ב-3 בנובמבר 2026 בכנס Bloomberg Tech בלונדון, לואיס מוסלי, האחראי על פעילותה של Palantir האמריקאית בבריטניה ובאירופה, דיבר על הלחץ הפוליטי על החברה. לדבריו, בארה”ב מבקרים אותה על תמיכתה באוקראינה, ובאירופה – על שיתוף הפעולה עם ישראל. על כך דיווח Bloomberg.
Palantir, בין מייסדיה אלכס קארפ ופיטר ת’יל, מפתחת תוכנות לאיחוד וניתוח מאגרי מידע גדולים: מתמונות לוויין ועד למידע מודיעיני ונתונים רפואיים. מוסלי דחה את הטענה שהחברה הפכה לבלתי פופולרית במיוחד באירופה. לדבריו, עבודתה מכוונת לחיזוק ביטחונן של מדינות המערב ומבוססת על עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק.
מחבר — פאבל שווייקו, נאנובוסטי.
עם זאת, המחלוקות של ממשלות אירופה עם ממשל דונלד טראמפ הגבירו את הרצון של המדינות לשלוט בעצמן בטכנולוגיות שעליהן תלויות הצבא, המודיעין והמוסדות הממשלתיים.
אוקראינה: מהשיקום ועד לבינה מלאכותית קרבית
בשנת 2022 הגיע מנכ”ל Palantir אלכס קארפ לקייב ונפגש עם וולודימיר זלנסקי. ב-25 במאי 2023 חתמה החברה עם משרד הדיגיטל האוקראיני על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בהגנה ובשיקום: הערכת נזקים, תכנון שיקום ועבודה עם נתונים. הטכנולוגיות שלה משמשות גם לתמיכה בכוחות אכיפת החוק ובחקירות פשעי מלחמה אפשריים.
במרץ 2024 הסכימה אוקראינה עם Palantir על שימוש בבינה מלאכותית בפינוי הומניטרי של מוקשים. אז נחשבו 156 אלף קילומטרים רבועים כמזוהמים פוטנציאלית בחפצים נפיצים – זו הערכה של 2024, ולא השטח הנוכחי.
ב-21 בינואר 2026 הודיע משרד ההגנה האוקראיני על השקת Brave1 Dataroom על בסיס תוכנה של Palantir. המפתחים מאמנים אלגוריתמים לזהות מל”טים רוסיים באמצעות תמונות רגילות ותמונות תרמיות, כדי שמל”טי יירוט ימצאו מטרות מהר יותר.
בפגישה עם קארפ ב-12 במאי, הודיע שר ההגנה מיכאיל פדורוב: יותר ממאה חברות עובדות על יותר מ-80 מודלים. הוא גם הזכיר ניתוח התקפות אוויריות, מודיעין ותכנון תקיפות ארוכות טווח.
ישראל: הסכם עם משרד הביטחון ושאלות על יישום בינה מלאכותית
בינואר 2024, לאחר ישיבת מועצת המנהלים של Palantir בתל אביב ומשא ומתן עם בכירים במשרד הביטחון הישראלי, הצדדים חתמו על הסכם אסטרטגי על טכנולוגיות למשימות צבאיות.
החברה אישרה את שיתוף הפעולה עם משרד הביטחון הישראלי בדיווח לרגולטור האמריקאי SEC.
משרד הביטחון הישראלי רוכש טכנולוגיות לצה”ל – צבא ההגנה לישראל. אך ההסכם אינו חושף אילו תוכנות בדיוק של Palantir מיושמות ובאילו מבצעים.
על רקע המלחמה בעזה עלו שאלות על השימוש האפשרי במוצרי החברה בבחירת מטרות צבאיות. Palantir מכחישה מעורבות בפיתוח מערכות Gospel ו-Lavender הישראליות, המוזכרות בחקירות על יישום בינה מלאכותית. ארגוני זכויות אדם דורשים לבדוק את תפקיד החברה במבצעים צבאיים.
עם זאת, קיומו של הסכם עם משרד הביטחון אינו מוכיח את השתתפות Palantir בפיתוח מערכות אלו או בביצוע הפרות של המשפט הבינלאומי.
