NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

“ספורט אינו אומר שכחה, והתנועה האולימפית צריכה לעזור לעצור מלחמות ולא לשחק לידיו של התוקפן”: זלנסקי הגיב על פסילת גרסקביץ’

הוא הדגיש כי הקסדה של גרסקביץ’ היא סימן של כבוד וזיכרון, ולא פעולה פוליטית, והזכיר כי דווקא רוסיה מפרה באופן שיטתי את העקרונות האולימפיים, מתחילה מלחמות בזמן האולימפיאדות.

לדברי הנשיא, במהלך המלחמה המלאה הרגה רוסיה 660 ספורטאים ומאמנים אוקראינים, בעוד שבאולימפיאדה ממשיכים להופיע ספורטאים רוסים תחת דגל “נייטרלי”.

.......

“גאים בולדיסלב ובמעשהו. להיות אמיץ זה יותר מלהחזיק מדליות”, הדגיש זלנסקי

אולימפיאדה-2026, קסדת זיכרון וגבולות הנייטרליות
אולימפיאדה-2026, קסדת זיכרון וגבולות הנייטרליות

הספורטאי האוקראיני ולדיסלב גרסקביץ’ הוסר מהזינוק במשחקי החורף ביום המרוץ — בשל סירובו להחליף את “קסדת הזיכרון” עם דיוקנאות הספורטאים האוקראינים שנהרגו במלחמה.

הודעה רשמית על הפסילה ב-12 בפברואר 2026 הופצה על ידי הפדרציה הבינלאומית לבובסלי ושלד (IBSF).
התחרויות מתקיימות במסגרת משחקי החורף האולימפיים 2026, וההחלטה נמסרה במסלול בקורטינה ד’אמפצו — כשעה לפני הזינוקים המקדימים.

גרסקביץ’ היה נושא הדגל של נבחרת אוקראינה בטקס הפתיחה.
כעת הוא מצהיר כי יגיש ערעור לCAS.

למה אסרו את “קסדת הזיכרון” ומה הציעו במקום

הסיפור עצמו התחיל לא בזינוק, אלא קודם — באימונים.
גרסקביץ’ יצא לקרח עם קסדה שעליה דיוקנאות של יותר מעשרים ספורטאים אוקראינים שנהרגו במהלך המלחמה.

READ  אוקראיני סטנדאפ בישראל: אנטון לירניק יופיע בארבע ערים בפברואר 2026

לאחר מכן, לדבריו, קיבל אזהרה מהוועד האולימפי הבינלאומי (IOC): סמליות כזו נחשבת כהפרת הכללים על “הבעה עצמית” והודעות פוליטיות על הציוד.

הוועד האולימפי האוקראיני, כפי שדווח, ביקש לאפשר את ההופעה עם הקסדה הזו.
התשובה הייתה שלילית.

הפשרה שהוצעה נראתה פורמלית: סרט שחור או רצועה במקום התמונה על הקסדה.
הספורטאי סירב — וזה, לפי גרסת ה-IOC/המארגנים, היה נקודת האל-חזור.

פרט נפרד שחשוב להבין: בעמדת ה-IOC נאמר כי הקסדה כאובייקט זיכרון “לא נאסרה לנצח”.
נטען כי היו מוכנים לאפשר לה להופיע לאחר הסיום — למשל, באזור המיקס בעת תקשורת עם העיתונות.

.......

מה אומר ה-IOC ולמה חוששים מ”אפקט דומינו”

הטיעון של המבנים הספורטיביים הבינלאומיים מתמצה באחד: האולימפיאדה צריכה להישאר מרחב שבו לא פותחים “חלון ראווה של קונפליקטים”.

מקורות הקרובים לדיון מסבירים זאת בפרגמטיקה: יש הרבה קונפליקטים בעולם, ואם כל משתתף יתחיל להביע צער או עמדה פוליטית דרך הציוד, התחרויות יהפכו במהרה לוויכוח אינסופי על מי הכאב “מותר” יותר.

