למה האנטומיה הנשית נקראת על שם גברים: האם הרפואה צריכה לשקול מחדש את שפת הגוף

הטרמינולוגיה הרפואית שבה משתמשים רופאים, סטודנטים וחוקרים ברחבי העולם התפתחה במשך מאות שנים. עם זאת, אם נבחן בקפידה את שמותיהם של איברים רבים בגוף האישה, נבחין בכלל חוזר אחד: חלק ניכר מהטרמינולוגיה הזו נושאת שמות של גברים – רופאים, אנטומיסטים או מדענים מהעבר.

מהחצוצרות של פאלופ ועד לנקודת ה-G המפורסמת – שמות אנטומיים רבים קשורים לשמות משפחה של חוקרים שתיארו או חקרו אותם. כיום נשאלת השאלה לעיתים קרובות: האם מערכת שמות זו משקפת את המסורת ההיסטורית של המדע או שהיא משמרת תפיסות מגדריות מיושנות שנוצרו בתקופה שבה נשים כמעט ולא השתתפו ברפואה אקדמית.

הדיון על שפת הרפואה הופך לחלק משיחה רחבה יותר על איך מונחים מדעיים משפיעים על תפיסת הגוף האנושי, הבריאות ותפקיד האישה בהיסטוריה הרפואית.

מדוע איברים נשיים נושאים שמות של גברים

אם נלמד את האנטומיה של האגן הנשי, נוכל למצוא שורה של שמות משפחה שהתקבעו היטב בספרי הלימוד הרפואיים.

לדוגמה, חצוצרות פאלופ נקראות על שם האנטומיסט האיטלקי מתקופת הרנסנס גבריאלה פאלופיו. בלוטות ברטולין נקראות על שם האנטומיסט הדני קספר ברטולין הצעיר. המרחב של דאגלס קשור לרופא הסקוטי ג’יימס דאגלס. והנקודה המפורסמת נקודת G נקראת על שם הגינקולוג הגרמני ארנסט גרפנברג.

פרקטיקה זו נקראת אפונימיה – כאשר מונח רפואי נוצר משם של אדם הקשור לחקר או תיאורו. בהיסטוריה של המדע זהו תופעה רגילה: כך נקראו חיידקים, בעלי חיים, תרכובות כימיות ותסמונות רפואיות שלמות.

אבל במקרה של אנטומיה נשית מתגלה תכונה מעניינת. כמעט כל השמות הללו שייכים לגברים, וזה משקף את המציאות ההיסטורית של המאות הקודמות: עד המאה ה-20 נשים כמעט ולא היו להן גישה לאוניברסיטאות ולקריירה מדעית.

לכן רוב המחקרים על גוף האדם נערכו על ידי גברים. שמותיהם התקבעו בהדרגה בספרי לימוד, אטלסים אנטומיים ובפרקטיקה רפואית.

הקשר ההיסטורי של המדע

כדי להבין את מקורם של שמות אלו, חשוב לקחת בחשבון את תנאי ההתפתחות של הרפואה בעבר.

במאה ה-16 אחד ממייסדי האנטומיה המודרנית, המדען אנדראס וזליוס, סיווג את הידע על מבנה גוף האדם. הוא היה הראשון שהכניס מספר מונחים שעדיין בשימוש, כולל המילה ‘הימן’ – שם לקרום הבתולים.

המונח עצמו נובע משם האל היווני לנישואין הימנאי, אך השימוש המדעי בו התקבע בזכות עבודותיהם של אנטומיסטים מתקופת הרנסנס.

באופן כללי, המסורת לקרוא לאיברים, מחלות ותגליות על שם חוקרים הייתה נפוצה בכל תחומי המדע. לדוגמה, החיידק סלמונלה נקרא על שם הווטרינר דניאל סלמון, אף על פי שהגילוי בפועל נעשה על ידי עמיתו. והזברה האפריקאית זברה גרווי נקראה על שם נשיא צרפת ז’ול גרווי.

כלומר, שמות כאלה משקפים יותר את המסורות של העולם המדעי של המאות הקודמות מאשר ניסיון מודע לקבע עליונות מגדרית.

איך שפת הרפואה משפיעה על תפיסת הגוף

למרות ההיגיון ההיסטורי של שמות כאלה, חוקרים מודרניים שמים לב יותר ויותר להשפעת השפה על תפיסת המדע והרפואה.

בלשנים מציינים כי הטרמינולוגיה יכולה לעצב את היחס של אנשים לתופעות שונות. לדוגמה, פרופסור לבלשנות גיליאד צוקרמן מאוניברסיטת אדלייד מביא דוגמה מעניינת: בשפות שבהן המילה ‘גשר’ היא בנקבה, אנשים מתארים אותו לעיתים קרובות כאלגנטי ועדין, ואילו בשפות שבהן המילה בזכר, מתארים אותו כחזק ועוצמתי.

