- April 18, 2026
- 12:00 am
- אוקראינה
ב-16 באפריל 2026 באתר האינטרנט הרשמי של נשיא אוקראינה פורסם חומר על השלבים המרכזיים בהשקת הטריבונל המיוחד לפשע התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה. משם נלקחו הנתונים העיקריים על מצב הפרויקט הנוכחי, הבסיס המשפטי שלו, התמיכה הבינלאומית והצעדים הבאים להשקה מלאה.
מדובר במנגנון בינלאומי שאמור להביא לדין את ההנהגה הפוליטית והצבאית הבכירה של רוסיה על עצם ההחלטה להתחיל ולנהל מלחמה תוקפנית נגד אוקראינה. עבור קייב זהו עניין לא רק של סמליות, אלא גם של חוק: הצד האוקראיני מדגיש כי המנגנונים הבינלאומיים הקיימים אינם סוגרים את הבעיה במלואה, ולכן יש צורך בטריבונל נפרד הממוקד בפשע התוקפנות.
לציבור הישראלי הנושא הזה רגיש במיוחד.
בעולם שבו מדברים יותר ויותר על פשעי מלחמה, טרור, אלימות מדינית וגבולות המשפט הבינלאומי, השאלה על אחריות אישית על עצם המלחמה מקבלת משמעות רבה יותר מאשר עוד תהליך דיפלומטי. אוקראינה מנסה כעת להשיג שהאגרסיה של רוסיה תוגדר לא רק כמציאות פוליטית, אלא גם כקטגוריה נפרדת של עונש בינלאומי.
מדוע קייב זקוקה לטריבונל נפרד
העמדה האוקראינית מתמצה בטענה מרכזית אחת: בית הדין הפלילי הבינלאומי אינו יכול לדון באופן מלא בפשע התוקפנות נגד אוקראינה, ולכן נותר פער משפטי. בדיוק לשם כך מוצע הטריבונל המיוחד. בהסבר האוקראיני מודגש שזה יהיה הטריבונל הראשון לפשע התוקפנות מאז מלחמת העולם השנייה והתקדים השלישי בהיסטוריה אחרי נירנברג וטוקיו.
זו לא רק פרט משפטי.
בעצם, קייב שואפת לכך שהמשפט הבינלאומי ילמד שוב להעניש לא רק על תוצאות המלחמה, אלא גם על עצם ההחלטה להתחיל אותה. גישה זו חשובה לא רק לאוקראינה. היא נוגעת לכל הסדר הבינלאומי, כי היא עונה על שאלה ישנה אך הולכת ומחריפה: מה לעשות אם מדינה גדולה מתחילה מלחמה כוללת והמוסדות הקיימים אינם יכולים לתת תשובה מהירה וישירה דווקא בקו ההנהגה הבכירה.
לישראל יש כאן עניין נפרד. השיח הפוליטי והמשפטי הישראלי קיים זמן רב בעולם שבו המשפט הבינלאומי מתמודד כל הזמן עם אתגרי מלחמה, הגנה עצמית ואחריות. לכן הניסיון האוקראיני ליצור מנגנון נפרד לאגרסיה של מוסקבה אינו סיפור אירופי פריפריאלי, אלא חלק ממאבק רחב יותר על איך תעבוד המערכת הבינלאומית בעידן המלחמות המתמשכות.
מה כבר נעשה
לפי הודעת משרד נשיא אוקראינה, השלב המשפטי העיקרי בעבודה על הטריבונל כבר הושלם.
יותר משנתיים קואליציה בינלאומית של מדינות הכינה את הבסיס המשפטי ליצירה והשקת המוסד הזה. כעת, כפי שמדגישה קייב, התהליך עובר מהחלטה פוליטית להשקה מעשית.
אוקראינה כבר אשררה הסכם דו-צדדי עם מועצת אירופה. בנוסף, מפברואר 2026 החלה לפעול קבוצת חלוץ בהאג ובשטרסבורג, העוסקת בהכנה הארגונית להשקה. קבוצה זו אמורה לסגור את השאלות הקודמות ליצירת ועדה מנהלתית, שתבחר לאחר מכן שופטים ותובעים. על פעילותה הקצתה האיחוד האירופי 10 מיליון יורו.
