“מההתחלה של מלחמה בקנה מידה מלא עם רוסיה… ביקשתי ממנהיגים ישראלים לעזור לנו, אבל הם פחדו מפוטין” – זלנסקי, נשיא אוקראינה

“ישראל עשתה טעות – במישור הפוליטי, לא ברמת העם, כי תמיד היו לנו קשרים טובים מאוד עם החברה”.

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי 20 בנובמבר 2024 בראיון עבור פוקסניוז התייחס לנושא שהפך כואב ליחסי אוקראינה-ישראל – סירובה של ישראל לספק נשק לאוקראינה. החלטה זו, לפי זלנסקי, הייתה “טעות ברמה הפוליטית”, שהשפיעה על סיכויי האינטראקציה בין שתי המדינות.

מדוע ישראל סירבה לעזור?

בשיחה עם הכתב טריי יינגסט, הדגיש הנשיא כי כבר מראשיתה של מלחמה רחבת היקף, אוקראינה סומכת על עזרה ישראלית. עם זאת, הסירוב נבע, לדעתו, מחשש של מנהיגי ישראל מתגובת ולדימיר פוטין.

“רצינו את זה כבר מההתחלה של המלחמה המלאה, אבל אני חושב שישראל עשתה טעות – ברמה הפוליטית, לא ברמת העם, שכן תמיד היו לנו קשרים טובים מאוד עם החברה. כשפוטין תקף והחלה מלחמה בקנה מידה מלא, ביקשתי מהמנהיגים הישראלים לעזור לנו, אבל הם פחדו מפוטין. אני חושב שכן. “דיברתי על זה עם מנהיגי אירופה ועם הממשל האמריקני כדי שיוכלו לעזור לי לגבי ישראל, לקבל ממנה עזרה, בפרט מערכות ההגנה האווירית”, אמר זלנסקי.

יחד עם זאת, הוא ציין כי במישור החברתי היחסים בין המדינות נותרו טובים, אך האליטות הפוליטיות בישראל קיבלו החלטה שאכזבה מאוד את קייב.

שיתוף פעולה בין אוקראינה לישראל: על מה הוא מבוסס?

למרות שזלנסקי לא ענה ישירות על השאלה לגבי התיאום הנוכחי בין אוקראינה לישראל, נדונה בעבר האפשרות לאספקת מערכות הגנה אווירית ומערכות התרעה מוקדמת. עם זאת, צעדים אמיתיים בכיוון זה עדיין בסימן שאלה.

כמה נקודות מפתח:

• אוקראינה ביקשה שוב ושוב שמערכות ההגנה האוויריות הישראליות יגנו על ערים מפני התקפות טילים.
• ישראל הגבילה את סיועה לתמיכה הומניטרית, תוך הימנעות מסיוע צבאי ישיר.
• התקפות ישראליות האחרונות על מפעלי טילים איראניים הוכרו על ידי זלנסקי כמועילות בעקיפין עבור אוקראינה.

לְצַטֵט: “הרווחנו מהפעולות הישראליות נגד מטרות איראניות, אבל הסיוע היה יכול להיות משמעותי יותר”.

שטחים כבושים וסיכוי למלחמה

זלנסקי גם ציין כי אוקראינה אינה יכולה להכיר באופן חוקי בשטחים הכבושים כרוסים כחלק מהסכם שלום אפשרי. עם זאת, הוא הוסיף כי המחסור בנשק הופך את החזרת האזורים הללו לגבולות 1991 למשימה קשה.

בנוגע לקרים, הנשיא הדגיש כי קייב מתכננת להחזיר את חצי האי באמצעים דיפלומטיים:

זלנסקי: “איננו יכולים לאפשר לעשרות אלפי אוקראינים למות למען החזרת קרים”.

הצהרות אלו מדגישות את הגישה האסטרטגית של אוקראינה: איזון בין הצורך בתמיכה צבאית לבין ריאליזם מול משאבים מוגבלים.

אם ארה”ב תקצץ בסיוע

כשנשאל על הפחתה אפשרית בתמיכה האמריקאית, ענה זלנסקי ישירות:

זלנסקי: “אם אוקראינה תאבד את עזרת המערב, במיוחד ארצות הברית, היא תפסיד במלחמה”.

ביטוי זה משקף את התלות של קייב בסיוע מערבי, שנותר גורם מפתח בהתנגדות לתוקפנות הרוסית.

תפקידה של ישראל בסכסוך: ממצאים מרכזיים

קוֹרוֹת חַיִים

• זלנסקי כינה את סירובה של ישראל לספק נשק לאוקראינה “טעות פוליטית”.
• קייב ממשיכה לדחוף לשיתוף פעולה ביטחוני, במיוחד בהגנה אווירית.
• השטחים הכבושים נותרו נושא מרכזי, אך הדיפלומטיה הופכת לכלי בראש סדר העדיפויות בנושא קרים.
• סיוע מערבי, במיוחד מארצות הברית, נותר חיוני להתנגדות של אוקראינה.

NAnews – חדשות ישראל ימשיכו לעקוב אחר התפתחות היחסים הדיפלומטיים בין קייב לירושלים, ולספק לקוראיהם את המידע העדכני והמלא ביותר.

השאר תגובה בערוץ טלגרם חדשות ↓ — חדשות ישראל