קלאסיקות אוקראיניות בעברית: “לכל עיר יש את המוסר והזכויות שלה” מאת גריגורי סקובורודה כבר תורגמו על ידי פרויקט “נמאלה נְמָלָה” במסגרת תוכנית “תרגם את אוקראינה 2025”.

בשנת 2025, ישראל תמשיך לתמוך בתרגום יצירות ספרותיות אוקראיניות. בין היצירות — “אנתולוגיה של שירה אוקראינית” (כרך א’), הכוללת יצירות של קלאסיקונים כמו הריורי סקובורודה ואיוון פרנקו.

הפרויקט זכה במכרז לתרגום והוצאה לאור, ונבחר להשתתף בתוכנית Translate Ukraine 2025. הוצאת הספרים הישראלית Persimmon Books Ltd תבצע את התרגום, ההדפסה וההפצה במימון ממשלת אוקראינה.

בישראל, התרגום מתבצע במסגרת פרויקט יצירתי — הוצאת “נמלה נְמָלָה”.

יוזמי הפרויקט הם אסף ברטוב ונטליה טימקיב — זוג ישראלי-אוקראיני, השואף לשמר ולחלוק את עושר שתי התרבויות. הם רוצים שבתם וילדים בני גילה יגדלו בעולם שבו מיטב היצירה האוקראינית והישראלית זמינה בשפתם.

ב-16 במאי 2025 סיפר אסף ברטוב כי הושלם תרגום השיר “לכל עיר נוהג ומשפט” מאת סקובורודה לעברית.

“המלחמה שרוסיה מנהלת נגד אוקראינה היא למעשה מלחמה נגד הזהות והתרבות האוקראינית. כשהרוסים כובשים כפר, הם שורפים את הספרים האוקראיניים בבית הספר המקומי, לדוגמה. זו לא עדיפות אסטרטגית צבאית — אלא אם כן המטרה היא באמת למחוק את הזהות האוקראינית ולהמיס אותה בכפייה בזהות הרוסית (עדיין כאנשים מדרגה שנייה).

ב-6 במאי 2022, טיל רוסי פגע במוזיאון על שם סקובורודה בכפר שבו נקבר.

המוזיאון נהרס, אך הפסל של סקובורודה נשאר שלם, ודיוקנו שעמד בין ההריסות הפך לסמל,” סיפר אסף ברטוב (תמונה של הפסל הפגוע מצורפת לכתבה).

כבר פרסמנו עליו — הפרויקט הישראלי “נמלה נְמָלָה”: חובבים מחברים בין ספרות אוקראינית ויהודית באמצעות תרגומים — גשר תרבותי בין ישראל לאוקראינה

אסף ברטוב ונטליה טימקיב גם תורמים לויקיפדיה העברית, ומוסיפים ערכים על תרבות וספרות אוקראינית.

אסף ברטוב:

“הוצאתנו מתכננת השנה להוציא את הכרך הראשון של אנתולוגיית השירה האוקראינית – מסקובורודה ועד פרנקו.

הרגע פרסמתי את הערך על סקובורודה בויקיפדיה בעברית (הנה הקישור – “הריהורי סקובורודה“) וסיימתי לערוך את התרגום של שירו המפורסם “לכל עיר נוהג ומשפט” לעברית:

הריורי סקובורודה — פילוסוף, משורר ומחנך אוקראיני

הריורי סאביץ’ סקובורודה (3 בדצמבר 1722 – 9 בנובמבר 1794) היה פילוסוף, משורר, מחנך, הוגה דעות ותאולוג אוקראיני, ואחת הדמויות המרכזיות במסורת הפילוסופית של מזרח אירופה. לעיתים מכונה “סוקרטס האוקראיני” בשל אורח חייו כנווד ופילוסוף עממי.

ביוגרפיה

סקובורודה נולד בכפר צ’ורנוחי (כיום מחוז פולטאבה, אוקראינה) במשפחת קוזאקים. הוא קיבל השכלה קלאסית באקדמיה של קייב-מוהילה, שם למד תאולוגיה, פילוסופיה ושפות עתיקות. הוא ביקר בהונגריה, אוסטריה וייתכן שגם בגרמניה כחלק ממקהלת חצר. לימד בקולג’ חרקוב, אך עזב את ההוראה עקב חילוקי דעות עם הגישה הדוגמטית ולחצים מהכנסייה.

מאז חי חיי נווד פילוסופי, דחה טובין חומריים ותפקידים, והפיץ אידאלים של חירות פנימית ושלמות רוחנית.

פילוסופיה ושפה

סקובורודה התנגד לסכולסטיקה ולדיכוי הרוחני של “האורתודוקסיה” הרוסית. הוא התבסס על התנ”ך, הפילוסופיה הקלאסית ורעיונות של הכרת העצמי. הוא הטיף כי האושר האמיתי הוא חיים בהרמוניה עם טבעו הפנימי של האדם ובחיפוש אחר “עבודה לפי הלב”.

