הפרויקט הרוסי הכושל “אנדרטה בבאבין יאר” ככלי למניפולציה של זיכרון היסטורי – יוסף זיסלס, ראש איגוד הארגונים הציבוריים והקהילות היהודיות באוקראינה

יוסי זיסלס, פעיל ציבורי וחלוץ זכויות האדם אוקראיני ממוצא יהודי, סיפר ל-Ukraїner ב-29 אפריל 2025, כיצד התנגד ליוזמת יצירת אנדרטה בבאבין יאר, יוזמה שהושקה על ידי אנשי עסקים רוסיים בשנת 2016. פרויקט זה הפך לגורם למחלוקות פוליטיות והאשמות בהשתמשות בהיסטוריה למניפולציות. חשוב לציין כי רוסיה השתמשה באנדרטה ככלי להשפעה בהקשר של מלחמת גרילה נגד אוקראינה.

יוסי זיסלס הוא פעיל ציבורי וחלוץ זכויות האדם אוקראיני ממוצא יהודי. בשנות ה-70 הוא היה פעיל בתנועת הדיסידנטים האוקראינית, ונטל חלק בקבוצת הלסינקי האוקראינית, ועבור זאת נעצר פעמיים. לאחר קום אוקראינה העצמאית הוא הקים מחדש את הקהילה היהודית המקומית בתור מייסד וראש האגודה לארגוני וקהילות יהודים באוקראינה, ויזם גם את הקונגרס של הקהילות הלאומיות באוקראינה.

היסטוריית הפרויקט ומטרותיו

רעיון יצירת האנדרטה בבאבין יאר הוצע על ידי אנשי עסקים רוסים, כולל מיכאל פרידמן, גרמן חאן ופאבל פוקס, בתמיכת הבמאי איליה חרז’אנובסקי. הפרויקט החל בשנת 2016 עם השקעה מתוכננת של “כ-100 מיליון דולר”. עם זאת, כבר מההתחלה הועלו שאלות רבות, במיוחד לגבי השתתפותם של האוליגרכים הרוסיים, הקשורים קשר הדוק לממשלת פוטין.

עם זאת, כפי שמציין יוסי זיסלס, הפרויקט החל קודם לכן, כאשר ב-2015 ואדים רבינוביץ’, פוליטיקאי ואיש עסקים אוקראיני, ניסה להקים אנדרטה בבאבין יאר. רבינוביץ’ שכר אדמה במקום הטראגי של באבין יאר וניסה לגייס כספים לבניית האנדרטה, אך מאמציו לא צלחו. מאוחר יותר, דרך קשריו עם אנשי עסקים רוסיים, רעיון האנדרטה הועבר לפרידמן וחאן, מה שעורר התנגדות בקרב דמויות ציבוריות אוקראיניות.

“בזכות ההיכרות עם אנשי העסקים הרוסיים, הוא העביר להם את הרעיון להקים את האנדרטה. הסובבים את פוטין מצאו את הרעיון הגיוני כדי להשפיע על אוקראינה במסגרת מלחמת הגרילה. זוהי הסברתי לאירועים של אותו זמן”, אמר זיסלס.

הפרויקט עורר התנגדות והאשמות על מניפולציות פוליטיות, במיוחד מצד אוקראינה, שבה אירועי מלחמת העולם השנייה והטרגדיית השואה מהווים מרכיבים חשובים בזיכרון ההיסטורי.

“באוגוסט 2015 בערך החלו משא ומתן רציניים עם הרשויות בקייב על ביצוע הפרויקט. כשסיפרו לי על כך לראשונה, אמרתי שנעשה הכל כדי שהם לא יעשו את זה. במקביל, פרויקט אוקראיני סביב מכון ההיסטוריה של אוקראינה החל להתפתח. כך, ב-2016, נוצרו התנגשויות.”

השפעה פוליטית והקשר הרוסי

בין המתח הפוליטי בין אוקראינה לרוסיה, פרויקט האנדרטה משך תשומת לב רבה יותר. הספונסרים הרוסים, כמו פרידמן וחאן, למרות שורשיהם האוקראינים, היו קשורים לקרמלין וידועים בקשריהם הקרובים עם השלטונות הרוסיים. בתגובה לכך, דמויות ציבוריות אוקראיניות, כולל זיסלס, החלו להילחם בפרויקט, והאשימו אותו בניסיון לעיוות ההיסטוריה והשפעה על דעת הקהל.

