NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

הפעולה הצבאית של ארה”ב וישראל נגד איראן משנה במהירות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ומעבר לו. טהראן תוקפת מטרות במדינות המפרץ הפרסי, מופיעות דיווחים על תקיפות על בסיסי מדינות נאט”ו, ודונלד טראמפ מדבר בו זמנית על המשך הפעולה ומאפשר משא ומתן.

הסכסוך כבר יוצא מגבולות העימות המקומי. השאלה כעת אינה רק כמה זמן יימשכו התקיפות, אלא גם האם המשבר יהפוך לעימות גיאופוליטי רחב יותר עם השלכות לאירופה ולשוק האנרגיה העולמי.

.......

השלב הצבאי: הצהרות טראמפ והגבלות ממשיות

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הצהיר כי הפעולה נגד איראן עשויה להימשך עוד מספר שבועות. לדבריו, הצבא האמריקאי מחזיק במשאבים הנדרשים להגברת הלחץ, ואת התוצאות הנוכחיות הוא מעריך כהצלחה.

במקביל, בראיון לתקשורת האמריקאית הוא רמז כי דיאלוג אפשרי – אם הצד האיראני יהיה מוכן למשא ומתן.

עם זאת, מאחורי הרטוריקה הקשוחה עומד גם חישוב מעשי. על פי נתוני The Wall Street Journal, מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות והתחמושת המדויקת משמשות במצב אינטנסיבי. טילים מיירטים פטריוט ו-THAAD נצרכים מהר יותר מאשר מתחדשים. זה יוצר סיכון לחלוקה מחדש של מלאי מאזורים אחרים, כולל הכיוון האירופי.

כך, גם אם אירופה מתרחקת באופן פורמלי מהפעולה, ההשלכות כבר מורגשות.

תקיפות על מטרות נאט”ו ועמדת אירופה

דיווחים על תקיפות של רחפנים איראניים על מטרות צבאיות במדינות נאט”ו הגבירו את המתח. עם זאת, הברית מדגישה כי מדובר בקמפיין שמובילים ארה”ב וישראל.

מזכ”ל נאט”ו מארק רוטה הצהיר במפורש כי כוחות הברית אינם משתתפים בפעולות התקפיות. בריטניה, גרמניה וספרד גם אישרו כי אינן מצטרפות לתקיפות.

עם זאת, ממשלות אירופה מדגישות: אם המתקנים הצבאיים שלהן יותקפו ישירות, יופעל זכות ההגנה העצמית. זה אומר שהמרחב להרחבת הסכסוך נשמר.

משא ומתן או הסלמה: אותות סותרים

על רקע הלחימה הופיעה בתקשורת מידע על אפשרות חידוש המשא ומתן בין ארה”ב לאיראן על תוכנית הגרעין. עם זאת, גורמים רשמיים איראניים הכחישו בפומבי אפשרות כזו.

.......

הגרסאות של הצדדים שונות. וושינגטון מדברת על נכונות לדבר. טהראן מצהירה על היעדר כוונות להיכנס לדיאלוג.

תקשורת כפולה כזו יוצרת אי ודאות. מצד אחד – הפגנת כוח, מצד שני – דלת פתוחה לדיפלומטיה. בתנאים כאלה כל תנועה חדה יכולה לשנות את התרחיש.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency ציינו בעבר כי מודל כזה של לחץ – הסלמה צבאית פלוס רטוריקה על משא ומתן – משמש לעיתים קרובות להאצת החלטות פוליטיות. אבל היעילות שלה תלויה ביציבות הפנימית של הצד הנגדי.

הלם אנרגטי: הסיכון העיקרי לאירופה

אחד הגורמים המרכזיים נשאר האנרגיה. מצר הורמוז הוא נתיב אסטרטגי שדרכו עובר יותר מ-20% מהנפט העולמי. כל הפרעה בעבודתו משתקפת מיד במחירים.

סוכנות Reuters מדווחת כי אופ”ק+ הסכימה להגדלה מתונה של התפוקה – כ-206 אלף חביות ביום. זה פחות מ-0.2% מההיצע העולמי ולא יכול לפצות על הפרעות חמורות.

דאגה נוספת מעוררת המצב בקטאר, שמספקת כ-20% מהאספקה העולמית של גז טבעי נוזלי. כל הפרעה ב-LNG פוגעת ישירות בשוק האירופי, שכבר רגיש לזעזועים חיצוניים.

מחירי הגז באירופה מגיבים מהר יותר מהצהרות פוליטיות.

סיכון לגלובליזציה של הסכסוך

חלק מהמומחים מזהירים: אם סין תצטרף לעימות באופן פעיל, הסכסוך עשוי לעבור לשלב רחב יותר. בינתיים, בייג’ינג מסתפקת בפעילות דיפלומטית, אך עוקבת בקפידה אחר התפתחות האירועים.

אם ההסלמה תישאר בגבולות זירת הלחימה במזרח התיכון, התרחיש הסביר ביותר יהיה ירידה הדרגתית בעוצמה וחזרה למשא ומתן.

עם זאת, גם סכסוך מקומי כבר משנה את הארכיטקטורה הביטחונית הגלובלית. ארה”ב למעשה פתחה חזית גדולה שנייה על רקע המלחמה המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה. זה מגביר את העומס על המשאבים הצבאיים ועל מערכת הבריתות הבינלאומית.

.......

מה הלאה

השבועות הקרובים יהיו מכריעים. אפשריים שלושה תרחישים בסיסיים:

— דה-אסקלציה מהירה וחזרה למסלול הדיפלומטי;
— עימות ממושך עם לחץ על שוקי האנרגיה;
— הרחבת הסכסוך עם מעורבות מעצמות נוספות.

לאירופה הגורם המרכזי נשאר האנרגיה והביטחון של מתקנים צבאיים.
לישראל — המשך השלב הפעיל של העימות עם איראן.
לארה”ב — איזון בין הפגנת כוח לצורך להימנע מהסלמה בלתי נשלטת.

דווקא אי הוודאות האסטרטגית הזו יוצרת תחושה שהעולם נכנס לתקופה של שינוי מערכתי, שבה סכסוך מקומי יכול במהירות לרכוש ממדים גלובליים.