שאלת השפה בכתביו עדיין נידונה בין חוקרים:

• חיבורים פילוסופיים ודיאלוגים נכתבו בסלבית אוקראינית (סלובנורוסית) — וריאנט של אוקראינית עתיקה עם השפעות סלאביות כנסייתיות.
• שירים ומשלים נכתבו באוקראינית ספרותית עם פחות יסודות כנסייתיים.
• חלק ממכתביו נכתבו בלטינית.

יש חוקרים הסבורים ששפת כתביו קרובה לרוסית, אך רוב הבלשנים האוקראינים מדגישים את זיקתה למסורת האוקראינית מהמאה ה-17 וה-18.

“לכל עיר נוהג ומשפט”

אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של סקובורודה היא השיר העשירי מתוך “גן השירים האלוהיים” — שיר פילוסופי סטירי שבו מגנה המשורר בשנינות ובהומור את שחיתות החברה: חמדנות, צביעות, בטלה, שקר ושחיתות רוחנית.

כל בית מסתיים בפזמון חוזר שבו סקובורודה מתנגד לסערות החיים החיצוניות ומדגיש את השאיפה הפנימית שלו לחיים שלווים, חופשיים וישרים:

“לי, החיים היקרים – זו פילוסופיה שבלב…”

השיר זכה לפופולריות בזכות סגנונו הישיר, עושר לשוני וביקורתו החברתית החריפה. גם כיום, הוא נחשב לאקטואלי ונוגע בפגמים האנושיים הנצחיים.

חשיבותו לאוקראינה

הריורי סקובורודה הוא מהדמויות המרכזיות של הרוח האוקראינית. הפילוסופיה שלו, המבוססת על חירות, הכרה עצמית ונאמנות לקול הפנימי, נתנה השראה לדורות של הוגים, משוררים ולוחמים למען הזהות הלאומית.

הוא הפך לסמל של עצמאות תרבותית אוקראינית, הוגה שהצליח לבטא אמיתות אוניברסליות בשפת דורו, תוך חיבור עמוק למסורת המקומית. באוקראינה של ימינו הוא נחשב גאון לאומי, וכתביו הם מקור לחוכמה והשראה מוסרית.

יצירה

במהלך חייו כתביו לא פורסמו — הצנזורה הכנסייתית ראתה בהם “מנוגדים לכתבי הקודש ופוגעניים כלפי הנזירות”. רק ב-1861 פורסם בסנקט פטרבורג הכרך הראשון לאחר מותו:

“כתבים בשירה ובפרוזה מאת הריורי סאביץ’ סקובורודה. עם דיוקנו וכתב ידו.”

• “גן השירים האלוהיים” — אוסף שירה מטאפיזית.
• “משלי חרקוב” — אלגוריות ומשלים פילוסופיים.
• “נרקיס”, “שיחה הקרויה אלפבית”, “סימפוניה” — דיאלוגים וחיבורים.

מורשת

סקובורודה הפך לסמל של חירות פנימית ורוחנית. השפעתו על התרבות, הפילוסופיה והספרות האוקראינית — ניכרת ועמוקה.

על קברו נחקקו מילות חייו:

“העולם ניסה ללכוד אותי — אך לא הצליח.”

המשפט מסמל את דרכו — להישאר נאמן לעצמו, להתרחק מן השווא ולשמור על חירותו עד יום מותו.

Translate Ukraine 2025

תוכנית ממשלתית בשם “Translate Ukraine”, שמופעלת על ידי מכון הספר האוקראיני, ממשיכה לקדם את התרבות האוקראינית בזירה הבינלאומית.

בשנת 2025 התוכנית תמשיך לפעול. 81 יצירות נבחרו לתרגום לשפות שונות, וביניהן יצירות של סופרים ידועים באוקראינה.

אחד ההיבטים הבולטים בתוכנית הוא תרגום לעברית. צעד זה יחזק את הקשרים התרבותיים בין ישראל לאוקראינה ויציג לקוראים ישראלים את הספרות האוקראינית בצורה נגישה.

במסגרת Translate Ukraine 2025, מתוכנן לתרגם ספרות אוקראינית ל-25 שפות, ולהפיץ אותה ב-28 מדינות. שפות היעד הבולטות כוללות: פולנית (7), ספרדית (6), לטבית (6) וסלובקית (6).

בנוסף, יבוצעו תרגומים לשפות נוספות: אנגלית (5), ערבית (2), בנגלית (1), בולגרית (3), יוונית (2), גאורגית (3), עברית (1), איטלקית (4), סינית (1), ליטאית (3), מקדונית (5), גרמנית (3), פורטוגזית (3), רומנית (2), סרבית (1), הונגרית (4), פינית (2), צרפתית (4), קרואטית (2), צ’כית (3) ושוודית (2).

NAnews: אוקראינה ממשיכה לפתוח את שעריה לעולם באמצעות הספרות שלה, ובישראל הדבר חשוב במיוחד להעמקת הקשרים התרבותיים. עקבו אחרי העדכונים באתר NAnews — חדשות ישראל.