צרפת מחפשת תחליף, בריטניה מתווכחת על חוזה
ב-16 ביוני 2026 בחרה צרפת בחברת ChapsVision המקומית להחליף את Palantir במודיעין הפנימי DGSI – השירות העוסק בנגד מודיעין ובמאבק בטרור.
אך המעבר לא הושלם. המערכת האמריקאית נמצאת בשימוש שם מאז 2016, והחוזה הנוכחי הוארך בדצמבר 2025 עד 2028. התחליף אמור להיות הפלטפורמה הצרפתית Argonos. העברת הנתונים והכשרת העובדים ייקחו מספר שנים.
בבריטניה דנים בחוזה של Palantir עם מערכת הבריאות הממלכתית NHS על סך 330 מיליון פאונד – כ-1.4 מיליארד שקל.
החברה מספקת את Federated Data Platform לניתוח נתוני בתי חולים. ב-2 בנובמבר The Guardian דיווח כי 29 ארגוני בתי חולים, שנחשבו כמקבלים תועלת מהפלטפורמה, הצהירו: המערכת אצלם לא הופעלה או שהיישומים שלה לא בשימוש.
NHS מגנה על הפרויקט ודיווחה בעבר על 137 ארגונים שבהם הפלטפורמה פועלת. בשנת 2027 ניתן להפסיק את החוזה מוקדם, אך החלטה כזו עדיין לא התקבלה.
נאט”ו משתמשת ב-Maven, גרמניה וצרפת נמנעות
בשנת 2025 רכשה נאט”ו את Maven Smart System – פלטפורמה של Palantir לניתוח מידע מלוויינים, מכ”מים וחיישנים אחרים. ב-22 ביוני 2026 היא הגיעה למוכנות טכנית מלאה.
עם זאת, גרמניה וצרפת לא הטמיעו את Maven לכוחות המזוינים שלהן, מחשש לתלות בספק אמריקאי ולגישה אפשרית של זרים לנתונים סודיים.
לאחר ההגבלות באוקטובר על שירותי הלוויין Starlink ו-Starshield, שהקשו על עבודת המל”טים האוקראיניים, החששות הללו התגברו. בעבר נאנובוסטי ניתחו בפירוט את השלכות ההגבלות על תקשורת לוויינית עבור אוקראינה וישראל.
ב-22 באוקטובר הבטיח מוסלי ל-Reuters כי לא Palantir ולא ממשלת ארה”ב יכולים לנתק מרחוק את מערכת Maven שנרכשה על ידי נאט”ו. זו הצהרת החברה, ולא תוצאה של בדיקה טכנית עצמאית.
הבעיות הפוליטיות לא עצרו את צמיחת ההכנסות
ב-2 בנובמבר פרסמה Palantir את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי של 2026. ההכנסות הגיעו ל-2.313 מיליארד דולר – כ-7.3 מיליארד שקל, עלייה של 96% בשנה.
לקוחות מסחריים אמריקאים הביאו לראשונה לחברה יותר הכנסות מאשר ממשלתיים: 984 מיליון לעומת 953 מיליון דולר. תחזית ההכנסות השנתית הועלתה לכ-8.53 מיליארד דולר.
לכן אין בסיס לדבר על משבר פיננסי ב-Palantir. בהודעות הזמינות גם לא צוינו פוליטיקאים אמריקאים ספציפיים או חוזים שבוטלו בשל ביקורת על תמיכה באוקראינה.
לישראל יש משמעות מעשית במצב. שיתוף הפעולה האסטרטגי עם החברה האמריקאית נשמר, אך עבודתה עם משרד הביטחון הישראלי הפכה לנושא של מחלוקות פוליטיות אירופאיות. עם זאת, החלטות צרפת, גרמניה ומוסדות בריטיים מראות שמדינות מעריכות לא רק את המוניטין הפוליטי של הספק, אלא גם את האפשרות לשלוט בעצמן בנתונים סודיים.
הוסיפו את נאנובוסטי ל-Google כדי לעקוב אחר אירועים הקשורים לביטחון ישראל, אוקראינה ופוליטיקה בינלאומית.