אחרי חמינאי: מה מצפה לאיראן ולמה העולם מתכונן למשבר חדש

מותו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי עשוי להיות השינוי הפוליטי החמור ביותר במזרח התיכון מאז המהפכה האסלאמית של 1979. השאלה שממשלות, מודיעין ומרכזי מחקר ברחבי העולם דנים בה היום נשמעת בצורה ישירה: האם שינוי השלטון יוביל לרפורמות – או שהאזור יעמוד בפני שלב חדש של חוסר יציבות.

לפי הערכת מומחים בינלאומיים, ההשלכות של המתרחש חורגות בהרבה מגבולות איראן עצמה ומשפיעות ישירות על ביטחון ישראל, מדיניות ארה”ב ומאזן הכוחות במזרח התיכון.

קריסת המערכת האפשרית ו”חלון ההזדמנויות” למערב

ניתוח של CNN מציין: מבצע ארה”ב וישראל נחשב בוושינגטון כניסיון לפתור סופית את מה שנקרא “השאלה האיראנית”, שהייתה אחת הבעיות המרכזיות במדיניות החוץ האמריקאית במשך עשורים.

מדוע הרגע נחשב לנוח

עיתונאים מציינים שהמשטר האיראני הגיע למשבר במצב מוחלש.

המדינה חווה קשיים כלכליים עמוקים, מחאות פנימיות נמשכות כבר כמה שנים, ובעלי ברית אזוריים מרכזיים של טהראן – כולל חמאס ו”חיזבאללה” – ספגו הפסדים חמורים. כל זה, לפי הערכת אסטרטגים מערביים, יצר חלון פוליטי נדיר שהחליטו לנצל ארה”ב וישראל.

עם זאת, מומחים מזהירים: ההיסטוריה של הקמפיינים הצבאיים האחרונים של ארה”ב מראה שהצלחות צבאיות מהירות לא תמיד מביאות לתוצאה פוליטית יציבה.

ניסיון עיראק ואפגניסטן נשאר הטיעון המרכזי של הספקנים.

בקהילה האנליטית הבינלאומית, אותה עוקבת באופן קבוע נאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency, נשמעת יותר ויותר הדעה: הסרת מנהיג של מערכת אוטוריטרית אינה מבטיחה הופעת דמוקרטיה, ולעיתים מפעילה תהליכים שקשה לשלוט בהם אפילו למדינות הגדולות ביותר.

סיכון לכאוס במקום רפורמות

לפי דעתם של אנליסטים, איראן עשויה להתמודד עם מספר תרחישים של התפתחות האירועים:

— מאבק אליטות בתוך המשטר;
— התחזקות משמרות המהפכה האסלאמית;
— עימותים פנימיים או פיצול השלטון;
— משבר הגירה רחב באזור.

חלק מהמומחים אף מאפשרים את האפשרות של חוסר יציבות פנימית ממושכת, שעלולה לערער את כל המזרח התיכון.

כיצד התבצעה חיסול המנהיג העליון

לפי המידע הקיים, עלי חמינאי נהרג במעונו במהלך מבצע משותף של ארה”ב וישראל.

מדווחים שהמכה ניתנה לאחר קבלת מודיעין על פגישה סגורה של ההנהגה האיראנית. בתחילה התכנון היה לקיים את הישיבה בערב בטהראן, אך היא הועברה לבוקר – מה שאפשר לשירותי המודיעין הישראליים לתאם את זמני המבצע ולשמור על אפקט ההפתעה.

הרשויות האיראניות הכריזו על 40 ימי אבל לאומי ושבוע חופשות כלל-ארציות.

חמינאי עמד בראש איראן מאז 1989 ונשאר דמות מפתח במערכת הפוליטית והדתית של המדינה במשך יותר משלושה עשורים.

מי עומד זמנית בראש איראן לאחר חמינאי

לאחר מותו של המנהיג העליון, הועבר תפקיד הביצוע הזמני לאייתוללה עלירזה ערפי, כפי שדיווחה סוכנות הידיעות הממשלתית ISNA.

מנגנון המעבר של השלטון

לפי חוקת איראן, ניהול המדינה בתקופת המעבר מובטח על ידי מועצה מיוחדת הכוללת את נשיא המדינה, ראש הרשות השופטת ונציג ההנהגה הדתית.

עלירזה ערפי נחשב לדמות דתית משפיעה, אך אינו נחשב לשחקן פוליטי חזק ביותר בתוך המערכות הצבאיות.

הוא ידוע בתמיכתו בקורס לשיתוף פעולה עם רוסיה וסין, וכן ברעיון של “התמצאות למזרח” אסטרטגית. עם זאת, אנליסטים מציינים את היעדר הקשרים החזקים שלו עם האליטות הצבאיות, מה שעלול להקשות על שמירת השלטון בתקופת המשבר.

תגובת רוסיה והשלכות גלובליות

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שלח תנחומים להנהגת איראן, כינה את מותו של חמינאי “רצח ציני” והדגיש את חשיבות השותפות האסטרטגית האיראנית-רוסית.

עם זאת, מומחים מציינים: מוסקבה היום מסתפקת בהצהרות פוליטיות, נמנעת מהתערבות ממשית במצב.

למדיניות העולמית המתרחש עשוי להיות רגע של שינוי ארוך טווח.
אם איראן תיכנס לתקופת חוסר יציבות, ההשלכות ישפיעו על שוקי האנרגיה, ביטחון ישראל, המצב בסוריה, לבנון והמפרץ הפרסי.

השאלה המרכזית נשארת פתוחה: האם מותו של חמינאי יהווה את תחילת השינוי במדינה – או שהעולם צופה רק בכניסה לשלב חדש ומורכב יותר של המשבר במזרח התיכון.