“מה שנעדר מהנרטיבים במשך הזמן? תפקיד במלחמת העולם השנייה. הבמאי המוכר סרגיי לוזניצה הגיע עם כספי פרידמן לצלם סרט על באבין יאר, נחשב לדוקומנטרי. זה היה תסריט רע מאוד, שמגביר את תפקידם של האוקראינים בירי בבאבין יאר, דבר שלא היה היסטורית. אין צילומים דוקומנטריים. הם פשוט הכניסו טקסטים לנרטיב, שהאוקראינים בבאבין יאר ירו ביהודים. כך התפתחה הקרב עד לתחילת המלחמה הממדרגת. עכשיו אומרים: ‘המלחמה סידרה הכל’. אבל הם עדיין מתחבאים ומחכים לכישלון אוקראינה. הם מקווים להתפרץ שוב,” טוען יוסי זיסלס.

תגובה בינלאומית ותפקיד ישראל

פרויקט האנדרטה בבאבין יאר עורר הד בינלאומי, במיוחד בין ארגונים יהודיים. בישראל, שבה שמירת הזיכרון על השואה וטרגדיות מלחמת העולם השנייה היא חלק מהזהות הלאומית, הפרויקט התקבל בקול זעקה. הציבוריות הישראלית תמכה בדעה שהאנדרטה צריכה להיות פרויקט אוקראיני, המייצג את האמת והעצמאות של אוקראינה, ולא כלי לתעמולה של השלטון הרוסי.

“אני רוצה שזה יהיה פרויקט אוקראיני מההתחלה ועד הסוף. זו אדמת אוקראינה, זו ההיסטוריה של אוקראינה. אנחנו צריכים לפתח את נקודת המבט האוקראינית על כל ההיסטוריה שלנו. גם אם זו היסטוריה מרה במקומות. כי אנחנו צריכים לגדול כשאנחנו מתמודדים עם המרירות של חלק מהדברים בחיים,” מדגיש יוסי זיסלס.

סיכום: חשיבות שמירת האמת ההיסטורית

פרויקט האנדרטה בבאבין יאר הפך לסמל למאבק על האמת ההיסטורית, חופש ועצמאות אוקראינה. השאלות הנוגעות לפרויקט זה מעלות לא רק שאלות על שמירת הזיכרון, אלא גם על המאבק במניפולציות פוליטיות שהן ממשיכות גם בתנאי מלחמה. כפי שמציין יוסי זיסלס, שמירת האמת ההיסטורית ופרשנותה הנכונה חשובה לא רק לאוקראינה, אלא לכל העולם, כדי למנוע עיוות ההיסטוריה למטרות פוליטיות.

מה קורה היום?

המרכז ההיסטורי-ממורי הלאומי “באבין יאר” הוקם על מנת להנחיל לציבור את ההיסטוריה של האירועים הטרגיים של חיסול המוני על ידי הנאצים של תושבי קייב ושבויי מלחמה בבאבין יאר — https://babynyar.gov.ua/

באבין יאר – המרכז ההיסטורי-ממורי הלאומי

מקום הטרגדיה שהפך לסמל השואה. כאב שלא ניתן לבטא וכל הזיכרון על המחיר של החיים האנושיים.

מנורה

על אנדרטה זו חקוקים בשני שפות מילים מהתנ”ך: “קול דם אחיך צועק אלי מן האדמה”. כבדות, עצב, מלאות בכאב, אך כל כך מדויקות וכנות. זיכרון חי ליהודים שנורו בזמן כיבוש קייב. חניכת מנורת הברונזה, סימן לתרבות יהודית, התבצעה ביום ה-50 לשואה של באבין יאר ב-1991.

בית כנסת סמלי “מקום למחשבות”

ב-14 במאי 2021, במדרונות באבין יאר הופיעה סינאגוגה סימבולית. ביום זה, המדינה ציינה לראשונה את יום הזיכרון לאוקראינים שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. המקום נבחר לא במקרה, כיוון שהמדרון ליד המנורה נחשב למקום של אבלות ותפילה במשך שנים רבות. מעוצב כמו סינאגוגות עתיקות, שנהרסו בזמן המלחמה, “מקום למחשבות” נפתח כספר עבור כל מי שרוצה להוקיר את זיכרון קורבנות הטרגדיה.

NAnewsи https://nikk.agency/ ממשיך לעקוב אחרי אירועים הקשורים לאנדרטה בבאבין יאר וההשלכות הפוליטיות שלה. שאלות של זיכרון, אמת וזיהוי היסטורי נשארות חשובות לכל העמים, ולאוקראינה במיוחד.