30 בספטמבר 2023 במוסקבה, בגיל 89, נפטר ויטלי קורוטיץ’, סופר, משורר ותסריטאי, שגם עמד בראש המגזין “אוגונק” במשך זמן רב.
“נפטר העיתונאי, הסופר והתסריטאי ויטלי קורוטיץ’, שנולד בקייב וחי במדינת התוקפנות רוסיה”, הודיע ב-30 בספטמבר באינסטגרם מייסד ההוצאה “גורדון” העיתונאי דמיטרי גורדון.
על מותו של קורוטיץ’ הודיע העיתונאי האוקראיני דמיטרי גורדון:
“היום, בגיל 90, נפטר המשורר האוקראיני הבולט, הסופר והפובליציסט, אחד מאבות הפרסטרויקה והגלסנוסט בברית המועצות, יו”ר מועצת המערכת של “בולבר גורדון” במשך שנים רבות, חברי ויטלי קורוטיץ’. כל מילה נוספת חסרת משמעות… זיכרון בהיר!”, – כתב הוא.
ילדות והשכלה
ויטלי קורוטיץ’ נולד בקייב בשנת 1936. בהשכלתו רופא. בשנות ה-60 התפרסם כמשורר, כתב באוקראינית וברוסית. את השכלתו החל בבית הספר הקייבי מס’ 92 על שם איוואן פרנקו, אותו סיים עם מדליית זהב. בין השנים 1953 ל-1959 למד במכון הרפואי הממלכתי של קייב, וסיים אותו בהצטיינות. לאחר התמחות החל לעבוד כקרדיולוג בבית חולים כפרי. מאוחר יותר סיים תואר שני במכון הפדגוגי של קייב לשפות זרות.
קורוטיץ’ גם הצטרף להנהלת איגוד הסופרים של ברית המועצות בשנת 1966 והפך למזכיר איגוד הסופרים של אוקראינה, בנוסף עד שנת 1967 ניהל את המגזין לנוער “רנוק”.
פעילות יצירתית
כמשורר, קורוטיץ’ התפרסם בזכות השיר “בקשה אחרונה של לירניק זקן”, שנכתב באוקראינית ותורגם לרוסית על ידי יונה מוריץ. יצירה זו היוותה בסיס לשיר “העבר אותי דרך המידאן”, שהוקלט על ידי בני הזוג ניקיטין.
קונפליקטים עם איגוד הסופרים
בשנת 1969 קורוטיץ’ לא נבחר מחדש למזכיר איגוד הסופרים של אוקראינה והוצא מהנהלת איגוד הסופרים של ברית המועצות. הוא הסביר זאת בכך ש”אמר וכתב משהו לא נכון”.
בשנת 1978 קיבל קורוטיץ’ את תפקיד עורך המגזין “וססוויט”, מה שהיווה שלב חשוב בקריירה שלו, שכן עסק בתרגומים ובמודרניזציה של תוכן המגזין.
חזרה לפעילות עריכה
בשנת 1981 נבחר שוב למזכיר הנהלת איגוד הסופרים של ברית המועצות, ושימש בתפקיד זה עד 1991. לאחר אסון צ’רנוביל החל לערוך את המגזין הכלל-סובייטי “אוגונק”. בהמלצת רוברט רוז’דסטבנסקי ובהצעת אלכסנדר יאקובלב הצליח להגדיל משמעותית את תפוצת המגזין מ-1.5 מיליון ל-4.5 מיליון עותקים, תוך שינוי הדגש מהאופי המפלגתי הרשמי למאמרים עבור הקורא ההמוני.
הגירה והוראה
ב-19 באוגוסט 1991, בהיותו בארה”ב, השאיר ויטלי קורוטיץ’ את כרטיס הטיסה למוסקבה, מחשש לרדיפות מצד ה-GKChP. החלטה זו קבעה את גורלו העתידי: הוא נשאר לחיות באמריקה. בין השנים 1991 ל-1998 לימד באוניברסיטת בוסטון, ותרם לפיתוח החינוך בתחום הספרות והעיתונאות.
עבודה באוקראינה
בין השנים 1999 ל-2014 קורוטיץ’ גם ניהל את ההוצאה הקייבית בשפה הרוסית, עמד בראש מועצת המערכת של העיתון הכל-אוקראיני “בולבר גורדון”. שנים אלו היוו שלב חשוב בפעילותו המקצועית.
סדר חייו של ויטלי קורוטיץ’ נותר חקוק בזיכרונותיהם של בני זמנו ואנשי ספרות, המציינים את תרומתו לספרות הרוסית והאוקראינית. קורוטיץ’ השאיר חותם בולט בתרבות, ויצירתו ממשיכה לרגש את לבבות הקוראים.
