראים מחמש יבשות במרתון שירה מקוון לילדים על השפה האוקראינית“.
במילים אחרות, נלקח בחשבון מספר הילדים שהשתתפו באירוע השירה הכללי והגיאוגרפיה הבינלאומית שלו. זה לא תחרות על הביצוע הטוב ביותר, לא קריאה מקהלתית בו זמנית ולא שיא עולמי שנקבע בקטגוריה אוניברסלית.
ההכנה החלה עוד לפני ה-24 באוקטובר. המארגנים הזמינו ילדים הלומדים את השפה האוקראינית מחוץ לאוקראינה להשתתף. לא היו מגבלות גיל בתנאים המוכרזים. להורים הוצע ליצור קשר עם בית הספר דרך פייסבוק או אינסטגרם ולדווח על שם הילד, גילו, מדינת מגוריו וקטע השיר על השפה האוקראינית שהוא התכוון לקרוא.
לאחר ההרשמה, רכז הפרויקט היה צריך להעביר למשפחה הוראות להתחברות. תחילת המרתון המקוון נקבעה לשעה 15:00 לפי שעון קייב.
לפי הסרטון שפורסם על ידי המארגנים, המרתון התקיים בפורמט של כנס מקוון כללי. משתתפים ממדינות שונות קראו שירים במסגרת אירוע אחד. פורמט כזה אפשר לילדים להופיע בפני קהל כללי מבלי להגיע לאוקראינה. עם זאת, הסרטון עצמו לא מאשר שכל 115 הילדים היו מחוברים בו זמנית.
בתוכנית נשמעו יצירות מהקלאסיקה הפואטית האוקראינית, כולל “מובו רידנה, סלובו רידנה” של סידור וורובקביץ’ ו”נפוצ’ובניה” של איוון מלקוביץ’. הילדים גם קראו שירים מקוריים שנכתבו על ידי מורים לשפה האוקראינית במיוחד לתלמידים החיים בחו”ל.
הנושא הכללי של כל ההופעות היה השפה האוקראינית – הצליל שלה, היופי, החשיבות למשפחה והקשר עם אוקראינה. זה חשוב להבנת האירוע: הילדים לא רק דקלמו שירים מוכרים כלשהם, אלא השתתפו במפגש שירה מאורגן במיוחד עם נושא אחיד.
התוצאה נרשמה רשמית על ידי לנה וטרובה, ראש הרשומות הלאומיות של אוקראינה. המארגנים לא הציגו מידע על השיא הקודם באותה קטגוריה. לכן מדובר ברישום הישג לאומי בקטגוריה המנוסחת, ולא באישור של חריגה כלשהי מתוצאה עולמית.
ישראל בין המשתתפים: מה ידוע על הילדים והיכן ניתן לצפות בהופעות
השתתפות ישראל מאושרת בהודעה רשמית של משרד התרבות של אוקראינה. בגיאוגרפיה שפורסמה של המרתון, המדינה מצוינת בקבוצה האסיאתית יחד עם קמבודיה, הונג קונג, טייוואן, איחוד האמירויות הערביות, טורקיה ויפן.
בין המשתתפים האירופיים נמנו, בין היתר, בריטניה, גרמניה, פולין, צרפת, איטליה, שוודיה ואוקראינה עצמה. ביבשת האמריקאית יוצגו ארה”ב, קנדה, ברזיל ופרו. מאפריקה השתתפו ילדים מקניה, מאוקיאניה – מאוסטרליה.
כך, הילדים שהתחברו מישראל היו חלק מאירוע בינלאומי אחד עם משתתפים ממדינות הנמצאות באזורים זמן שונים לחלוטין.
ניתן לצפות בסרטון המרתון שפורסם על ידי המארגנים למטה.
עם זאת, ההודעות הרשמיות לא חושפות כמה ילדים בדיוק השתתפו מישראל. לא מצוינים שמותיהם, גילם, ערי מגוריהם והשירים שהם קראו. גם לא נמסר אם היו אלה ילדים שהגיעו לאחרונה מאוקראינה או משתתפים שנולדו כבר בישראל.
ההבדל האחרון חשוב. השתתפות של ילד הנמצא בישראל לא מאפשרת לקבוע אוטומטית שיש לו אזרחות ישראלית. לא ידוע גם אם מישהו מהמשתתפים ייצג בית ספר ישראלי מסוים, מרכז תרבותי או ארגון ציבורי.
משרד התרבות מדווח כי בסך הכל בין 115 המשתתפים היו ילדים ממשפחות שעזבו את אוקראינה לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה, וכאלה שנולדו כבר מחוץ לאוקראינה. אך המשרד לא מספק חלוקה של שתי הקבוצות הללו לפי מדינות.
יש גם הבדל בסטטיסטיקה הכללית של האירוע. משרד התרבות של אוקראינה בפרסום מ-31 באוקטובר דיווח על 115 ילדים מ-30 מדינות. עם זאת, משרד הממונה על הגנת השפה הממלכתית כבר ב-27 באוקטובר ציין 32 מדינות.
שני הפרסומים הרשמיים מתארים את אותו מרתון, מציינים 115 ילדים ומאשרים את השיא הלאומי. מדוע המספר הסופי של המדינות שונה, לא מוסבר. עם זאת, ישראל מופיעה ישירות ברשימת הגיאוגרפיה של משרד התרבות, ולכן עצם השתתפות הילדים מארצנו אינה מוטלת בספק.