עם זאת, יש לחולשה זו נקודת תורפה — חוסר עקביות.

ה-IOC מזכירים כי במשחקי החורף האולימפיים 2022 גרסקביץ’ לאחר הזינוק הסופי הרים שלט “לא למלחמה באוקראינה”, ואז זה פורש כקריאה לשלום ולא כהפרת הכללים.
כעת, למעשה, הוויכוח הוא על היכן עובר הגבול בין “קריאה לשלום” ל”הודעה בלתי מתקבלת”, אם לא מדובר בסיסמה אלא בזיכרון.

READ  החלל והפוליטיקה בנתניה: בפלנטריום העירוני מחכים להרצאה של "איש אמון" הקרמלין

תמיכת זלנסקי והטיעון הנגדי האוקראיני

הנשיא ולדימיר זלנסקי תמך בפומבי בספורטאי וקרא ל”קסדת הזיכרון” לא פעולה פוליטית, אלא אמת שלא ניתן להכריז עליה כלא נוחה.

קייב מתעקשת: אין כאן תעמולה.
יש אבל ותיעוד של ההפסדים שהמלחמה כבר הביאה לספורט האוקראיני.

זלנסקי גם הזכיר מספר שנשמע כמו גזר דין נפרד: במהלך המלחמה המלאה, לדבריו, הרגה רוסיה 660 ספורטאים ומאמנים אוקראינים.
ועל רקע זה, השתתפות ספורטאים רוסים תחת סטטוס “נייטרלי” נראית לאוקראינה כאי-סימטריה מוסרית שהספורט מעדיף לא להבחין בה.

גרסקביץ’ לאחר ההחלטה דיבר על “מחיר הכבוד”.
אם לתרגם זאת משפה רגשית לשפה משפטית: הוא סבור כי לא הפר את הכללים ויש לו זכות להופיע בדיוק כפי שיצא לאימונים.

תמיכה הגיעה גם מספורטאים אחרים, כולל אולגה חרלן.
לקהל האוקראיני זה הפך לא לסיפור על ציוד, אלא לסיפור על זכות לקול.

וכאן, בישראל, הנושא נקרא במיוחד בחדות: הוויכוח על זיכרון, איסורים על סמליות ו”נייטרליות בכל מחיר” מתנגש בשאלה — האם אפשר לדרוש שקט במקום שבו אנשים קוברים את יקיריהם.
על כך, למעשה, כותבים גם חדשות ישראל | Nikk.Agency, כאשר מדובר במלחמה וזיכרון ציבורי.

.......

מה הלאה ולמה זה לא יסתיים ברשימת זינוקים אחת

מבחינה מעשית, הצעד הבא הוא ערעור ב-CAS.
אם יתקבל לדיון במהירות, זה עשוי להשפיע לפחות על הניסוחים והפרקטיקה העתידית: מה נחשב “פוליטיקה” ומה — “זיכרון”.

READ  איסור סובייטי על זיכרון: תערוכה של אנדרטת באבי יאר משנת 1965 שלא מומשה נפתחת בקייב

אבל גם אם ההחלטה לא תשתנה, התקדים כבר קרה.

הפדרציות הבינלאומיות מקבלות איתות: קל יותר לאסור כל סיכון לפרשנות מאשר להתמודד עם ההקשר.
הספורטאים האוקראינים מקבלים איתות אחר: לדבר על המלחמה על הבמה הספורטיבית הגדולה ביותר מציעים להם “לאחר הסיום”, במקום המיועד, בזמן המיועד — ורצוי ללא תמונות ושמות.

הנייטרליות האולימפית שוב התגלתה לא כנייטרליות, אלא כמנגנון להפרדת נושאים שמפריעים לתמונה חלקה.

ובדיוק בגלל זה המשפט “ספורט אינו אומר שכחה” בסיפור הזה נשמע לא כסיסמה.
יותר כשאלה בוחנת — למי והיכן מרשים לזכור בקול.

Олимпиада-2026, шлем памяти и границы нейтралитета