השלב הבא, לפי הגרסה האוקראינית, אמור להתקיים ב-14–15 במאי בקישינב, שם מועצת אירופה מצפה להתקדם לעבר עיצוב הסכם על הוועדה המנהלתית. קייב גם מצהירה כי התמיכה כבר עולה בביטחון על הסף המינימלי הנדרש לחתימה: 20 המדינות הראשונות אישרו את כוונתן להצטרף לתהליך. ביניהן נמנות אוקראינה, בריטניה, גרמניה, צרפת, הולנד, פולין, שוודיה, ליטא, לטביה, אסטוניה, נורבגיה, ספרד, פורטוגל, סלובניה, קרואטיה, לוקסמבורג, איסלנד, מולדובה, קוסטה ריקה ואוסטריה.
איך תתבצע ההשקה ומה אמור לעבוד הלאה
הצד האוקראיני מתאר את השקת הטריבונל המיוחד בשני שלבים. הראשון – מעבר. בשלב זה בהאג למעשה אוספים את שלד המוסד העתידי: יוצרים רישום של 15 שופטים, ממנים רשם, מגייסים צוות מפתח, מאשרים כללי פרוצדורה, בונים הסכמים בינלאומיים לשיתוף פעולה ויוצרים תשתית מנהלית וטכנית. הצדק כשלעצמו בשלב זה עדיין לא מתבצע.
זהו ניואנס חשוב שלעיתים קרובות הולך לאיבוד בכותרות.
הטריבונל לא מופעל בלחיצת כפתור אחת. קודם כל יוצרים את המכונה עצמה: כללים, אנשים, מקומות, ביטחון, קשרים בינלאומיים, תיעוד, בסיס טכני. ורק לאחר מכן מתחיל השלב השני – עבודה מלאה, הכוללת חקירות, הגשת כתבי אישום, הליכים משפטיים והוצאת פסקי דין על פשע התוקפנות.
אוקראינה מצהירה במפורש שהיא מצפה להשקה מלאה כבר בשנה הבאה. זו מטרה שאפתנית, והיא מראה שקייב רוצה לא להאריך את התהליך לעתיד לא מוגדר, אלא להפוך את הקואליציה הפוליטית למנגנון בינלאומי עובד במהירות האפשרית.
NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר כזה עשויות לראות בתהליך הזה לא כקמפיין משפטי אוקראיני טהור, אלא כניסיון להגדיר מחדש את גבולות המותר בפוליטיקה הבינלאומית. אם טריבונל כזה אכן יתחיל לפעול, זה יהיה איתות לא רק למוסקבה, אלא לכל המשטרים שיכולים לצפות שההחלטה להתחיל מלחמה תישאר ללא תגובה משפטית נפרדת.
מדוע זה יותר מסתם יוזמה אירופית
במבט ראשון עשוי להיראות שמדובר בתהליך אירופי גרידא סביב המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. אבל למעשה ההימור רחב יותר. אם הקהילה הבינלאומית תוכל להביא את המנגנון הזה לצורה עובדת, ייווצר תקדים שישפיע על סכסוכים עתידיים הרבה מעבר למזרח אירופה.
זו הסיבה שהנושא חשוב גם לישראל.
ישראל חיה במציאות שבה מנגנונים משפטיים בינלאומיים מתמודדים כל הזמן עם שאלות של מלחמה, הגנה, גבולות סמכויות ואחריות אישית. כל מוסד חדש ברמה כזו הופך אוטומטית לחלק מהנוף המשפטי הגלובלי, שבמוקדם או במאוחר נוגע גם למזרח התיכון. מסיבה זו, השקת הטריבונל המיוחד לאגרסיה של רוסיה אינה תהליך זר ורחוק, אלא אירוע שיש לישראל סיבה לעקוב אחריו בקפידה.
מה משמעות התאריך והמקור הזה
העובדה שההודעה פורסמה דווקא ב-16 באפריל 2026 באתר נשיא אוקראינה חשובה בפני עצמה. זו לא דליפה, לא תגובה של חבר פרלמנט בודד ולא פרשנות חיצונית, אלא קיבוע רשמי של עמדת השלטון האוקראיני ברגע המעבר של הפרויקט לשלב הבא. פורמלית זה אומר שקייב רואה את הבסיס המשפטי כמאורגן ומוכנה להעביר את נושא הטריבונל ממצב של משא ומתן דיפלומטי למצב של הרכבה מעשית של המוסד.
זהו המשמעות העיקרית של החדשות.
אוקראינה כבר לא מדברת על הטריבונל המיוחד כרעיון רחוק או דרישה מוסרית. היא מדברת עליו כמנגנון שכבר יש לו מבנה משפטי, קואליציה בינלאומית, מימון לשלב ההכנה ולוח זמנים לצעדים הבאים. כלומר, השאלה עוברת בהדרגה מתחום ההצהרות הפוליטיות למרחב של ארכיטקטורה קונקרטית של צדק בינלאומי.