בינה מלאכותית צבאית כ’עידן גרעיני’ חדש: מדוע מרוץ הנשק האוטונומי משנה את הביטחון של ישראל, אוקראינה והעולם כולו
העולם נכנס במהירות לשלב חדש של עימות טכנולוגי, שבו אינטליגנציה מלאכותית מושווית יותר ויותר לא רק לכלי מלחמה נוסף, אלא למקבילה של נשק גרעיני במאה ה-21. מדובר במערכות המסוגלות לנתח את שדה הקרב, לזהות מטרות, ללוות תקיפות ובתרחישים מסוימים לפעול עם מינימום מעורבות אנושית. מגמה זו מדאיגה כיום גם את הצבא, גם את האנליסטים וגם […]
בקייב כיבדו את זכרם של חיילי צה”ל שנפלו וקורבנות הטרור: מדוע הטקס בהשתתפות משפחות מאוקראינה חשוב לישראל דווקא עכשיו
ב-21 באפריל 2026 הודיע שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, כי במרכז התרבות הישראלי בקייב התקיים טקס זיכרון לחיילי צה”ל שנפלו ולקורבנות הטרור. לדבריו, באירוע השתתפו משפחות של יוצאי אוקראינה שנהרגו בישראל. ההודעה עצמה נשמעה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שחל בשנת 2026 ב-20–21 באפריל, וכבר בערב ה-21 באפריל עברה המדינה לחגיגות יום העצמאות ה-78. לציבור […]
אוקראינה בירכה את ישראל לרגל 78 שנות עצמאות: מה כתבו הנשיא, ראש הממשלה, יושב ראש הפרלמנט ושר החוץ של אוקראינה
ב-22 באפריל 2026 ישראל חוגגת את יום העצמאות ה-78, ואוקראינה ניצלה את התאריך הזה לא רק לפרוטוקול דיפלומטי, אלא גם להעברת סדרה שלמה של מסרים פוליטיים. עם ברכות להנהגת ישראל פנו הנשיא וולודימיר זלנסקי, ראש הממשלה יוליה סווירידנקו, יושב ראש הוורכובנה ראדה רוסלן סטפנצ’וק, וכן שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה. בסך הכל, הפניות הללו […]
ב”דונילנד”: אוקראינה הציעה לארה”ב לשנות את שם חלק מדונבאס – לכבוד טראמפ – The New York Times
הסיפור על האפשרות לשנות את שם חלק מדונבאס ל”דונילנד” נראה כאחד הפרקים המוזרים ביותר סביב המשא ומתן האוקראיני-אמריקאי בחודשים האחרונים. לפי נתוני 21 באפריל 2026 The New York Times, קייב לכאורה הציעה אפשרות כזו במהלך מגעים עם ארה”ב, בתקווה בכך להגביר את העניין הפוליטי של דונלד טראמפ בגורל השטח השנוי במחלוקת ואולי גם בתהליך המשא […]
שיקום עזה הוערך ב-71.4 מיליארד דולר — מדוע עבור ישראל חשובים לא רק הכסף, אלא גם תנאי הביטחון
שיקום רצועת עזה בעשר השנים הקרובות ידרוש 71.4 מיליארד דולר. זו ההערכה שהוצגה בדוח משותף של האיחוד האירופי, האו”ם והבנק העולמי. מדובר לא רק בתוכנית סיוע בינלאומית גדולה, אלא בפרויקט בקנה מידה שנוגע ישירות לישראל ולכל המזרח התיכון. לפי הנתונים שהובאו בחומר, יותר משליש מהסכום הזה צריך להיות מגויס כבר ב-18 החודשים הראשונים. בשלב הראשוני […]
“זה בשבילכם על ‘בן-גוריון’, ואצלנו ‘מבצע צבאי מיוחד'”: איך השגרירות הרוסית בישראל “העמידה במקום” את “המתלוננים החצופים” על ההתנהגות הברוטלית כלפי אזרחים ישראלים בדומודדובו
הסיפור עם הישראלים בנמל התעופה דומודדובו במוסקבה ב-19 באפריל 2026 הפסיק במהירות להיות רק סיפור על ביקורת גבולות. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית והבינלאומית, לפחות 40 אזרחים ישראלים לאחר הגעתם מתל אביב נעצרו לבדיקות ממושכות, חקירות ונהלים נוספים. אנשים סיפרו שהחזיקו אותם כחמש שעות ללא אוכל, מים וגישה לשירותים, וחלק מהשאלות מצד כוחות הביטחון הרוסיים נגעו […]
סרטון: “בית הקברות סטנובסקי הוא אחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר באוקראינה” – דיווח מערוץ טלוויזיה אוקראיני
“בית הקברות היהודי בסאטאנוב פעל כמעט 500 שנה. הליבה העתיקה של בית הקברות היא קבורה מהמאה ה-15, ה-17, ה-18 ותחילת המאה ה-19. יש בו כאלף מצבות. בתקופה זו מגיעה לשיאה אמנות החיתוך של העם היהודי”. במחוז הורודוק שבאזור חמלניצקי באוקראינה חוקרים בתי קברות עתיקים. עושים זאת במסגרת פרויקט “קברי אבות” בשיתוף עם הארגון הציבורי “אוקראינה […]
חייל, פסל וסטנדרטים כפולים: מדוע ההיסטוריה בדבל פוגעת לא רק בצה”ל, אלא גם בכל הדיון על נוצרים במזרח התיכון
תמונה מדרום לבנון, שבה חייל ישראלי מכה בפסל ישו בכפר הנוצרי דבל, אכן הפכה לאחת התמונות המדוברות ביותר באפריל 2026. אבל בסיפור הזה חשוב להפריד מיד בין עובדה לרגש. ישראל לא הכחישה את התקרית: צה”ל אישר את האותנטיות של התמונה, פתח בחקירה, גינה רשמית את פעולת החייל והצהיר כי מעשה כזה מנוגד לערכי הצבא. ראש […]
יורופול עלה על עקבותיהם של 45 ילדים אוקראינים, שהועברו בכפייה על ידי רוסיה: כיצד בהאג אספו ראיות לגירוש ולמה המקרה הזה הופך להאשמה בינלאומית נגד רוסיה
20 באפריל 2026, נושא הילדים האוקראינים שהועברו בכוח חזר שוב למרכז סדר היום האירופי. הסיבה לכך הייתה הודעה רשמית של Europol על תוצאות מבצע בינלאומי מתואם, שבמהלכו הצליחו לאסוף מידע חשוב על 45 ילדים אוקראינים שהועברו בכוח על ידי רוסיה. מאחורי הניסוח הזה עומדת לא רק מחווה דיפלומטית, אלא עבודה של עשרות מומחים בהאג במשך […]
למה בישראל נשמעת צפירה בימי זיכרון ולמה המדינה מיד אחרי האבל עוברת לחגיגה
בישראל, צליל הסירנה בימי הזיכרון נראה מזמן כמשהו בלתי ניתן לערעור, כמעט חלק טבעי מהלוח הלאומי. אבל הטקס הזה לא נוצר במתכונתו המוכנה מיד. הפורמט שלו השתנה, זמן הצליל נבחן מחדש, ואת עצם הפרקטיקה ניסו לערער בבית המשפט. עם זאת, היום הסירנה נשארת אחד הסמלים החזקים ביותר של הזיכרון הישראלי – גם ביום הזיכרון לשואה […]