מדוע השתתפות ילדים מישראל חשובה למשפחות אוקראיניות
מאחורי המספר של 115 משתתפים עומדות נסיבות משפחתיות שונות לחלוטין. חלק מהילדים עדיין זוכרים את בית הספר שלהם, את הרחוב ואת החברים באוקראינה. אחרים נולדו בחו”ל ומכירים את השפה האוקראינית בעיקר בזכות ההורים, המורים, הספרים והתקשורת עם קרובי משפחה.
בישראל, שמירת השפה האוקראינית יש לה מאפיינים משלה. ילדים שלומדים בבתי ספר ישראליים לומדים ומתקשרים בעיקר בעברית. בבית, עם זאת, עשויים להישמע אוקראינית, רוסית ושפות אחרות. עבור חלקם האוקראינית נשארת שפת השיחה המשפחתית המוכרת, עבור אחרים יש ללמוד אותה כמעט מההתחלה.
לכן, השתתפות במרתון השירה עשויה לדרוש מהילדים הכנה שונה. לאחד מספיק לזכור שיר מוכר, לאחר יש לעבוד על ההגייה, להבין מילים לא מוכרות וללמוד לקרוא טקסט בקול.
חשוב גם שההשתתפות לא דרשה מעבר, נסיעה לאוקראינה או הופעה על במה של אולם קונצרטים גדול. הכנס המקוון הבינלאומי אפשר להצטרף ממדינת המגורים. עבור ילדים בישראל זה אומרה אפשרות להיות חלק מאירוע תרבותי אוקראיני, תוך כדי הישארות בבית.
עבור קוראי נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency הסיפור הזה מתחבר ליוזמות אחרות שבזכותן השפה האוקראינית ממשיכה להישמע במשפחות ישראליות.
בספטמבר 2026 המערכת סיפרה על ספרי ילדים בשפה האוקראינית שקיבל המרכז התרבותי-חינוכי “אנחנו יחד!” בחיפה. הספרות ניתנה בחינם על ידי תוכנית החינוך היהודית הבינלאומית PJ Library.
בין הספרים שהועברו היו סיפורים על חנוכה, פורים, מסורות משפחתיות יהודיות, חברות, זיכרון והגירה. ספרים כאלה מאפשרים לילדים לקרוא בשפה האוקראינית ובו זמנית להכיר את התרבות וההיסטוריה היהודית, הקשורה קשר הדוק לחיים בישראל.
לדוגמה זו ולמרתון השירה הבינלאומי יש תוכן מעשי משותף. השפה האוקראינית לא חייבת להישאר רק שפת השיחות עם קרובי משפחה מבוגרים. אפשר לקרוא בה על חגים בישראל, לדון בהיסטוריה המשפחתית, להכיר ילדים אחרים ולהשתתף באירועים בינלאומיים.
באותו זמן, אין להציג את החוויה של כל המשתתפים כאחידה. כיצד בדיוק התכוננו הילדים מישראל, מי עזר להם לבחור שירים וכמה זמן הם התאמנו, המארגנים עדיין לא סיפרו. ללא מידע זה, אי אפשר לקבוע שמישהו מהם התגבר על מחסום השפה או הופיע לראשונה בפני קהל.
את משתתפי המרתון בירכה ילנה איוונובסקיה, הממונה על הגנת השפה הממלכתית של אוקראינה. היא הדגישה שדרך המילה האוקראינית, השירה והכבוד לשפה האם מתחברים יבשות ולבבות.
המארגנים גם הודו להורים ולמורים שעוזרים לילדים בחו”ל לשמור על השפה האוקראינית. עבור משפחות שעברו לאחר פברואר 2022 ועבור אלה שחיות בחו”ל כבר שנים רבות, תמיכה כזו עשויה להיות בעלת משמעות שונה, אך האפשרות ללמוד ולהשתמש בשפה נשארת משותפת.
השיא הלאומי ב-24 באוקטובר תיעד את תוצאת האירוע הבינלאומי לילדים. השתתפו בו 115 קוראים צעירים מחמש יבשות. ישראל נכללה בין המדינות המיוצגות, אם כי מידע אישי על משתתפיה עדיין לא פורסם.
נשארת גם השאלה, שעליה היה מעניין במיוחד לקבל תשובה דווקא בישראל: מי הם הילדים האלה, באילו ערים הם חיים וכיצד השפה האוקראינית נוכחת בחיי היומיום שלהם? הסרטון שפורסם של המרתון מאפשר להכיר את האירוע עצמו, אך לא מחליף את הסיפורים של המשתתפים ומשפחותיהם.
אם סיפורים כאלה יופיעו, הם יעזרו לראות מאחורי המספר הרשמי של השיא הלאומי ילדים ספציפיים, את הוריהם ואת מוריהם. בינתיים, העיקר מאושר: ילדים מישראל הפכו לחלק מאירוע בינלאומי שאיחד שירה אוקראינית ומשתתפים מחמש יבשות.
אם חשוב לכם לראות כיצד אירועים עולמיים משפיעים על ישראל ואוקראינה, הוסיפו את נאנובוסטי בגוגל ועקבו אחר הפרסומים שלנו.
