שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק: “אני לא מאמין בהסכם שלום, אבל הפסקת אש אפשרית”

שגריר אוקראינה במדינת ישראל יבגני קורניצ’וק הצהיר כי בשלב זה של המלחמה קשה מאוד לצפות להסכם שלום מלא, אך השגת הסכם על הפסקת אש נותרת תרחיש ריאלי. הצהרה זו עשה הדיפלומט בראיון לערוץ הטלוויזיה הבינלאומי I24 News, תוך שהוא מתייחס לציפיות המשא ומתן הנוכחיות ולעמדת בעלי הברית המרכזיים של אוקראינה.

לדבריו, קייב ממשיכה באינטראקציה פעילה עם ארצות הברית ושותפים אירופיים, למרות הלחץ הפוליטי המתגבר סביב שאלת סיום המלחמה.

לחץ ארה”ב וציפיות קייב

אוקראינה מצפה לעמדה נוקשה יותר של וושינגטון

קורניצ’וק ציין כי הצד האוקראיני עוקב בקפידה אחר האותות הפוליטיים של ממשל נשיא ארה”ב דונלד טראמפ. לדבריו, בקייב ציפו לחזרה לקו שהוכרז בעבר – הגברת הלחץ דווקא על רוסיה במקרה של המשך המלחמה.

הדיפלומט הדגיש כי היום הצד האוקראיני מרגיש חוסר איזון בלחץ הפוליטי.

להערכתו, כעת הדרישות מאוקראינה נשמעות נוקשות יותר מאשר מרוסיה, מה שבקייב תופסים כמצב לא הוגן. עם זאת, הוא ציין במיוחד: למרות הרקע הדיפלומטי המורכב, אוקראינה ממשיכה לעבוד עם הממשל האמריקאי ונשארת מעוניינת בהשגת תוצאה יציבה.

קורניצ’וק הודה כי הצהרות של נציגים מסוימים של ארה”ב לעיתים יוצרות תחושה של טשטוש האחריות על תחילת המלחמה, מה שמעורר דאגה רצינית בחברה האוקראינית.

מדוע מדובר דווקא על הפסקת אש

השגריר הצהיר במפורש: הוא אישית לא מאמין בחתימה מהירה על הסכם שלום מלא.

עם זאת, האפשרות להסכם על הפסקת אש הדיפלומט רואה כהשגה, אם השותפים הבינלאומיים יוכלו להסכים על תנאי ביטחון בסיסיים.

גישה זו נדונה יותר ויותר בחוגים דיפלומטיים כאופציה ביניים – עצירת פעולות הלחימה הפעילות ללא הסדר פוליטי סופי של הסכסוך.

בחומרים אנליטיים שמפרסם נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, תרחיש כזה נחשב כסביר ביותר לתקופה הקרובה, בהתחשב באיזון הצבאי המתמשך ובעמדות הצדדים.

אירופה מגבירה את התמיכה באוקראינה

מדינות האיחוד האירופי תופסות את האיום רחב יותר מהחזית האוקראינית

קורניצ’וק הדגיש במיוחד את התפקיד הגובר של השותפים האירופיים. לדבריו, מדינות רבות באירופה – במיוחד מדינות סקנדינביה ושכנות אוקראינה – מבינות יותר ויותר כי התוקפנות הרוסית מהווה איום לא רק על אוקראינה.

מדובר בביטחון של כל אירופה, כולל האגף המזרחי של האיחוד האירופי ונאט”ו. זו הסיבה שהתמיכה מצד מדינות אירופה בחודשים האחרונים הפכה לפעילה יותר הן במישור הצבאי והן במישור הפוליטי.

הדיפלומט סבור כי התפיסה האירופית של המלחמה השתנתה: הסכסוך כבר לא נחשב כמשבר אזורי, אלא נתפס כגורם לחוסר יציבות ארוכת טווח ביבשת.

אוקראינה וישראל: אתגר ביטחוני משותף

בדברו על היחסים האוקראיניים-ישראליים, השגריר ציין את הגברת שיתוף הפעולה בתחום הביטחון בהשוואה לתקופה של ארבע שנים קודם לכן. לדבריו, במהלך המלחמה רמת האינטראקציה תמיד נראית לא מספקת, אך הדיאלוג בין המדינות העמיק באופן ניכר.

קורניצ’וק גם הצביע על גורם האיום המשותף – איראן, שלדבריו, פועלת באופן פעיל עם רוסיה וסין. הוא הביא מספרים ספציפיים: בארבע השנים האחרונות סיפקו מבנים איראניים למגזר הצבאי-תעשייתי הרוסי מוצרים בשווי של כ-4 מיליארד דולר, בעוד שרוסיה, בתורה, העבירה לאיראן מערכות הגנה נגד טילים בשווי של כחצי מיליארד דולר.

לדברי הדיפלומט, טכנולוגיות אלו – טילים ומל”טים – משמשות הן נגד אוקראינה והן נגד ישראל, מה שהופך את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בנושאי ביטחון לאינטרס הדדי אובייקטיבי.

ארבע שנות מלחמה ושינוי יכולות אוקראינה

בתשובה לשאלה על מצב אוקראינה הנוכחי לאחר ארבע שנות מלחמה מלאה, קורניצ’וק ציין את ההתחזקות הניכרת של יכולות המדינה.

לדבריו, אוקראינה התקדמה משמעותית הן בתחום הצבאי והן בייצור נשק עצמאי, כולל מערכות מל”טים וטכנולוגיות טילים.

הדיפלומט הזכיר כי בתחילת המלחמה רבים מהשותפים הבינלאומיים הטילו ספק ביכולת של אוקראינה לעמוד, אך במהלך השנים האחרונות המצב השתנה.

היום, להערכתו, המדינה הפכה לחזקה יותר ומביטה לעתיד באופן אופטימי יותר משמעותית מאשר בחודשים הראשונים של הפלישה המלאה.

הצהרות השגריר האוקראיני בישראל משקפות מגמה מרכזית בשלב הנוכחי של המלחמה: חיפושים דיפלומטיים אחר נוסחה להפסקת פעולות הלחימה מתנהלים במקביל להמשך העימות הצבאי וליצירת מערכת ביטחון אזורית חדשה.