Правительство בריטניה לא מצא בסיס להאמין שישראל מבצעת רצח עם נגד הפלסטינים בעזה. כך עולה ממכתב רשמי, שבו מדובר על סבל רציני של אזרחים, אך אין מסקנה על כוונה ג’נוסידית, מדווחת רויטרס.
דיון על רצח עם
האשמות האחרונות נגד ישראל מגיעות מהקבוצה הגדולה בעולם של חוקרים העוסקים בשאלות של רצח עם. ראוי לציין שמספר הקורבנות במשך כמעט שנתיים של פעולות צבאיות הגיע ליותר מ-64 אלף, לפי נתוני הרשויות המקומיות. בתגובה להאשמות אלו, ישראל מתייחסת לזכותה להגנה עצמית לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבה נהרגו 1200 איש ו-251 איש הפכו לבני ערובה.
עמדת ממשלת בריטניה
דיוויד למי, באותה עת שר החוץ, במכתב מ-1 בספטמבר בישיבת ועדת הפרלמנט הצהיר כי הממשלה ניתחה בקפידה את הסיכון לרצח עם. הוא ציין כי לפי אמנת רצח עם, הפשע יכול להתרחש רק במקרה של כוונה ספציפית להשמדה מלאה או חלקית של קבוצה מסוימת. במכתב גם מודגש כי הממשלה לא הגיעה למסקנה על קיומה של כוונה כזו מצד ישראל.
למי היה בתפקיד מאמצע 2024 עד להחלפתו באיווט קופר. במכתבו הביע צער על מספר הקורבנות הגדול, כולל נשים וילדים, וההרס הנרחב בעזה, והדגיש שישראל צריכה לנקוט צעדים נוספים להקלת הסבל.
השפעת המלחמה על היחסים עם ישראל
הסכסוך בעזה השפיע באופן משמעותי על היחסים בין בריטניה לישראל. ממשלת ישראל הביעה אי שביעות רצון מהאפשרות שבריטניה תכיר במדינת פלסטין ומהגבלת ביקור בתערוכת מוצרי הגנה על ידי פקידים ישראלים.
ביקור נשיא ישראל
בהקשר זה, צפוי שנשיא ישראל יצחק הרצוג יבקר בלונדון השבוע לפגישה עם ראש הממשלה קיר סטארמר. ביקור זה עשוי להיות בעל השלכות חשובות על המשך פיתוח היחסים בין שתי המדינות.
ראש הפנטגון לשעבר לויד אוסטין גם הכחיש את הטענות על רצח עם, והצהיר כי אין ראיות התומכות בהאשמה זו. החרפת המצב דורשת ניתוח ודיון מדוקדק מצד הקהילה הבינלאומית והרשויות המקומיות.