“אני לא מכיר את ההצעה הזו“, – נמסר ב-4 בדצמבר 2024 בפני הרוסי “איזבסטיה” דמיטרי גנדלמן, יועץ ראש הממשלה נתניהו.
“בכל מקרה, שלל המלחמה שנתפס על ידי צבא ההגנה לישראל עומד לרשות הצבא, והמשך השימוש בו יוחלט על ידי המבנים הרלוונטיים. (!!! – עורך)ולא על ידי פקידי משרד החוץ או חברי פרלמנט”.
לשכתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא עוסקת בסוגיית העברת הנשק הרוסי לכאורה לקייב, שנתפס על ידי הצבא הישראלי מידי חיזבאללה וחמאס.“, תרגמה איזבסטיה עבור קוראיה הרוסים הרגילים.
המצב נראה כאילו ממשלת ישראל אבודה מי צריך להכריע את גורל הנשק שנתפס.
את היוזמה להעבירו לאוקראינה הציעה סגנית העבר שרן חסקל. כעת החוק מפוקח על ידי דן אילוז, אך סמכויותיו “צומצמו לפתע”. זה אפשר לתקשורת הרוסית לכנות את המתרחש “תיאטרון האבסורד”.
לדברי גנדלמן, הממשלה אינה מעורבת בדיון בהחלטות מסוג זה, מה ששוב מעורר שאלות לגביאז בישראל נושאת באחריות (או לא רוצה להיות אחראי) על יוזמות חשובות כל כך.
למה ישראל מתעכבת?
המדיניות הישראלית בנושא הסיוע לאוקראינה נבדלת בזהירות מעוררת קנאה. מצד אחד, חשוב למדינה לשמור על שותפויות עם ארצות הברית ולשמור על תדמית של מדינה פרו-מערבית. מצד שני, ישראל לא רוצה לריב עם רוסיה, לאור תפקידה בפוליטיקה המזרח תיכונית.
התקשורת הרוסית מציגה את המצב הזה בלעג. כך למשל, איזבסטיה מדגישה שבישראל שורר לכאורה כאוס, והפוליטיקאים עצמם יוצאים בהצהרות סותרות.
מה הם אומרים על הצעת החוק?
הצעת החוק שהגישה שרן חסקל מעולם לא התקדמה. לאחר שחסקל קיבלה משרה במשרד החוץ, פסקה סמכותה לקדם את היוזמה. בינתיים, דן אילוז, שקיבל את הצעת החוק, איבד את חברותו בוועדות מרכזיות של הכנסת, וכן את הזכות להגיש הצעות חוק תוך חודש וחצי.
“על פי הגרסה הרשמית, אילוז הודח בגלל הערותיו הבלתי ראויות בנוגע למשמעת בקואליציה השלטת ו”התנהגותו”. כמו כן, נאסר עליו להגיש הצעות חוק למשך חודש וחצי. לפחות, לא היו דיונים על העברה אפשרית של נשק לאוקראינה”, אמר מזכיר העיתונות של סגנו לאיזבסטיה.
האם רוסיה היא משקיפה או מניפולטורית?
כלי תקשורת ברוסיה, כמו איזבסטיה, מגיבים באופן פעיל על המצב עם הנשק הישראלי. הם מדגישים שישראל, בניגוד למדינות המערב, נשארת נייטרלית, ומסייעת לאוקראינה רק מבחינה הומניטרית. עם זאת, זה מוצג כחולשה וחוסר החלטיות.
מה שהתקשורת הרוסית כותבת:
- ישראל שקועה בבירוקרטיה.
- נתניהו וצוותו מתחמקים.
- אוקראינה זוכה לתמיכה מינימלית בלבד מישראל.
איך זה ישפיע על אוקראינה?
קייב סומכת על סיוע צבאי מישראל, אך נאלצת להסתפק רק במערכות התרעה מוקדמת ובנתוני מודיעין.
המומחה האוקראיני ציין:
“התמיכה הישראלית יכולה להיות משמעותית יותר. עם זאת, אנו מבינים את המצב הקשה בו נמצאת ירושלים”.
מסקנה: עמדת ישראל
ישראל ממשיכה לאזן בין שמירה על שותפויות עם רוסיה לבין תמיכה באוקראינה. עם זאת, המצב הנוכחי עם העברת הנשק חשף לא רק מורכבויות גיאופוליטיות, אלא גם בעיות בירוקרטיות (או פוליטיות) פנימיות של המדינה.
נעקוב אחר ההתפתחויות ב NAnews – חדשות ישראל.