אפקט זה מראה כי דקדוק ושמות יכולים להשפיע על אסוציאציות וצורת חשיבה.

לכן, חלק מהחוקרים שואלים: האם הטרמינולוגיה הרפואית, שבה שמות משפחה גבריים דומיננטיים, עשויה לקבע באופן תת-מודע את התפיסה שהידע המדעי שייך לגברים.

זו הסיבה שבשנים האחרונות נדונה האפשרות לעבור לשמות תיאוריים יותר של איברים ומבנים בגוף האדם.

דוגמאות למונחים רפואיים שנויים במחלוקת

ההיסטוריה של הרפואה מכילה דוגמאות רבות למונחים שנראים כיום שנויים במחלוקת.

אחד המפורסמים ביותר הוא המונח ‘היסטריה’, שמקורו במילה היוונית ‘hysterika’, שמשמעותה רחם. כבר הרופאים היוונים הקדומים חשבו כי תסמינים פסיכולוגיים מסוימים של נשים קשורים ל’נדידת הרחם’ בתוך הגוף.

במשך מאות שנים הסבר זה נשמר בפרקטיקה הרפואית. במאה ה-19 האבחנה ‘היסטריה’ הפכה להסבר אוניברסלי למגוון תסמינים אצל נשים.

כיום מונח זה הוצא לחלוטין מהפסיכיאטריה המודרנית. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית ויתרה עליו רשמית כבר ב-1952.

דוגמה זו מראה כיצד הטרמינולוגיה הרפואית יכולה לשקף את תפיסות הזמן שלה ולדרוש מאוחר יותר בחינה מחדש.

האם יש לשנות את שמות האיברים כיום

חוקרים מודרניים לא הגיעו להסכמה לגבי האם יש לשנות את שמות המבנים האנטומיים.

חלקם סבורים כי שמות היסטוריים הם חלק מהמורשת המדעית, ושינוי שלהם עלול ליצור בלבול בפרקטיקה הרפואית. ספרי לימוד רפואיים, מאמרים מדעיים והמלצות קליניות משתמשים במונחים שהתקבעו במשך עשרות שנים.

מומחים אחרים מציעים לעבור לטרמינולוגיה תיאורית יותר, שמסבירה את תפקוד האיבר ולא מנציחה את שמו של חוקר מסוים.

החוקרת הקוגניטיבית לירה בורודיצקי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מציינת כי אפונימים יוצרים רושם שגוי כאילו הגילוי שייך לאדם אחד. בפועל, הידע המדעי נוצר בזכות עבודתם של חוקרים רבים.

לכן, לדעת חלק מהחוקרים, הטרמינולוגיה הרפואית של העתיד עשויה בהדרגה להתרחק משמות משפחה ולהיות פונקציונלית ומובנת יותר.

דיון זה חשוב לא רק למומחים. הוא נוגע לאופן שבו החברה מדברת על בריאות, גוף ותגליות מדעיות. שינויים כאלה בשפת המדע נבחנים באופן קבוע על ידי מערכות של פרסומים רפואיים ומדעיים פופולריים, כולל נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, שעוקבים אחר מגמות חדשות ברפואה העולמית ובתקשורת המדעית.

הצעות ויוזמות חדשות

במדינות מסוימות כבר מופיעות ניסיונות לעדכן את השפה שבה מתארים את גוף האדם.

לדוגמה, בשוודיה הציעו פעילים את המילה ‘snippa’ כשם נייטרלי לשיחה על איברי המין הנשיים – אנלוגי למילה הגברית ‘snopp’, שמשמשת זמן רב בשפה היומיומית.

כמו כן, נדונות רעיונות להחליף שמות אנטומיים מסוימים לשמות נייטרליים יותר. לדוגמה, במקום המונח ‘הימן’ מציעים לעיתים להשתמש בביטוי ‘כתר נרתיקי’, שמתאר את צורת הרקמה ולא מקשר אותה לדמות מיתולוגית.

בינתיים, הצעות כאלה נותרות נושא לדיונים מדעיים וציבוריים. עם זאת, הנושא עצמו מראה כי שפת הרפואה ממשיכה להתפתח.

ההיסטוריה של האנטומיה היא לא רק היסטוריה של תגליות, אלא גם היסטוריה של מילים שמתארות את גוף האדם. וייתכן מאוד שבעתיד הטרמינולוגיה הרפואית תשתנה כמו שמשתנה ההבנה שלנו את המדע, החברה ותפקיד הנשים בעולם המחקר.